מי ישלם על עגל הזהב
אם כבר נטרפה דעתנו להקים גדר ולקוות כי במגננה נכריע את האויב במקום להעביר את המלחמה אל ביתו – מדוע ייטרף גם כיסנו?
בשבוע שעבר הונח על שולחן הכנסת תקציב המדינה ל-2004. הרבה מילים והרבה מספרים, הרבה גזירות ומעט תקוות. מקצצים בהוצאות לחינוך ולבריאות – וכשעושים זאת קשה להימנע מפגיעה בעתיד המדינה. מקצצים בהוצאות הביטחון, ומי שיודע לספור טנקים מול טנקים ומטוסים מול מטוסים מדיר שינה מעיניו. בכל מקצצים – ורק סעיף אחד שופכים כסף טוב לעניין רע: בהקצבות לגדר ההפרדה.
בספר התקציב 239 עמודים, כנגד הוצאה של 254 מיליארד שקל. אבל רק 12 שורות הוקדשו להוצאה של 6-12 מיליארד שקל (על-פי המעריך) ולהקמת הגדר, וגם הן נועדו להסתיר יותר מאשר לגלות.
קטע הגדר שהושלם בקיץ 2003 בין סאלם לאלקנה (בעלות של 1.27 מיליארד שקל, לא כולל הסדרי מקרקעין) טרם הושלם במלואו ולכן הוקצו לו בתקציב הבא 600 מיליון שקל. לקטעים הבאים הוקצו השנה רק 608 מיליון שקל ו"הקמת כל המכשול והמעברים תחייב בהקצאת תקציב בהיקף של מיליארדי שקלים נוספים".
כבר מעתה ברור כי הגדר לא תמנע טרור. כבר עתה ברור כי כל מחבל הרוצה בכך חוצה את המחסומים בנקל, ויוכל לחצות את הגדר בתוך דקות. כדי לתפוס אותו לפני שיגשים את זממו יהיה צריך להכפיל את הכוח שתוכנן לשמור על הגדר מ-20 גדודי חי"ר ל-40 – משימה בלתי אפשרית. מי שמבטיח כי הגדר תמנע פיגועים המוניים מן הסוג שהורגלנו אליו, יודע היטב כי הוא משלה את העם. מי שרוצה בהקמת עגל הזהב הזה – שאינו יכול לספק דבר חוץ מפופוליזם של קברניטים הנענים ללחץ הציבור שנשטף מוחו להאמין כי הגדר תעניק לו שקט ושלווה, ואת חשבונות הבנק של קומץ קבלנים – יודע כי המחיר ישולם בקיצוצים בחינוך, בבריאות ובביטחון.
ראשי צה"ל אמרו לא פעם כי בכסף הזה הם היו יודעים לייצר ביטחון רב יותר ממה שתספק הגדר. בינתיים הם נדרשים לקצץ עוד ועוד בתקציבי הצבא, שלא יהיה מסוגל לשמור על מפלצת הברזל והבטון הקורעת את הארץ, ומקימה מדינה פלסטינית בהצבת עובדה ענקית בשטח.
גם אם השתכנעו הקברניטים שהעם רוצה גדר ולכן צריך לתת לו גדר – מי אמר שצריך לבנות גדר שעלותה 12 מיליון שקל לק"מ? אולי די במפלצת צנועה יותר, שתעלה רק מיליון לק"מ? הגדר שכל-כך משתבחים בהצלחותיה בחבל עזה, היא גדר זולה בהרבה, ואם כבר נטרפה דעתנו להקים גדר ולקוות כי במגננה נכריע את האויב במקום להעביר את המלחמה אל ביתו – מדוע ייטרף גם כיסנו?
השבוע תאשר הכנסת את התקציב בקריאה ראשונה, ובעוד חודשים מספר תידרש לאשר את הקיצוץ הבא. גם מי שמניח כי הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם, מעדיף שלא להסתכן. כשהקופה ריקה ואין כיסוי בבנק, כשאין כיסוי להבטחות – עדיפה שיטת התשלומים לשיעורין.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
