אינטרנט לא נגיש

לאחרונה הוגש לשר המשפטים דו"ח חדש החושף את מצבם הקשה של הנכים בישראל ומגלה כי לרוב המכריע של המבנים הציבוריים במדינת ישראל אין גישה לאנשים עם מוגבלויות פיסיות. בעוד המודעות לנושא הנגישות למבנים היא מועטה, בעיית הנגישות באינטרנט סובלת מאנונימיות מוחלטת.

נגישות? באינטרנט?

פעולות הנראות פשוטות בעיני בני אדם ללא מוגבלות כגון קריאה, ניווט, חיפוש קניה ועוד, אינן כאלה עבור בני אדם בעלי מוגבלות. כמו בעולם הפיזי כך גם בעולם הווירטואלי אנשים בעלי מוגבלות נתקלים בקשיים ומחסומים בנסותם לגלוש באינטרנט. ב"בעלי מוגבלות" הכוונה היא לאנשים בעלי קשיים פיזיים (עיוורים, לקויי ראיה, חרשים וכבדי שמיעה, בעלי מוגבלויות מוטוריות) ולאנשים בעלי מוגבלויות קוגניטיביות (לקויי למידה, דיסלקטים). חלקם אינם רואים כלל את האתרים ונזקקים לתחליפים. למשל, דפדפן ברייל או תוכנה הממירה את הטקסט באתר לקול מתוכנת עבור בעל המוגבלות. 

עוד דוגמה: תוכנות העזר מציגות בפני המשתמש רשימה מרוכזת של כל הקישורים בדף שבו הוא מבקר. אם במקום שבו מופיע הקישור יש תמונה ומתחתיה כתוב "לחץ כאן" או "לפרטים הקש כאן" ולא כיתוב אלטרנטיבי לתמונה - הגולש העיוור לא יבין לאן מוביל אותו קישור. בעלי מוגבלות אחרים רואים אך מתקשים לקרוא ללא הגדלת התצוגה, ובעלי בעיות מוטוריות לא יכולים להפעיל עכבר ונזקקים לתחליפים. שיעור בעלי המוגבלות באוכלוסיה מגיע לכ-10 אחוזים, על פי ההערכות.

כיום, האינטרנט ממלא צרכים חיוניים ועשוי לשרת אנשי בעלי מוגבלות אף יותר מאנשים שאינם בעלי מוגבלות: למשל, לצורך תשלום חשבונות או בדיקת מצב חשבון הבנק, גישה לרכישת מוצרים וקבלת שירותים ומידע שאדם בעל מוגבלות לא יכול לקבלם אחרת בשל מוגבלותו, בעיקר לנוכח בעיית הנגישות מחוץ לאינטרנט.

אינטרנט נגיש מאפשר לבני אדם בעלי מוגבלות לבצע פעולות אלו בנוחות ולגשת לספריות, מאגרי מידע וידע, לימודים, עבודה, מסחר תרבות ובידור, ויכול לקדם את מעורבותם האזרחית בחברה. אתרים נגישים יכולים לסייע גם לבני אדם ללא מוגבלות ליהנות מאתרים פשוטים יותר להבנה ומהירים יותר לגישה.

עם זאת, בישראל אין כמעט אתרי אינטרנט המכירים בחשיבות הנגישות באינטרנט. הבעייה חריפה במיוחד בקרב האתרים הציבוריים, המחויבים לספק שירות לכל אדם ולא להתחשב בשיקולים מסחריים. "מוסדות ציבוריים חייבים להנגיש את האתרים שלהם", אומרת גילה גרטל חסון, מתאמת פרוייקט הנגישות באיגוד האינטרנט הישראלי, "לדוגמה, הפרוייקט המבורך של ממשלת ישראל, "ממשל זמין" לא יכול להרשות לעצמו להיות לא נגיש. משום שהמשמעות של 'לא נגיש' היא 'לא זמין'".

גרטל חסון טוענת, כי ההערכה המקובלת בתעשייה לגבי התוספת הנדרשת בעלות פיתוח אתר לצורך הנגשת אתר (כלומר, הפיכתו לנגיש) היא שני אחוזים. "אם עושים את החשבון מבינים שזה בהחלט משתלם, שלא לדבר על ההיבט המוסרי של העניין", היא מציינת.

מה קובע החוק?

מדינות רבות בעולם אישרו בשנים האחרונות חוקים, שמחייבים אתרי אינטרנט ושירותים מקוונים להיות נגישים לבעלי מוגבלות. אין בישראל חקיקה המחייבת הנגשת שירותי אינטרנט ואתרים.

חלק מהמשתמשים בעלי מוגבלויות זקוקים לטכנולוגיה מסייעת (כגון קוראי מסך, מתמללים, עכברים ומקלדות בעלי מבנה מיוחד, אפשרות לשלוט על גודל וצבע התכנים ועוד אפשרויות). רוב המוצרים האלה כלל אינם זולים ובעלי מוגבלות מתקשים לשלם עבורם.

גופים ישראליים הפעילים בתחום קידמו הצעה לתיקון חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שקיבלה הכנסת ב-1998. התיקון לחוק מתייחס לכל היבטי הנגישות (למקומות ציבוריים, לשירות ציבורי, למידע, לתקשורת ולאינטרנט), ולכל סוגי המוגבלות, אך לא מסדיר את זכותם של אנשים עם מוגבלות לשירותי אינטרנט נגישים. עם זאת, התיקון היה צפוי להרחיב את היקף הסבסוד ברכישת טכנולוגיות מסייעות, ועשוי להטיל על מעסיקים לממן טכנולוגיות כאלה עבור עובדים בעלי מוגבלות. התיקון לחוק עבר בכנסת בקריאה ראשונה בדצמבר 2000, אך נתקל בהתנגדות הממשלה ולא הוגש לקריאה שנייה ושלישית. 

אז מה עושים?

גרטל חסון אומרת כי ישנן מספר שיטות ופעולות בהן ניתן לנקוט כדי להפוך אתר לידידותי לכל הגולשים, בהן:

1. ציון מידע חלופי לכל תמונה או גרפיקה שאינה זמינה לאנשים בעלי מוגבלות. לדוגמה, עיוור אינו יכול לראות תמונה ולכן יש לציין טקסט אלטרנטיבי (ALT), כיתוב המתאר את התמונה ותפקידה. בסרטון וידאו הכולל קול יש להציג כתוביות למען חרשים ותסריט כתוב למען עיוורים.

2. יש להפריד בין תוכן לצורה.  ע"י קידוד נכון. לדוגמא כותרת היא סוג של אינפורמציה. המשתמש מבין שהכותרת מייצגת את התוכן שנמצא תחתיה. לכן, יש לסמן את הכותרת באמצעות תגי HTML מתאימים באתרים סטטיים ב-CSS.

3. בכל הנוגע לתכנים, יש להקפיד על שימוש שימוש בשפה ובמבנה תחבירי פשוטים, פסקאות קצרות, אפשרות להתאמה אישית של גופן (גודל, סוג וצבע), וניגוד ברור בעיצוב האתר בין הטקסט לרקע. 

4. עמידה בסטנדרטים של קונסורציום הוורלד ווייד ווב (W3C) המפתח תקנים לאינטרנט. סטנדרטים אלה מתחשבים בעניין הנגישות ולכן, עמידה בהם מבטיחה חלק נכבד מדרישות הנגישות (הבעייה היא שהדפדפן אינטרנט אקספלורר של מיקרוסופט, התקן דה פקטו בתחום הגלישה באינטרנט, אינו מקפיד על עמידה בסטנדרטים אלה).

5. יש להקפיד על מספר מוסכמות בעיצוב אתרים, בהן: לחיצה על לוגו תמיד תוביל לדף הבית. רצוי לאמץ מוסכמות אלו כדי להקל על גולשים.

גם למבוגרים קשה

מחקר שערך הטכניון בחיפה בחודש אוקטובר האחרון, בדק 20 זקנים ו-20 צעירים, בשלושה אתרי תיירות שנבנו במיוחד לצורך הניסוי. תוכנה שהותקנה במחשבים אלה בדקה מדדים שונים, בהם זמן גלישה, תבניות ניווט וטעויות נפוצות, בעוד הנבדקים גולשים באתרי התיירות ומתבקשים לגשת למידע שהוגדר מראש. בסופו של התהליך מילאו המשתתפים שאלון הבודק שביעות רצון.

על פי תוצאות המחקר, התברר כי הזקנים הגיעו למידע המבוקש לאט יותר מאשר הצעירים, אך לא טעו בדרך. החוקרים מציעים להקפיד על שילוב כיתוב לצד סמלים גרפיים באתרי אינטרנט, גם עבור האוכלוסיה המבוגרת שאינה יכולה להסתפק בגרפיקה בלבד לצורך הניווט. מסתבר, על פי המחקר, כי רכיב הניווט "הגרוע" ביותר עבור המבוגרים היא תיבת הטקסט הנפתחת. המלצת המחקר היא להתחשב בהשפעות תהליך ההזדקנות על השימוש באינטרנט ולהתאים את נגישותה לזקנים. 

"בעיות הנגישות, של האוכלוסיה המבוגרת ברשת נחלקת לשלושה תחומים: ויזואליות (גודל של תמונה, גופן וקישור) מוטוריות (שימוש בעכבר, אייקונים קטנים, באנרים באנרים "רצים" שצריך לרדוף אחריהם) וקוגנטיביות (זיכרון, שחזור מידע, מאיזה דף באתי, איך חוזרים אחורה)", אומרת ל-ynet החוקרת נורי ביטרמן, עורכת המחקר וראש המסלול לעיצוב תעשייתי בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון.

"האוכלוסיה מאוד הטרוגנית. אצל חלק מהאנשים הבעיות צצות כבר בגיל 45, ויש כאלה שבגיל 60 מתקשים במעט. עבור כולם, תמיד עדיף להקפיד על נגישות", היא מציינת. המלצות החוקרים הועברו לידי גורמים ממשלתיים והכנסת, במטרה לנסות לקדם הצעת חוק שתאכוף את חוקי הנגישות, לפחות באתרים ממשלתיים. "אני מקווה שתהיה חקיקה מסודרת בנושא", אומרת ביטרמן.

לרגל ציון היום הבינלאומי לזכויות אדם לאנשים עם מוגבלות, התכנסה השבוע ועדת המדע והטכנולוגיה לדיון בנושא שימוש בטכנולוגיות מתוחכמות לשירות אנשים עם מוגבלות. בסיום הישיבה אמרה יו"ר הוועדה, ח”כ מלי פולישוק-בלוך, כי הנושא דורש היערכות מיוחדת והשקעה נוספת במחקר ובטכנולוגיה. היא קראה לראש הממשלה להכיר בחיוניותו של המחשב ככלי תיפקודי וכמכשיר התורם לרווחת האזרח.

עוד על נגישות

אתר "נגיש" של איגוד האינטרנט הישראלי מספק מידע על נגישות וכולל הנחיות, סקירות וקישורים למידע רלוונטי בישראל ובעולם. האתר מופעל בהתנדבות על מנת לעורר מודעות לנושא ולספק כלים מקצועיים. האתר מפרסם הנחיות, סקירות וקישורים למידע רלוונטי בתחום מהארץ ומהעולם. מפעילי האתר תירגמו לעברית את התקנות המקובלות בעולם להנגשת אתרים, ומאפשרים לגולשים להתייעץ במגוון נושאים בפורומים מיוחדים. במהלך חודש מרץ יקיים איגוד האינטרנט הישראלי יום עיון בנושא הנגישות המקוונת.