הליכוד: רואים את הסוף

בתהליך איטי, שיימשך אולי עוד שנים, מתחיל הליכוד, בצורתו הנוכחית, להיאסף אל אבותיו. תהליך דומה עבר בזמנו על מפא"י, שהחליפה את שמה למפלגת העבודה. שינוי האדרת לא הועיל לגברת. במה שהיה אפשר בקלות לזהות את תחילתו בסוף שנות ה-60, נפתח מסע ההלוויה ברחוב הירקון 110 בתל-אביב, שהגיע בתוך שבע-שמונה שנים לבית העלמין. יאמרו אנשים: עם 40 מנדטים, עם אריק שרון, עם שלטון כמעט ללא מצרים, מפלגה כמו הליכוד מסיימת את חייה? ובכן, בכנסת ה-10 (שנבחרה ב-1981) היו למערך 47 מנדטים. בכנסת ה-11 (שנבחרה ב-1984) היו לו 44 מנדטים. איפה הם היום?

תהליך הקמילה של הליכוד יהיה, כאמור, איטי, אך הוא כמעט בלתי-נמנע. מדוע? משום שאבדה לו האידיאולוגיה הבסיסית, זו שהניעה את זאב ז'בוטינסקי לפני 80 שנה לכונן את המחנה הלאומי. היום ברור לכל חברי הליכוד ומצביעיו, פרט לכמה בודדים המסרבים להכיר במציאות, כי רעיון ארץ-ישראל השלמה מת. את המסמר האחרון בארון המתים שלו תקע דווקא המנהיג הנוכחי של הליכוד אריק שרון, שכינה את שליטתנו בעם הפלסטיני "כיבוש" והסכים להעביר לידי הפלסטינים שטחים מיש"ע. אבות התנועה, ובעיקר מנחם בגין (שהיה מחזיר השטחים הגדול מכולם), בוודאי מנסים לעקור את מצבותיהם מלמטה כדי לקום ולזעוק: על מה בזבזנו חיים שלמים, על מה נלחמנו?

העמוד התיכון בתורת ז'בוטינסקי התמוטט, ואף שאין היום כמעט שום איש שמתעניין בכך, תנועה ש"אין לה את זה", עדיין חיה ומרטטת, כמו הלטאה קצוצת הזנב, אבל לאט-לאט היא גוועת. נוסף על כך הפן הכלכלי-חברתי. נתניהו גוזר כליה בימים אלה על עמוד תיכון נוסף בתורתו של המנהיג, שהטיף לדאוג למעון, מזון, מרפא, מלבוש ומורה לכל יהודי. פניו של ביבי, מהיותר בקיאים בתורת ז'בוטינסקי, הם במפורש אל העשירונים העליונים. מבחינתו, כשר אוצר, בצדק, מהם תבוא לו הישועה במאזנים השונים. לא ממקבלי הקצבאות, שהם, למרבה האסון, ציבור בוחריו. במילות סיכום: אם לא יימצא לליכוד חזון חדש ומלהיב לא יהיה לו עוד בשנים הקרובות מה "למכור". מההיבט האידיאולוגי, משום שהאמריקנים האירופים והביילינים ישימו קץ פיזי לחלום שעליו נבנה.

הליכוד יסיים את הקריירה גם משום שמרבית מנהיגיו היום הם אוסף מקרי של עסקנים שרק האופרטוניזם הביא אותם לשורותיו, וגם להם אין מושג מה הם עושים שם. פרט לקומץ (אולמרט, הנגבי, לנדאו, לבני, בוים, הירשזון, נתניהו ואולי עוד אחד או שניים), כל האחרים בחרו בליכוד משום שהסיכויים להגיע באמצעותו לכנסת היו טובים יותר. יש ביניהם יוצאי תנועות נוער ומשפחות מהשמאל. פגשתי בשבוע שעבר אחד כזה, מהבולטים בכנסת, ושאלתי אותו מה הוא עושה בתנועת ז'בוטינסקי, שאותה גידף וחירף רק לפני שנים אחדות. הוא פרץ בצחוק.

נותרה ללא מענה שאלה חשובה אחת: בבוא היום, כאשר ידעך הליכוד, מי תהיה האלטרנטיבה? שאלה טובה, מחניפים מרצים לקהל מאזיניהם. שאלה טובה.