סולברג וסיטרואן אלופים

המתח שנבנה לקראת המרוץ האחרון של השנה הפך את אליפות הראלי למרתקת מתמיד. כמעט כל מרכיבי הדרמה היו כאן: למשל שזהו המרוץ האחרון של טומי מאקינן, שזכה בארבע אליפויות עולם ברציפות!. זה המשיך בכך שהנהג הראלי המפורסם ביותר - קולין מקריי - הודיע לפני המרוץ שב-2004 יצא לשנת שבתון, ורק אז יחליט אם להמשיך.

ואז הגיע תורו של ריצ'רד ברנס לתרום את חלקו כאשר התעלף בזמן נהיגה כמה ימים לפני המרוץ, ונאלץ לפרוש עוד לפני הזינוק. ברנס, שהוביל את האליפות ברוב העונה, איבד בכך את הסיכוי לתואר. אבל פרישתו הייתה מכה קשה עוד יותר לפיז'ו, כיוון שהנהג הבריטי היה אמור להיות הקלף החזק שלה במגרשו הביתי.

פיז'ו התייצבה למרוץ כאשר היא בנחיתות של חמש נקודות לעומת סיטרואן הצרפתית. מה שמביא אותנו לעוד מרכיב באליפות הדרמטית של 2003. אליפות בה המתחרות הבולטות היו בעצם שתי חברות אחיות - פיז'ו וסיטרואן, כאשר זו האחרונה קוראת תגר על בעלת הבית שלה.

איפה המזל

המזל המשיך להסתיר פניו מפיז'ו גם אחרי הזינוק. עם פרישת ברנס, הונחו כל תקוות אליפות היצרנים שלה על כתפיו הרחבות של מרקוס גרונהולם, אלוף העולם היוצא שאמור להצטיין בתנאים הבוציים של בריטניה. ואולם כבר בקטע השלישי של הראלי פגעה ה-206 הסמוקה בגזע עץ פרוע והגלגל הקדמי קיבל זווית משעשעת משהו ביחס לכיוון הנסיעה.

גרונהולם המשיך באיטיות, תוך שהוא מעכב את מקרי בסיטרואן, אבל באורך פלא הצליח לסיים. לרגע כבר נראה כאילו יקרה נס והפיני יצליח להגיע לחניית הטיפולים, אבל למשטרה הבריטית היו רעיונות אחרים. קצין משטרה עצר את אלוף העולם בדרך לשם, בטענה שהוא מסכן את התנועה. גרונהולם עוד ניסה להסביר מי הוא, ומה כישוריו וסיפר שהוא דווקא יודע לנהוג לא רע, אך השוטר לא התרשם והוא נאלץ לפרוש.  

הקטע השלישי

באופן כללי, הקטע השלישי התגלה כמכריע ביותר. בתחילתו נאלץ לפרוש גם קרלוס סיינז, מי שהוליך ביחד עם סבסטיאן לואב את האליפות והתייצב למרוץ כאחד הפייבוריטים. סיינז איבד ריכוז ושניות ספורות אחרי כן גם את מכוניתו שנבלעה בין השיחים. ההשפעות היו ברורות, לואב וסיינז נוהגים בסיטרואן וכאשר הספרדי פרש, מה שאומר שקרב פנים קבוצתי לא יתרחש. למעשה זה הביא את סיטרואן לנקוט בטקטיקה חדשה, כזו שתבטיח אליפות היצרנים.

אבל עוד לפני שהיה זמן להרהר בכך גבה קטע שלוש קורבן נוסף. מרקו מרטין, שנראה כאילו הוא יכול לסכן את לואב וסולברג נאלץ לפרוש אחרי הקטע בשל בעיות מנוע חמורות. וכך נותרה זירת הראלי פנויה לקרב חזיתי בין שני הנהגים שמובילים את האליפות. סולברג הוביל מתחילת המרוץ, אך לואב, מומחה אספלט בדרך כלל, הפתיע והתמקם שני בדירוג.

לקראת סוף היום הגיעה הבשורה המעציבה משהו. בסיטרואן הורו ללואב "לשמור על המכונית". לואב נראה מבולבל "הם אומרים לי לשמור על המכונית ולא למהר אבל מצד שני גם מדגישים שלא אפסיק ללחוץ. אני לא בדיוק מבין מה אני צריך לעשות".

בסיטרואן מיהרו להסביר שעבורם אליפות היצרנים חשובה מזו של הנהגים. הם אף צטטו את קלוד סטינה, המנכ"ל של סיטרואן בכבודו ובעצמו, כמי שנתן את ההוראה להאט. החשש של סיטרואן בהתחשב במצב, נראה קצת מוגזם. כאשר לואב שני ומקריי רביעי, והפיז'ו של הארי רוונפרה חמישית, נראתה האליפות בכיסם.

סולברג לא מרפה

סולברג מכל מקום בחר שלא לבדוק האם לואב מבצע את ההוראות הבוסים, ולא הוריד לחץ. הוא ניצח בכל קטעי היום השני ובאחרון כמעט ושבר את המתלה הקדמי. מאחור, היה זה משמח לראות את טומי מאקינן חוזר לעצמו ומשתלט על המקום השלישי עם האימפרזה השניה, כאשר הוא נאבק בלוחם ותיק אחר - מקריי. עם זאת, אין ספק שהשבילים הבריטיים החמיאו יותר לסובארו.

תחילת היום השלישי בישרה שסולברג אולי מאט ושלואב לא ויתר לגמרי. ואולי הייתה זו פרישתו של הארי רוונפרה בפיז'ו השניה (אחרי שז'יל פאניזי פרש קודם), ששכנעה את סיטרואן שהארי איבד את שיניו. פרדי לואה, שהחליף את ברנס, אמנם היה במקום השישי אבל נהיגת הבכורה שלו בפיז'ו לא עברה באופן חלק. הוא טעה והחליק פעמים רבות ונמצא הרחק מאחורי המובילים.

בקטע האחרון היה דווקא סולברג המהיר, כדי להזכיר שהוא מנצח ואלוף בחסד. לואב סיים שני לפני מאקינן, ומקריי שסבל מתקר ונאלץ להחליף צמיג במהלך הקטע (אך לא אבד את מקומו לדובל). שישי סיים פרנסואה דובל.
 

אליפות מרתקת

טקטיקה קבוצתית ופרישות מוקדמות קצת חבלו במתח במרוץ האחרון, אבל בסופו של דבר הייתה זו אחת העונות המרתקות והמפתיעות שידע עולם הראלי. אחרי הכל, מי יכול היה להמר שסיטרואן - בעונה מלאה ראשונה - תציג יכולת כה משכנעת ותזכה באליפות, תוך ששניים מנהגיה מתחרים על התואר לנהגים. אבל לא פחות משסיטרואן ניצחה - פיז'ו הפסידה.

האריה הצרפתי נראה מעט שאנן העונה וסבל מתקלות רבות מדי, ולא פחות מכך מטעויות של נהגיו. נראה שפיז'ו לא השקיעה מספיק בפיתוח המכונית, כאשר עסקה בעבודה על ה-307 שתחליף בשנה הבאה את ה-206. ואם כל זה לא מספיק, סבלה פיז'ו גם מחוסר מזל (כמו פרישת ברנס).

כדאי גם לשים לב להבדלי הגישות בין שתי הקבוצות: סיטרואן הסתמכה על צוות קבועה של שלושה נהגים, בעוד פיז'ו נהגה להציב נהגים מומחים לכל סוג מרוץ. עוד פרט שאולי תרם לרפיון סוף העונה, היה העובדה שלמעט גרונהולם, הוחלפו הנהגים הבולטים של פיז'ו (ברנס ופאניזי).

הפתעה לא פחות גדולה היה פיטר סולברג, מנהגי הדור הצעיר בראלי. את הניצחון הראשון העונה הוא השיג רק במרוץ השביעי ולתנופה אמיתית הגיעה רק באוסטרליה (מרוץ עשירי). אבל הנורווגי המהיר הוכיח בגרות, ידע לחלץ נקודות גם ממצבים קשים והתגבר על פתיחה צולעת של קבוצתו.

סגנו, לואב הצרפתי, היווה הפתעה נעימה לא פחות. זוהי עונה ראשונה מלאה לנהג זה וכבר הוא מאיים על התואר. למרות היותו מומחה אספלט, הוא הפך השנה לטוב בשאר התחומים והשיג תוצאות מצוינות גם על עפר. האם הוא היה יכול לזכות באליפות ללא הוראות הקבוצה? לשאלה זו אין תשובה, אבל ברור שעוד נשמע את השם הזה בשנים הבאות.