כ-150 אלף משקי בית בישראל סובלים ממחסור במזון
כך עולה ממחקר חדש שנערך בחודשים מרס עד מאי 2003. מהמחקר עולה כי משפחות הסובלות מאי ביטחון תזונתי, צורכות פחות רכיבי תזונה חיוניים כחלבונים, ברזל וסידן. כ-80 אחוז מהמשפחות הסובלות ממחסור דיווחו על החמרה בשנתיים האחרונות
כ-150 אלף בתים, 8 אחוזים ממשקי הבית בישראל, סובלים ממחסור במזון. כך עולה ממחקר שערכו חוקרי מכון ברוקדייל בנושא "תופעת אי הביטחון התזונתי" בישראל, שנערך בשיתוף עם משרד הבריאות, משרד הרווחה, המוסד לביטוח לאומי והפורום לשיפור הביטחון התזונתי וקידום אוכלוסיות עניות בישראל. המחקר יוצג מחר (יום ב') בכנס שיוקדש לנושא במכון ון ליר בירושלים.
זהו המחקר השני בנושא, לאחר שהראשון נערך על ידי משרד הבריאות בשנים 1999-2001. המחקר נערך באמצעות סקר טלפוני בחודשים מרס עד מאי 2003, בקרב מדגם מייצג של 1,490 בתי אב, ובמסגרתו רואיינו בני 22 ומעלה. המחקר הראשון בנושא נערך על ידי משרד הבריאות בשנים 1999-2001.
רוב האוכלוסיה נהנית מביטחון תזונתי
רוב האוכלוסיה בישראל, כ-78 אחוז, לא דיווחה על בעיות של ביטחון תזונתי, אולם כ-8 אחוזים ממשקי הבית דיווחו על מצב חמור של אי ביטחון תזונתי, על הקושי להבטיח את איזון המזון וכמותו, חשש ודאגה שהאוכל לא יספיק, ויתור על ארוחות מאוזנות מחוסר תקציב, צמצום בגודל הארוחות או דילוג על ארוחות, ובמקרים קיצוניים על הימנעות מאכילה במשך יום שלם ועל רעב.
התופעה הזו דווחה גם אצל מבוגרים וגם אצל ילדים, למרות המגמה הקיימת ברוב המשפחות לדאוג קודם לילדים. משקי בית שדיווחו על אי ביטחון תזונתי חמור, צורכים כשליש עד כשני שליש מכמות העוף, הבשר, הדגים, הפירות, הירקות ומוצרי חלב, שצורכים משקי בית הנהנים מביטחון תזונתי. צריכת המזון של משקי הבית המצויים באי ביטחון תזונתי מרוכזת בעיקר במוצרי חיטה, תפוחי אדמה ואורז, כלומר, הם צורכים פחות רכיבי תזונה חיוניים כחלבונים, ברזל וסידן, ומשפחת ויטמין B.
כ-80 אחוז מהסובלים מאי ביטחון תזונתי חמור דיווחו על הפחתה בכמות או מגוון האוכל בשנתיים האחרונות, וכ-90 אחוז מהם דיווחו על שינוי במקום קניית המזון ומעבר למקומות קנייה זולים יותר, על מנת לחסוך בהוצאות. כ-24 אחוז ממשקי הבית דיווחו שהם נאלצים לבחור בין הוצאות על צורכי הבית, תרופות וטיפול רפואי לבין קניית מזון הכרחי. מחציתם פתרו סוגיה זו בוויתור על מזון, והמחצית השנייה ויתרה על הוצאות אחרות, בעיקר תשלום משכנתה. חמישה אחוזים מכלל משקי הבית דיווחו שהם נעזרים בשנה האחרונה בגופי סיוע לאספקת מזון - מרכזים לחלוקת מזון, חבילות מזון לבית, ארוחות בבית הספר ובתי תמחוי. כ-20 אחוז ממשקי הבית הסובלים מאי ביטחון תזונתי חמור, נעזרים בגופי סיוע לאספקת מזון.
39 אחוז - משפחות עם ילד אחד עד שלושה
כ-14 אחוז מהאוכלוסיה, כ-250 אלף משקי בית, דיווחו על אי ביטחון תזונתי מתון, המתבטא בקושי לספק למשפחה תזונה הולמת ומאוזנת, אך בתדירות נמוכה יותר. אחוז קטן בקבוצה זו מדווח על כמות לא מספקת של מזון. קבוצה זו, בעיקר המבוגרים, צורכת פחות מוצרי בשר, דג ומוצרי חלב לעומת משקי בית הנהנים מביטחון תזונתי.
האוכלוסיה הסובלת מאי ביטחון תזונתי כוללת 39 אחוז משפחות עם ילד אחד עד שלושה ילדים. משפחות עם ארבעה ילדים ויותר מהווה כ-14 אחוז מהאוכלוסיה, כ-21 אחוז הם קשישים, וכ-26 אחוז הם יחידים, משפחות חד הוריות וזוגות ללא ילדים. כ-60 אחוז ממשקי הבית הם ישראלים ותיקים, כ-26 אחוז עולים חדשים וכ-14 אחוז ערבים.
המחקר מצא עוד שלא רק רמת ההכנסה משפיעה על אי הביטחון התזונתי אלא גם גודל המשכנתה, שכר הדירה, היקף החובות והצורך בהוצאות מיוחדות בתחום הבריאות או תיקונים בבית.
לפנייה לכתב/ת 
