המקומות החמים לעונה הקרה

תמיד שמח כאן

סמבה, שמחת חיים, חופים, כדורגל. זה מה שמשדרת, ללא הפסקה, המדינה החולשת על חצי דרום-אמריקה כמעט. אומרים שבשישה ימים ברא אלוהים את העולם, ואת היום השביעי הקדיש לריו דה-ז'נירו. כך בטוחים הקאריוקאס, תושבי ריו, וכשמגיעים לשם, מתחילים להבין למה. בתצפית מראש הר הסוכר זה כבר ברור לחלוטין. הים בוהק לו במיקום מושלם, בין ההרים לצוקים, וכתפאורת רקע ניצבים היערות הירוקים. תמיד שמח כאן, ובקרנבל (בפברואר) העיר יוצאת מדעתה לשבוע.

סלבאדור, בירת באהיה, היא הפנינה של צפון ברזיל. הרובע ההיסטורי יפהפה ובקרנבל אפילו יותר מעניין מאשר בריו. החופים יפים, המוסיקה מטריפה, וסביר להניח שיתחשק לכם ללמוד קפוארה, מיקס מושלם של ריקוד ואמנות לחימה, אחרי כמה ימים בעיר.

במערכת הענקית של נהרות ויערות, המוכרת לכולם בשם אמזונס, חיים 15,000 סוגי יצורים, בהם תנינים, נחשי אנקונדה, יגוארים וקופי עכביש. נקודת היציאה לטיול בנהר ובג'ונגל האינסופי היא מנאוס, ואפשר לכלול ביקור בשבטים אותנטיים במעמקי היער (נא לא לצאת לבד). הביצה הענקית פנטנאל היא חגיגה לאוהבי בעלי-חיים, ובני-האדם שם הם חגיגה ליתושים. השקיעות בפנטנאל הן חוויה פסיכודלית.

אקלים: דצמבר עד פברואר הם חודשי הקיץ, ומזג-האוויר מאוד חם ולח. בגלל האקלים הטרופי, יש מצב לגשם, אבל לא להיבהל. הוא מגיח לשעה (דווקא בזמן זה כיף להיכנס למים) - ואז חוזרת השמש.

התאמה מושלמת

היצע אדיר של טבע, חופים וחיים טובים. סידני יפהפיה ובנויה בהתאמה מושלמת למפרצי הים התכולים. אי אפשר לפספס את בניין האופרה (שנבנה בעיקר מהכנסות הלוטו!), וגם סתם שיטוט ברחובות יעשה לכם טוב. ההרים הכחולים נמצאים בסמוך לעיר ומציעים שפע מסלולים יפים ופעילויות ספורט אתגרי. צפונה מסידני, לאורך החוף, פזורות עיירות רבות שתרבותן מתמקדת בגלישה, כולל שיעורי גלישה ומסיבות גולשים. וגם בירה. הרבה בירה.

לאורך החוף המזרחי משתרעת שונית האלמוגים הגדולה, אחד מאתרי הצלילה האיכותיים בעולם. כוכבי-ים, צבי-ים, קיפודי-ים, כמעט כל יצור-ים ניתן לפגוש כאן במבנה החי הגדול בעולם - 2,000 ק"מ של שוניות ואלמוגים. בקיירנס עושים באנג'י ורפטינג, ולחובבי ההגה כדאי לעלות לקצה הצפוני, לקייפ יורק, איזור פראי, דל מתיישבים, המשמש קרקע פוריה לנהיגת שטח רצינית. הפארק הלאומי קקאדו (אמנות העץ וציורי הסלעים שהתפתחו שם מוכרים בכל העולם) הוא לא פחות ממקסים. לפופולריות הגדולה שלו זכה לאחר שצולם שם הסרט 'קרוקודיל דנדי'. בעוד איזה מקום תיתקלו בדג שמשנה את מינו מזכר לנקבה בגיל 6?

במרכז אוסטרליה ניצב לו ה'איירס רוק', או בקיצור, 'הסלע'. בהיקף של 9 ק"מ, הסלע האדום הענק הזה הוא סמלם הגדול של האבוריג'נים, שישמחו לספר לכם כיצד הגיע לשם (למשל: בעקבות קרבות בין לטאות לנחשי ענק). הם הרבה פחות ישמחו אם תטפסו עליו, כי המקום קדוש להם. אם תגיעו לאיירס רוק בשקיעה או בזריחה, תראו אותו בשיאו, כשהוא משנה את גווניו.

אקלים: הקיץ הוא בין דצמבר למארס, וטוב בעיקר לטיול בדרום היבשת. בצפון יהיה מאוד חם בתקופה הזאת, אבל גם ירוק ולא עמוס בתיירים.

חדשה על מפת התיירות

המדינה שבמהלך רוב המאה ה-20 היתה מחוץ למפת התיירות בגלל מדיניות האפרטהייד, הפכה בשנים האחרונות ליעד מועדף. קייפטאון הבירה, תערובת מוזרה של אירופה ואפריקה, ממוקמת למרגלות הר השולחן האדיר וצופה אל האוקיינוס האטלנטי. העלייה ברכבל להר בהחלט שווה, ונופים מהממים מובטחים בכל פינה. הגן הבוטאני קירטנבוש, מהיפים בעולם, מוקדש לצמחיה הטבעית של דרום-אפריקה. קייפטאון גם מתפארת בגסטרונומיה המשובחת שלה.

יוהנסבורג (ג'ויבורג בלשון המקומיים) היא עיר הזהב. לא עדינה, וגם קצת מפחידה (כדאי להצניע את היותכם תיירים ולא להסתובב עם פאוצ'ים), אבל נותנת מושג על דרום-אפריקה האמיתית, שטרם החלימה מפצעי העבר. מגדל קרלטון פנורמה מאפשר תצפית מרהיבה על העיר וגם מציע מופע אורקולי. הנקודה הטבעית הכי גבוהה והכי יפה נמצאת ברכס הצוק הצפוני. דרבן, עיר הנמל שאפילו מהמטמה גנדי הגיע לעבוד בה, מתגאה בחיי הלילה שלה ובתנאי הגלישה הטובים.

אין הרבה נסיעות יפות בעולם כמו ב'דרך הגנים' המתפתלת לאורך החוף במחוז ווסטרן קייפ. חופים לבנים, כשעל רצועות החוף צומחים יערות עם עצי ענק ולגונות מהפנטות מציצות מכל פינה. קרוגר הוא פארק לאומי לחיות בר, מהגדולים והמפורסמים בעולם. פה אפשר לראות את חמשת הגדולים: אריה, פיל, תיאו, קרנף ונמר. המקום שונה מכל גן-חיות שהייתם בו אי-פעם. ואם אתם בקטע של הימורים: סאן-סיטי היא כמעט לאס-וגאס.

אקלים: דצמבר-ינואר הם החודשים התיירותיים, כשגם רבים מתושבי צפון המדינה נוהרים לאתרי הנופש ולפארקים. מזג-האוויר טוב בעונה זו, והמחירים קופצים בהתאם.

ערבוביה גדולה ומסעירה

הפסגות האדירות מדברות לא רק אל מטפסי ההרים, אלא גם אלינו, האנשים שמעדיפים להסתובב בגובה פני הים.

קטמנדו משכרת החושים עמוסה במקדשים (כיכר דורבר) ובאווירה מיוחדת של המזרח. עשרות מבנים עתיקים, תיירים, רוכלים, רוכבי אופניים, ריקשות, קבצנים ופרות. עירבוביה גדולה ומסעירה.

בפטאן, ריכוז המקדשים גדול והארכיטקטורה מרשימה במיוחד. פה תראו את פסל המלך המוגן עי נחש קוברה שעל ראשו ציפור. מכירים את האגדה על הציפור שקמה לתחייה ומעירה את הפילים המפוסלים ליד המזרקה? גם אם שכחתם, הילדים יצעקו לכם שם 'גלי עטרי, גלי עטרי' וכמובן ישירו "וכשתעוף, תעוף, תעוף, תעוף ציפור האבן אל התכלת הזכה".

הנסיעה המהממת לפוקרה מתפתלת בין ההרים ועוברת טרסות אורז ירוקות. אז מה אם היא אורכת 8 שעות וכוללת המון עצירות. פוקרה, העיר והאגם, יושבת לה מול רכס האנפורנה ירום הודו. המון גסט-האוסים ומלונות, אוכל מצויין ושלווה מושלמת. זה המקום בו נחים לפני הטרקים ובעיקר אחריהם. אפשר גם לנסוע לכפר נגראקוט ולזכות בתצפית פנטסטית על ההר מספר 1 - האוורסט.

חובה לעשות איזה טרק בהימלאיה. ההיצע גדול וניתן למצוא טיפוס כמעט לכל גיל. הטרק המשפחתי והקל יותר הוא ג'ומסום: שבוע הליכה (בכיוון אחד טסים) עם רמת שירותים גבוהה והמון עוגות תפוחים. הטרק הכי פופולרי בקרב התרמילאים הוא אנאפורנה בייס קמפ (8 ימים). הרפטינג בנפאל הוא מהגועשים והסוערים בעולם (בנהרות הטריסולי וקלי גנדאקי). חובה עם מדריך. העסק לא פשוט ברמות אשד 4 ו- 5.

אקלים: אוקטובר הוא תחילת העונה היבשה, שהיא ללא ספק האידיאלית לטיול. המונסונים מאחורינו ואפשר ליהנות מהפסגות הלבנות ולגלות שהארץ ירוקה עד אין קץ.

נופים שאי אפשר להסביר במילים

בשטח הגדול פי 90 ממדינת ישראל, מציעה מקסיקו כמעט הכל: עתיקות, חופים קאריביים ופאסיפיים, מדבריות, הרים מושלגים, יערות גשם טרופיים, ערים שוקקות וחריף. הרבה חריף. במקסיקו-סיטי הענקית (העיר השלישית בגודלה בעולם) תמצאו מיזוג של כל הטוב והרע במכסיקו: רעש, זיהום, עוני, לצד בניינים מפוארים, כיכרות שוקקות חיים, ארמונות מרשימים ופארקים.

טאוטיהואקאן, כ-50 ק"מ ממקסיקו-סיטי, היא העיר העתיקה הגדולה והמרשימה במדינה. שדירת המתים, פירמידת השמש ופירמידת הירח הם רק חלק מאתרי החובה במקום. אם אתם אוהבים רכבות, הנסיעה עוברת בקניון הנחושת היא מהמרהיבות בתבל. 15 שעות של שכרון חושים בהן תעברו במנהרות, תחצו גשרים ותראו נופים שלא תוכלו להסביר במלים.

גוודאלחארה היא העיר של הטקילה, הסומבררו, מוסיקת המריאצ'י וחיי הלילה הסוערים. חצי האי יוקטאן הוא ממלכת תרבות המאיה: אתרים שמרתקים לא רק ארכיאולוגים, והכל בתוך יער גשם. לחופים הקאריביים של קנקון, פלאיה דל כרמן ואיסלה מוחרס אי אפשר לסרב.

אקלים: אוקטובר עד אפריל הם התקופה הכי נעימה לביקור, כי החום המעיק נעלם. האקלים חם ולח לאורך החוף, ויבש וממוזג יותר בפנים הארץ.

להסתרק מול האגם

המדינה הכי צפופה במרכז אמריקה, כשרוב הקבוצות האתניות בה הן אינדיאניות. הבירה גוטמאלה-סיטי לא יפה ולא נעימה, ומשמשת לטיילים כתחנת מעבר בלבד. גאוותה הגדולה של המדינה היא תרבות המאיה, והאתר הכי חשוב והכי מפואר הוא טיקאל, שנמצא בצפון המדינה, בתוך הג'ונגל 'אל פטן'. רק בתחילת המאה ה-20, לאחר שאינדיאני אחד גילה דלת מסתורית בסבך הג'ונגל, נחשף המבנה הראשי והעצום של האתר.

אגם אטיטלן הוא מקום הטבע היפה ביותר בגוטמאלה. שכחתם לקחת מראה לטיול? לא נורא. בבוקר האגם בוהק ואפשר להסתרק מולו. מהעיירה פנחצ'אל יוצאים לסיורים בכפרים של הילידים. אנטיגואה הרומנטית - בעיקר כשהשמש שוקעת על הבתים הנמוכים - נוסדה במאה ה-16. שלושה הרי געש משקיפים עליה. המזרקות, הכיכרות והכנסיות הרבות שבמקום מזכירות לנו שהספרדים שלטו כאן. הבתים הקולוניאליים היפים עמדו באינסוף רעידות אדמה ושטפונות.

אקלים: העונה היבשה היא מנובמבר עד אפריל. באיזורי החוף חם ולח, בשאר האיזורים חם ויבש. בהרים נעים וחמים.

השמש תמיד כאן

רגאיי, בוב מארלי, רסטות. ברוכים הבאים לג'מייקה, המקום עם החופים המושלמים והשקיעות האדומות מדם. קינגסטון מוזנחת ודי אלימה, אבל חובה לבקר במוזיאון בוב מארלי, לראות את חדר השינה הצנוע של הסופרסטאר ואת הגיטרה המפורסמת שלו, ולשבת תחת העץ (שכבר לא כל כך רענן), במקום בו נהג מארלי לעשן מריחואנה ולנגן.

200 קילומטר לכיוון צפון-מערב נמצאת מונטגו-ביי, מלכת המים הצלולים. זו ג'מייקה של החופש, החופים, התיירים ומסלולי הגולף. היו מוכנים לקריאות של מריחואנה? קוקאין? מדי כמה מטרים במרכז העיירה. אין יום בשנה שהשמש לא מגיעה לכאן כדי ללטף אתכם ולהביא את המים לטמפרטורה האולטימטיבית לרחצה. עם כל אווירת גן-העדן, צריך לזכור שג'מייקה מצויה באי-שקט חברתי גדול, שהעוני משתולל, ושזכר העבר האפל טרם נמחה.

אקלים: דצמבר עד אפריל הם חודשי השיא, אבל תמיד נעים כאן. 30-27 מעלות לאורך החוף ברוב ימות השנה.

תמהיל אותנטי משובח

"המקום היפה ביותר שעיניי בני אנוש ראו", אמר כריסטופר קולומבוס על האי הכי גדול והכי פחות ממוסחר בקאריביים. התושבים ידידותיים להפליא באחד המקומות האחרונים בעולם שהקומוניזם עדיין שולט בו. אבל הבידוד הפוליטי והמתיחות הבלתי פוסקת עם ארה"ב מונעים מאנשים רבים לבקר במדינה המדהימה הזו. בשנים האחרונות הישראלים גילו את קובה. המוסיקה, הנופים, החופים, הארכיטקטורה והסיגרים הקובנים יוצרים תמהיל אותנטי משובח.

היעד הראשון הוא עיר הבירה האנרגטית הוואנה. אווירת פאר של פעם עם מכוניות אמריקניות ענקיות משנות ה-50, בניינים יפים, מוסיקה וחיי לילה סוערים. כיף להסתובב ברובע העתיק ובטיילת הארוכה, שמלאה זוגות אוהבים, ילדים ודייגים.

טרינידד היא אחת הערים העתיקות והמשומרות ביותר בקובה. המרכז העתיק סגור כמעט כולו לרכב ומוקדש לבתים הצבעוניים, לתושבים המרתקים ולתיירים ההמומים. בסנטיאגו דה קובה האינטלקטואלית שוררת אווירה קאריבית יותר. פינאר דל ריו מיועד לחובבי הטבע בכלל ולחובבי המערות בפרט. פה תמצאו את הטבע הפראי והיפה ביותר בקובה. בואו לחוות וללמוד על פידל קסטרו, צ'ה גווארה וצ'ה צ'ה צ'ה.

אקלים: בקובה אפשר לבקר בכל חודש, כשדצמבר עד אפריל הם חודשי השיא (26 מעלות, כמעט אין גשם).

הכל אמיתי

ג'מבו (שלום בסוואהילית). הגעתם למקום מושלם לנופש וגם למי שמחפש טבע יפה. מול חופיה המזרחיים של טנזניה נמצא האי הקסום הזה, שאורכו 80 קילומטר בסך הכל ורוחבו המקסימלי 37 ק"מ. החל במאה ה-17, גילו הסולטנים הערביים עניין רב בזנזיבר בגלל מבחר התבלינים, וגם כיום, השוק המרכזי עם מגוון הצבעים, הטעמים והריחות, משכר חושים. גם המומחים הכי גדולים ייתקלו כאן, באי התבלינים, בכמה תבלינים לא מוכרים. האדמה פשוט מושלמת לגידולם.

עיר האבנים היא אתר תיירות מרכזי באי, לטיול בין הסמטאות, המסגדים, הבזארים והבתים הצבעוניים. בשילוב הרביצה על החולות הלבנים והטבילה במי הטורקיז, תיכנסו למצב של אושר עילאי. אם נתקלתם בתמונות של לגונות תכולות, חול אלמוגים ודקלי קוקוס נטויים - דעו שהכל אמיתי. חוף קיוונגווה הטרופי הוא זה שפירסם את זנזיבר, וחוף נונגווי הצפוני הוא אולי היפה באי.

אקלים: דצמבר עד פברואר הם העונה היבשה והמומלצת ביותר. זה גם הזמן הכי טוב לצלילות מבחינת הראות ומבחינת חום המים.