"באישור משרד הבריאות" - מה זה אומר?
גם אילו רצתה חברת 'רמדיה' ישראל לבדוק את המוצר שסיפק לה היצרן הגרמני, לא היתה יכולה לעשות זאת בארץ, כי אין בישראל אף מעבדה מוסמכת שערוכה לבדוק את כל סוגי הוויטמינים. פרשת 'רמדיה', מעבר לתוצאותיה הקשות, חשפה את החורים השחורים במערך הפיקוח על המזון בארץ - מהעדר מעבדות מתאימות, דרך בירוקרטיה מסורבלת, ועד העדר אכיפה שתרתיע. וכבר אמרנו את זה בעבר
חברת 'הומנה', היצרנית הגרמנית של ה'רמדיה' הצמחית שגרמה למותם של שני תינוקות ולפגיעה בתינוקות נוספים, הודיעה אמנם כי היא זו שהוציאה את הוויטמין החסר מן המוצר ולא הודיעה על כך. אבל אחת השאלות המטרידות בפרשה היא: למה לא בדקה חברת 'רמדיה' ישראל, היבואנית, את הפורמולה החדשה שייצרו עבורה הגרמנים בחברת 'הומנה'?
בדיקה שערכנו העלתה, כי גם אילו רצתה החברה לבדוק את ההרכב המלא של המוצר, לא היתה יכולה לעשות זאת בארץ. נכון להיום, אין בישראל מעבדות עצמאיות ומוסמכות שיכולות לבדוק את כל הוויטמינים והמינרלים במזון ובתוספי מזון, חוץ מהמעבדות של משרד הבריאות, וסביר להניח שבשלב בדיקה ראשוני שכזה יבואן או יצרן לא יהיו מעונינים שמשרד הבריאות יהיה מעורב. כשניסינו השבוע למצוא מעבדה כדי לבדוק בה תחליפי חלב אם שנותנים לתינוקות בישראל, באף מעבדה, כולל זו של מכון התקנים, לא היו מסוגלים לבצע עבורנו את הבדיקה.
עורכי-הדין של 'רמדיה' ויו"ר החברה, משה מילר, טוענים שלא היה כל צורך בבדיקה מן הסוג הזה: "אנחנו קונים מזון מוכן ומשמשים כיבואן, וככאלה אין צורך שנבדוק את תכולתו. די במסמכים שאנחנו מגישים", הם שבים ומצהירים. ובכל זאת, אילו בדקו, היו עולים על המחסור המסוכן בוויטמין.
השאלה הזאת והפרשה כולה, מעבר לחלקן של 'רמדיה' ושל היצרנית הגרמנית, חושפות את החורים הגדולים והמסוכנים ברשת הפיקוח על המזון בישראל. ד"ר בועז לב, המנכ"ל הפורש של משרד הבריאות, התהדר השבוע יותר מפעם אחת ברמת הבדיקות הגבוהה של מזון בארץ בהשוואה לעולם. "כ-30%-20% מכל משלוח מזון הנכנס לישראל נבדקים", אמר, "לעומת 1% בשוק האמריקני". קשה קצת להבין את הזחיחות הזו בשבוע שבו הפכה ישראל למדינה נדירה, אולי יחידה בעולם המערבי, שבה מתו תינוקות לא בגלל זיהומים וחיידקים במזון, אלא בגלל מחסור במרכיב חיוני שניתן לגלות בבדיקת מעבדה פשוטה. קצת קשה להבין אותה גם על רקע הבעיות הידועות של מערך פיקוח המזון בארץ.
המגמה: להפחית בבדיקות המזון
הבעיה הראשונה, שעליה התרענו שוב ושוב בעבר, היא ריבוי הרשויות העוסקות בפיקוח על המזון. מלבד משרד הבריאות, שמפקח גם באמצעות שירות המזון וגם באמצעות ארבעת מחוזותיו, ישנם משרד התמ"ס, משרד החקלאות, הממונה על התקינה במשרד התמ"ס, הרשויות המקומיות, ארגון הרופאים הווטרינריים ועוד ועוד - 17 גופים שונים. זה מרשם בדוק לפורענות.
כבר לפני יותר מחמש שנים התריע גזי קפלן, יו"ר איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים ומשנה למנכ"ל 'אסם-נסטלה', שיש לעשות סדר בנושא ולהקים רשות מרכזית בדומה לאף.די.איי (מינהל המזון והתרופות) האמריקני. "שמעת אותי לא פעם בעבר מתרה שיום אחד יקרה אסון", הוא אומר השבוע, "לא פיללתי שיהיה אסון כזה גדול. אנחנו דרשנו ודורשים רשות אחת עם משאבים, שתפקח על המזון לאורך כל שרשרת האספקה. בלעדיה, שום דבר לא יזוז".
בנוסף לכך, המגמה בשנים האחרונות במשרד הבריאות היא דווקא להפחית בבדיקות המזון. דוגמה לכך היא המזון הייעודי למבוגרים, כמו 'אנשור' למשל, שהוא מזון לחולים סופניים או קשישים הניזונים רק ממנו. עד לאחרונה היה מזון מסוג זה מוגדר כמזון רפואי ונתון תחת פיקוח אגף הרוקחות של משרד הבריאות, מה שאומר פיקוח קפדני. לאחרונה יש מגמה במשרד להגדיר אותו כמזון רגיל ולהעביר אותו לפיקוח שירות המזון, בלחץ קופות-החולים: כאשר מזון מוגדר כמזון רפואי, ניתן לדרוש מהקופות לממנו, אבל כשהוא הופך למזון רגיל, פוטרת את עצמה קופת החולים מבעיית המימון.
ד"ר רענן שמיר, יו"ר הוועדה לתזונה של איגוד רופאי הילדים ומנהל היחידה הגסטרו-אנטרולוגית לילדים בבית-החולים מאייר שליד בית-החולים רמב"ם, מקווה שבעקבות פרשת 'רמדיה' תסוכל התוכנית הזאת, והמזון הייעודי ימשיך לקבל את הפיקוח הראוי לו. את תגובת משרד הבריאות, שהיה השבוע עסוק מאוד בפרשת 'רמדיה', לא הצלחנו לקבל בנושא זה.
ד"ר דורית ניצן-קלוסקי, מנהלת השירות למזון ותזונה במשרד הבריאות, אומרת כי בשנים האחרונות, ברוח המגמה האירופית, יש גם מגמה גוברת והולכת במשרד ללכת לקראת מפעלים ויבואנים, בעיקר יבואנים שמפעליהם הם בעלי תווי איכות כמו איזו 9000 ג'י.אם.פי (כמו 'רמדיה') או 'האסאפ', ולהקל בדרישות להצגת תעודות ומסמכים. חלק גדול מיצרני המזון בישראל הם גם יבואנים, ולמרות שתווי האיכות הנ"ל מתייחסים להליכי הייצור בלבד ולא למוצרים הסופיים, ברגע שמפעל הוא בעל תו כזה, קיימת נטייה להקל עליו בדרישות ובבדיקות בעת יבוא מוצרים לישראל.
נותנים לחתול לשמור על השמנת? "תמיד החתול שומר על השמנת", אומרת ניצן-קלוסקי. "גם כשאתה נותן למישהו רשיון נהיגה, אתה נותן בו אמון ולא יכול לדעת בעצם מה הוא יעשה על הכביש. לו היינו בודקים מדגמים מכל המזון הנמכר בישראל, שליש מהמזון היה מבלה בכל רגע נתון במעבדות".
המעבדות לא ערוכות
בעיה נוספת היא המעבדות בארץ. לא הכול ניתן לבדוק בישראל, אפילו במעבדות של משרד הבריאות. המשרד מפעיל ארבע מעבדות משלו, בירושלים, באר-שבע, אבו-כביר וחיפה. כולן עוסקות בבדיקות מזון סטנדרטיות ושלוש מהן מתמחות בנוסף לכך בתחום מסוים. המעבדה הירושלמית - בטוקסיקולוגיה (רעלים במזון), המעבדה בחיפה - בסיבים ובמתכות כבדות, והמעבדה באבו-כביר - בוויטמינים, העשרת מזונות ותוספי תזונה.
מחוץ למשרד הבריאות יש שבע מעבדות מזון שמוסמכות לבצע בדיקות מיקרוביולוגיות במזון, ושש מעבדות שמוסמכות לבצע בדיקות כימיות במזון. חלקן מבצעות את שני הסוגים. אף אחת, כאמור בפתח הכתבה, איננה מסוגלת לבדוק את כל סוגי הוויטמינים. "הידע קיים, יש לנו מעבדות כימיה טובות מאוד", אומרת ד"ר אורנה דרייזין, האחראית על הרשות הממשלתית להסמכת מעבדות ובעבר מנהלת מעבדת משרד הבריאות באבו כביר, "הצטיידות המעבדות כדי לאפשר בדיקות ויטמינים לא לוקחת יותר מאשר חודשיים-שלושה, אבל צריך שיהיה ביקוש לכך מצד היבואנים והיצרנים".
צחי סקלסקי, מנהל מעבדת 'בקטוכם' בנס-ציונה, מן המובילות בענף, אומר כי המעבדה שלו יכולה לבדוק 75% מהוויטמינים, אבל לא נתקל בדרישה לבדוק ויטמינים ומינרלים. "לו היה משרד הבריאות מחייב את היבואנים לערוך בדיקות של ויטמינים ומינרלים", הוא אומר, "הם היו מביאים את המוצרים למעבדות המשרד, שלא היו עומדות בדרישה, וכך היה נוצר לחץ עלינו, שהיה מחייב אותנו להיערך. בעבר נערכנו באופן דומה, בעקבות דרישה מהשטח, לבדיקת חומרי הדברה ואפלטוקסינים (חומרים מסרטנים המצויים בעובשים - ש.ח)".
לאחרונה אף פיתחו במעבדת 'בקטוכם' בדיקת די.אן.איי לזיהוי בעלי החיים שהיוו מקור למוצרי בשר, הן בעקבות דרישות של רבנות תל-אביב והן בגלל מספר גדול של הונאות בשוק הבשר. אבל הוויטמינים לא עניינו עד היום יותר מדי אנשים - למרות הגידול במודעות לחשיבותם ושילובם במזונות רבים בשוק הפורח של תוספי המזון.
דבר נוסף שלא ניתן לבדוק במעבדות בארץ באופן מדויק הוא חיידקי הביו האופנתיים המוכרים מהיוגורטים ומוצרי החלב. אין שיטה תקנית בדוקה ומוכרת לאיתור חיידקי ביו ביוגורטים, לאבחון סוג החיידקים והכמות שלהם, ולצרכנים לא נותר אלא לסמוך על הצהרות המחלבות. גם בדיקות לזיהוי חלבון במזון מן החי לא אפשריות במעבדות בארץ, וכך אי-אפשר לבצע מעקב אחר תופעת תוספת המים לבשר על-ידי יצרנים.
מה כן בודקים? מפקחי המזון של שירות המזון מורים לבצע פיקוח במפעלים בין פעם אחת לארבע פעמים בשנה במפעל, לפי סוג המזון. "מוצרים עם סיכון גבוה, כמו מזון תינוקות, נבדקים יותר", אומרת ניצן-קלוסקי. "מוצרים בעלי סיכון נמוך, כמו ממתקים, נבדקים פחות. תכיפות הבדיקות נגזרת גם מההיסטוריה של המפעל".
בנוסף נבדקים גם מוצרים חקלאיים, כאשר חלק מהם נבדקים על-ידי משרד החקלאות. בביצים בודקים הימצאות חיידקי סלמונלה, בפירות ובירקות - שימוש בחומרי הדברה לא תקניים ושימוש בהשקיה במי ביוב, בבשר - נוכחות של שרידי תרופות, אנטיביוטיקה והורמונים.
במשרד הבריאות טוענים במשך שנים כי אי-היכולות לבצע בדיקות מסוימות איננה טרגית, במיוחד על רקע הנטייה להטיל יותר ויותר אחריות על היצרנים והיבואנים.
אגב, משרד הבריאות גם לא בודק אם תאריכי תפוגת התוקף על מוצרים אכן עומדים במבחן המציאות. ארגון הרופאים הווטרינריים מנהל זה שנים, למשל, מאבק להנהגת פיקוח על אורך חיי המדף של מוצרי בשר שעברו טיפול תרמי, כמו למשל מאמא עוף. אבל משרד הבריאות לא עשה דבר משמעותי בעניין.
פיקוח מסורבל
עוד בעיה, שעליה מתלוננים יבואנים ויצרנים: סרבול בעבודת הפיקוח של משרד הבריאות. מעבדות המשרד איטיות, והעבודה מולן מסורבלת. היבואנים קובלים, לדוגמה, על כך שאין בידיהם נהלים מסודרים של הבדיקות שהם צריכים לעבור, והם נתונים במידה רבה לגחמות הפקיד או הפקידה שמולם הם ניצבים.
"המעבדות של המשרד אינן מסורבלות", אומרת ניצן קלוסקי. "אנחנו מעניקים ליבואנים את האפשרות לבחור במעבדות חיצוניות או במעבדות שלנו. ואי-אפשר להגדיר מראש באופן גורף את כל הדרישות ליבואנים, כי מזונות הם נושא מורכב, לכל מוצר יש בעיות משלו, וקובעים גם ארץ המוצא, רמת ההיכרות עם המוצר ומפעל המקור. לכן הבדיקות נקבעות בכל מקרה לגופו".
גם כאשר משרד הבריאות מחליט להגביר פיקוח בתחום מסוים, התהליך נמשך לעתים זמן רב מדי. הטיפול בתחום הפרוץ של תוספי התזונה, למשל, נסחב כבר יותר משנתיים. הנושא בדיונים מתקדמים, מבטיחה ניצן-קלוסקי.
מה זה "באישור משרד הבריאות"
גם מה שנראה כאילו הוא מעיד על פיקוח פעיל, אינו בהכרח כך. על אריזות של מוצרי מזון שונים נהוג לרשום: 'ברשיון משרד הבריאות' או 'באישור משרד הבריאות'. צרכנים תמימים עשויים לחשוב, שלבורנטים בחלוקים לבנים בדקו את המוצרים במבחנותיהם, ואחרי ישיבה רצינית עם רופאים ודיאטנים החליטו שהם בטוחים. אבל זה לא עובד כך. כל מה שברשיון משרד הבריאות אומר, הוא שליבואן או ליצרן יש רשיון לייבא או לייצר. באישור משרד הבריאות משמעותו שהיבואן או היצרן הגישו לרשות המזון והתזונה מסמכים, המוכיחים כי המרכיבים שבמוצר בטוחים למאכל אדם, ושתהליך הייצור עומד בכל התקנים והתקנות הסטנדרטיים. במהלך קבלת האישור אין שום בדיקה של יעילות המוצר. "לאחרונה הורדנו את השימוש בסימון 'באישור משרד הבריאות', מכיוון שהבנו שהוא לא ברור כלל לצרכנים", אומרת ניצן-קלוסקי.
על איכות המזון מעיד רק התקן שקובע מכון התקנים, שעל אכיפתו אחראי משרד הבריאות. רק תקן רשמי מבטיח שהמזון אכן עובר בקרה רציפה ושגרתית. תקנים כאלה יש היום רק ל-78 מוצרי מזון בישראל.
איפה האכיפה?
הבעיה הגדולה ביותר אולי היא האכיפה. האף.די.איי האמריקני מטיל על יצרנים ויבואנים עונשים רציניים: משלוחים נפסלים, חברות נקנסות במאות אלפי דולרים ולפעמים גם במיליוני דולרים בהליכים מהירים. אצלנו הורדה של מוצר מהמדפים היא עדיין אמצעי נדיר, והקנסות המקובלים הם קנסות מינהליים מצומצמים ולא מרתיעים.
לפני שנתיים, לדוגמה, הוציא משרד החינוך הנחיה שעל-פיה הנהלות בתי-הספר חייבות להביא לפני הווטרינר של הרשות המקומית את שמות ספקי שירותי ההסעדה לתלמידים, לבדיקתו ולאישורו. בבדיקה שערך התג הירוק, גוף של ארגון הווטרינרים, ב-15 מקומות יישוב התברר, כי רק בשישה מתוכם מקוימת החובה הזו, ובשניים מתוכם - רמת-גן ותל אביב - רק באופן חלקי. ברעננה, הרצליה, אשקלון ומודיעין היא מקוימת במלואה. בחיפה, ירושלים, באר-שבע, אשדוד, טבריה, קרית-גת, חולון, עפולה ונתניה אין פיקוח של הרופאים הווטרינריים על שירותי ההסעדה של בתי-הספר.
"הבעיה הקשה שלנו היא באכיפה", מודה ניצן-קלוסקי. "אנחנו עושים את המיטב עם כוח האדם המוגבל העומד לרשותנו, 120-60 איש בכל הארץ. אנחנו לא יכולים לשמור על כל ביס".
ניצן-קלוסקי מודה כי פרשת 'רמדיה' הכניסה את משרד הבריאות ואת ענף המזון בארץ לפאזה חדשה. במעבדות מספרים השבוע על היסטריה של יצרני ויבואני מזון רגיש, שהטיסו מוצרים לבדיקות מעבדתיות. אין ספק שהפרשה חייבת להכניס סוף-סוף את כל מערך הפיקוח על ענף המזון לרפורבמה, מהמסד עד הטפחות, כי האמירה בה נהגו להשתמש בכירי משרד הבריאות בשנים עברו כאשר הוטחה בהם ביקורת על הרמה הבעייתית של הפיקוח על המזון - בישראל לא מתים ברחובות בגלל אוכל - כבר איננה אקטואלית.
שאלות למשרד הבריאות
השבוע העברנו לשירות המזון והתזונה במשרד הבריאות רשימה שכללה שורה ארוכה של מוצרים שילדים צורכים בכמויות גבוהות, ושאלנו מתי נבדקו מוצרים אלה לאחרונה במעבדות המשרד, כמה פעמים הם נבדקו בשנה האחרונה, ומה היו הממצאים.
התברר שבשירות המזון מרכזים מידע בשיטות מזמן הטורקים. אין ריכוז ממוחשב של הבדיקות, אין יכולת לשלוף נתונים מיידית, ואין ריכוז ארצי של הנתונים. כל אחד מארבעת המחוזות (צפון, מרכז, ירושלים ודרום) עורך את בדיקותיו ושומר את נתוניו. כדי להשיב לנו נזקק אברהם זיו, סמנכ"ל שירות המזון, להתקשר טלפונית לכל מחוז וללקט נתונים, הרשומים ידנית. כיוון שהמשרד היה עסוק בפרשת 'רמדיה', עד רגע כתיבת הכתבה לא קיבלנו את הנתונים.
הוספנו גם שאלות רבות אחרות שמטרידות צרכנים: מה בודקים במזון שאנחנו אוכלים ומה לא בודקים, כמה בדיקות מזון מבצעים בחודש, כמה בוצעו ב-2003, כמה בדיקות נערכו ביוזמת שירות המזון ולא בעקבות תלונה שהגיעה אליו, מהם הממצאים הבעייתיים שנמצאו בשנה האחרונה, אילו צעדים ננקטו כתוצאה מכך, מה הבדיקה שערך משרד הבריאות לתחליפי חלב אם השבוע, האם נבדקו כל התחליפים המצויים בשוק, האם נבדקה הימצאות כל אחד מעשרות המרכיבים הקיימים בתוכם, ואיזו הנחיה נותן המשרד לצרכנים המבולבלים איך לבחור תחליף חלב אם.
אבל, כאמור, משרד הבריאות היה עסוק השבוע באופן אינטנסיבי בהטחת האשמות מצד אחד ובטיהור עצמי מצד שני בפרשת רמדיה, ולא היה לו פנאי לעסוק בהסברה לציבור הצרכנים הנבוך.
התשובה שהצלחנו לקבל עד רגע פרסום הכתבה היתה: "בדקנו את נושא ה-B1 בכל התרכובות של חברת רמדיה, אבל לא נבדקו מרכיבים נוספים. גם במוצרי מטרנה נבדקו 'מטרנה צמחית' ו'מטרנה חלבית' - גם בהן נבדק ויטמין B1 בלבד. בצנרת מצויות כ-50 בדיקות של מוצרי רמדיה, לבדיקת מרכיבים שונים, כגון מתכות כבדות ורכיבי תזונה שונים. מאחר שאיבדנו את האמון בחברה, לקחנו על עצמנו בדיקות מקיפות אלו.
"בכל תחליף חלב אם יש מאות רכיבים, ולכן יש בעיה במה להתמקד. גם אם נרכיב רשימה של המרכיבים החיוניים, עדיין יהיה קשה להבטיח שהמוצר הסופי בטוח ב-100%. אנחנו בחרנו את הרכיבים החשובים ביותר. התוצאות יהיו בשבוע הבא.
"אשר לשאלה איך לבחור תחליף חלב אם, אנחנו לא מציעים איך לבחור תרכובת חלב אם לתינוקות. כל התרכובות בארץ עומדות בקריטריונים הבינלאומיים למזון לתינוקות. היום, עם אובדן האמון של הציבור ושלנו, כרגע התרכובות שמצויות על המדף למיטב ידיעתנו תקינות. ב'מטרנה' מתבצעות לידיעתנו בדיקות סדירות בישראל, וחברות כמו 'אבוט' מבצעות את הבדיקות בחו"ל. מבחינה תזונתית אין הבדל ביניהן, מבחינת בטיחות, הן בטוחות נכון להיום".
לפנייה לכתב/ת 
למה בישראל לא נבדק החומר שהגיע מגרמניה? חברת 'הומנה' בגרמניה
צילום: איי פי
אנשי רמדיה: "אנחנו קונים מזון מוכן, אין צורך שנבדוק תכולתו"
צילום: מיכאל קרמר
מומלצים
