האיים המלדיביים: תיירות יוקרה במדינה מוסלמית

1,192 איי אלמוגים ו- 87 כפרי נופש (שלושה נוספים בתהליכי בנייה) המכניסים כ- 140 מיליון דולר בשנה מציעה המדינה האיסלאמית שבאוקייאנוס ההודי, מזרחית להודו עצמה, ל- 500 אלף התיירים המבקרים בה בשנה.  

כל מועדוני הנופש מתנהלים כמדינות וירטואליות - מייבאים את האוכל ממדינות אחרות, מייצרים חשמל ושואבים מים לעצמם. מחירם של חלק מהחדרים מגיע עד למעלה מאלף דולר ללילה.

מרבית התיירים רוכשים באירופה וביפן חבילות נופש הכוללות טיסה ישירה ושהות של שבוע באחד בכפרי הנופש. קהל היעד הוא חובבי צלילה ומשפחות - תיירים רגועים ו'בטוחים'. "אין פה כמעט רווקים שמחפשים אקשן", אמרה פזלין סאלם,  מנהלת שיווק של אחד מכפרי הנופש, לסוכנות הידיעות הצרפתית (סי"צ).

כדי לטייל מחוץ לכפרי הנופש נדרשים אישורים מיוחדים. בגלל הרגישות המוסלמית, התיירים לא יכולים להביא עמם לאיים אלכוהול, מאכלי חזיר או פסלים דתיים, אבל בכפרי הנופש הם פוגשים קוקטיילים יוקרתיים, מטבח אירופאי איכותי ושיעורי צלילה בשפות שונות. התשלומים מתבצעים בדולרים.

מדיניות התיירות במקום פותחה בקפדנות, כתגובה לתיירות ההיפית של שנות השבעים, אז היו האיים המלדיביים סטייה אקזוטית מהמסלול התיירותי של אסיה. "לא היו שום חוקים. תרמילאים היו מגיעים ומשפיעים לרעה על הסביבה - מעשנים סמים וישנים ערומים על החופים", סיפר מחמוד סוג'או, מנהל אחד מכפרי הנופש, לסי"צ. ב- 1984 חל השינוי, כשאכסניות מסוימות נסגרו ועובדי ענף התיירות נדרשו להציג אישורים חוקיים. "כל התרמילאים נעלמו במהירות", אומר סוג'או.

תוכניות הפיתוח הנוכחיות כוללות בניית כפרי נופש בכל 20 הרשויות המקומיות באיים (כרגע רק ב- 11 מהן נהנים מתיירים). סגן שר התיירות, מוחמד סעד, אמר לסי"צ כי גם כשהיקף התיירות יתרחב "הפנייה עדיין תהיה לתיירים מהעשירונים העליונים.

"כפרי הנופש צריכים להפיק לעצמם את המים והחשמל, להחזיק מכבי אש ומפני אשפה משלהם ולייבא פשוט את הכל. תיירות המונית לא מתאימה לאיים המלדיביים".