היומנאים

1. שם הבלוג: שניה, אז החיים זה לא כמו בטלוויזיה?

הבלוגר: Shiny Happy Person. תלמיד ישראלי בן 15, בעל חוש נונסנס מפותח למתרחש סביבו, מרבה לחלום בהקיץ וצופה נלהב במסך הקטן והגדול.

הגדרה עצמית:  "!Dont make me get my Flying Monkeys"

מרכיבים:  הצצה תזזיזית לחייו של מתבגר מצוי עם הפסקות לפרסומות, ביקורות על המורים וחיי החברה בבית הספר, ניתוח תוכניות טלוויזיה, כותרות משעשעות מעיתונים ואתרים הומוריסטים מהעולם ופינת הקאלט בהתהוות - שיחה מרתקת עם פסיכולוג ממוחשב בשם זיגי.

מצב הרוח: קופצני ומשעשע.

ציטוט אופייני: "ניסיתי לראות את תחרות האיירון שף שבערוץ 8 לפני כמה ימים. אחד הקטעים עם היפנים האלה, הם לא מדברים. הם צורחים. כשעוברים לשלב הבישולים השופטים מנסים לנחש מה המתמודדים מכינים. מדובר בתהליך מרגש במיוחד, מסתבר שהוא גם מצריך כתב שטח. "כן, הוא לוקח את התפו"א, לא הוא לא הוא מניח אותם! לא! הוא לוקח אותם! הוא מחזיק אותם מעל המחבת!! הוא מוסיף את החלב!! מה הוא מנסה לעשות??".

"כן, כאן יושימיטוגאנאסקי! מסתבר שהמתמודד גוליגאנאסאקיסאווי מנסה להכין קוורובאדאסורה!"
"מרתק! עבודה מעולה, יושימיטוגאנאסאקי!" (הכל בצרחות, כמובן)".

ציטוט אופייני 2:  "אחרי שראינו כמה פסלים שיש להם המון המון משמעות אבל רק אם קוראים את ההסבר של האמן ("כל אמנות שמצריכה ידע מקדים פגומה מיסודה" - אני) חזרנו לבית הספר. תשע שנים של זהירות בדרכים נמחקו בשבריר שניה בה המורה צעקה עלינו, אחרי שהרמזור כבר התחלף לאדום "יותר מהר! תרוצו! נו!" היא רק היתה צריכה להוסיף "ובאלכסון!! באלכסוון!" כדי להשלים את האפקט. אני עדיין מתגבר על הטראומה".

אבני דרך: פוסט ראשון. נכון אני מקורי?, חוקים מטומטמים באמריקה, וידוייו של דוגמן שלטי אזהרה, ג'קי צ'אן, פליק פלאק ועירום מלא

 Agent Smith , יתומים וסכיניה המושחזים של מטחנה, ארנולד שווארצנגר, חצאית טוטו ומעשה סדום

2. שם הבלוג: מחייה של שמנה ויפה

הבלוגרית: BBW, בת 26, אישה גדולה בנפש ובגוף, הנלחמת על זכותה הטבעית לחיות חיים שלמים, נטולי אשמה ומלאי אהבה עצמית.

הגדרה עצמית: "הוא ואני. מאז ומתמיד אני זוכרת אותו. אולי הוא לא תמיד היה כזה גדול. כשהייתי ממש קטנה בקושי ראו אותו. לאט לאט, ככל שהתבגרתי הוא גדל יותר ויותר. הוא תמיד היה שם. מסביבי. מקיף אותי. הוא הגן עלי מכשלונות, מפחדים. הוא גרם לי להאמין שזה בסדר".

מצב הרוח:  עגלגל ובועט. 

מרכיבים:  החיים האמיתיים של אישה מלאה בדרך לעצמאות מחשבתית וגופנית, שיחות חושפניות עם השומן, מפגשים עם סטיגמות ואנשים חובבי רזון ועדכונים מהזירה הרומנטית.

ציטוט אופייני: " כמה אכן קשה זה להעביר את חייך כשמן בעולם אכזרי כשלנו. עולם בו מחנכים אותנו איך צריך להתנהג, להראות, לדבר, להרגיש עד שאנו מאבדים את עצמינו לדעת שכן אין לנו דעת; היא לא שלנו כי לא דרך עינינו אנו, נראים הדברים, אלה דרך עיני אילו שמכתיבים לנו איך חיינו צריכים להיות, להראות ולהרגיש".

ציטוט אופייני 2: "הדודה החוצפנית שלי, שכל חיי אף פעם לא ממש התעניינה בשלומי ופרט לשלום-שלום לא החליפה איתי ולו מילה שחוקה אחת, שגם עליה יש משקל עודף לא מבוטל, באה אלי, שמה לי יד על הכתף, ככה באמצע הלעיסה (כמעט נחנקתי מהזונה) ואמרה לי: "את יודעת שסיווני (הבת דודה) ירדה עשרים קילו? חבל שאת לא עושה דיאטה. ככה מאוד קשה למצא חתן וחבל עליך שלא יצא ממך כלום ולא תגיעי לאף מקום בחיים".

אבני דרך: ההתחלה, אני חושבת שאת צריכה להרזות, שיחות עם השומן שלי, גבר של אישה שמנה, העמותה לקבלת שמנים בישראל, המדריך לאהבה עצמית

3. שם הבלוג: אינטרנט

הבלוגר: י.ש., בן 52, חובב טיולים ואוהד מושבע של הנסיך הקטן, בבלוג אינדקס חי, דעתני החושף את כוחה וקסמה של החיה המרתקת בעולם - האינטרנט.

הגדרה עצמית: "מחשבותי על האינטרנט ועל תקופתנו הפוסט מודרנית"

מרכיבים:  פוסטים עתירי מידע שמזמינים אתכם למסע בקליק אחד בין אקטואליה, תיירות, חינוך ותרבות דיגיטלית.

מצב הרוח: מקושר וחקרן.

ציטוט אופייני: " ניהול הידע מטבעו נתקל בקשיים. אנשים אינם מוצאים את הזמן לנהל ידע. העובד באירגון נמדד קודם כל לפי תרומתו הישירה ורק אחר כך לפי רמת ניהול הידע. בני אדם מטבעם אינם אוהבים שינויים ומפחדים לשתף. שיטות ניהול הידע אינן מוכרות לרוב העובדים באירגון. ניהול הידע דורש שינוי תרבותי אירגוני".

ציטוט אופייני 2: "החיים בתקופתנו הדיגיטלית אינם מעודדים קריאת ספרות מעמיקה ורצינית. חיינו סובבים סביב המדיה האלקטרונית: טלוויזיה, מחשבים, רשתות מחשבים, תקשורת של טלפונים קוויים, אל-קוויים וסלולריים. קוראים מעט ספרים ובעיקר קוראים מדריכים ודוחות. קוראים מסמכים טכניים שברובם מתקבלים ונשלחים חזרה במדיה דיגיטלית. אבל הבנת הנקרא חשובה מאד כחלק מחשיבות הידע וניצולו".

אבני דרך:  קריאה אקראית היא שם המשחק