הספר העני היה מליונר

האיש, שהיה חשוך ילדים, טופל בעבר בבית-החולים וביקש בדרך זו להודות על הטיפול בו. על התרומה פורסם לאחרונה ב"ידיעות אחרונות". לדברי יו"ר עמותת ידידי בית-החולים, יוסף מוז, אמר לו צביבק שהוא ערירי ושכל קרובי משפחתו נספו בשואה. לדבריו, "את הדירה, שבה נותרה אלמנתו, ציוה להעניק לאחר מותה למטפלת שטיפלה בבני-הזוג הערירים".

מי שלא כל מאושרת מהסיפור הזה היא אחייניתו, שושי זיידה (49) מראשון-לציון. "איך בית-החולים מספר שלתורם לא היו קרובי משפחה? כולי רועדת מהתרגשות. אני אחייניתו של התורם, וטוב שאמי לובה נפטרה לפני שמונה שנים ולא קוראת את הדברים האלה. לא מעניין אותי הכסף, חלילה, ואני חושבת שהוא עשה מעשה אציל, אבל כואב לי שאומרים שאין לו משפחה", היא אומרת. לדברי שושי, במשך השנים היא שמרה על קשר עם הדוד שלה ועם אשתו, גם היא ניצולת שואה, שבמשך שלושים שנה לא יצאה מהבית הדל, שתמיד עמד בו ריח טחב ודלות.

"אני גם הייתי בהלוויה, ושם פגשתי את יוסף מוז וסיפרתי לו שאני האחיינית, אז איך הוא אומר שאין לדודי קרובים?" היא אומרת. מוז מאשר שאכן פגש בהלוויה את האחיינית, אך לדבריו "התורם אמר לנו שאין לו קרובי משפחה".

תושב עכו שנהג להסתפר אצל צביבק בבית סיפר: "הוא היה לוקח 5 שקלים עבור תספורת. גם אם היה חסר לנו שקל או שנים, תמיד ויתר. הוא סיפר לנו על הפרטיזנים ועל מלחמתו בנאצים, הראה לנו תמונות, ספרים, מדליות וכל מיני עיטורים שקיבל. לפי הסיפורים שלו ידענו שהוא היה גיבור מלחמה. מי יכול היה להאמין שהוא היה גם מיליונר?"