"זה רצח עם המון סימני שאלה"
לאחר מספר חודשים של שקט, שוב אלימות קשה באילת. דוד שאול, בעליו של ה"נענע בר", נרצח בדם קר ביריות שעה שהפאב שלו היה עמוס צעירים. הרוצח פצע ארבעה בליינים לפני שנמלט מהמקום. על פי החלטת מפכ"ל המשטרה, תחנת אילת תתוגבר בחודשים הקרובים בשוטרי יס"מ מכל הארץ, במטרה להחזיר לתושבים את תחושת הביטחון
לאחר מכן יצא הרוצח בריצה מהפאב ונמלט ברגל לכיוון מלון קלאב הוטל. משטרת אילת הקימה צוות חקירה מיוחד בראשו עומד פקד משה לוי, קצין החקירות של התחנה. ניצב משה קראדי, מפקד מחוז דרום, הורה לתגבר את החקירה בחוקרי היחידה המרכזית של המחוז.
"הרוצח כנראה לא חשש שיזהו את פניו ולכן נכנס לפאב ללא כיסוי פנים כלשהו", אמר גורם משטרתי בכיר. "זה אומר שהוא לא מאילת וכנראה שהוא בכלל לא מישראל".
אם כך, מדוע הוא המשיך לירות ולא הסתפק במטרה שלשמה הגיע לפאב?
"ישנם מקרים של רוצחים שכירים שמאבדים את העשתונות ומתחילים לירות לכל עבר".
"הוא שכב שם עם חיוך על הפנים"
גופת הנרצח פונתה רק לאחר שמונה שעות, כיוון שהיה צורך להזעיק מירושלים ניידת מעבדה לזיהוי פלילי. עזות הפעולה של הרוצח, שביצע את זממו ללא כיסוי פנים, מצמררת. לא פחות נוראית היא העובדה כי הרוצח פגע ופצע חפים מפשע במהלך בילוי תמים, חלקם בני נוער.
"דוד היה איש טוב ועד כמה שאני יודע, הוא לא היה חייב כספים לאף אחד", סיפר רותם ביטון, שניהל את פאב הנענע עבור דוד שאול ושותפו שי מאירוב. "יכול להיות שיש דברים שאנחנו לא יודעים, אבל לפי מיטב היכרותי איתו – לא היו לו שונאים".
המלצריות שעבדו בנענע מספרות על אדם חם וטוב שדאג להן כמו אבא והרחיק מהן מטרידים. בעלי העסקים במרכז התיירות שוללים בתוקף את האפשרות ששאול נרצח על רקע גביית דמי חסות (פרוטקשן). "אני כבר כמה שנים במרכז ומעולם לא ניסו לגבות ממני דמי חסות ולא שמעתי שניסו ממישהו אחר", אומר ביטון.
דוד שאול הגיע לאילת מכפר סבא לפני שמונה שנים, ובמשך מספר שנים היה הבעלים של פאב טראבין מול שדה התעופה. בנוסף, החזיק שאול בקיוסק 'אמצע הדרך' סמוך לפאב והיה מעסיקו של סרגיי אגרונוב ממגדל העמק, שנעצר בחשד לרצח מרגריטה לוי מאשדוד. כאשר נעצר אגרונוב, אמר שאול ל"ידיעות אחרונות": "אני לא מאמין שזה הוא. סרגיי בחור טוב. אבל אם הוא עשה את מה שהמשטרה חושדת, הוא צריך לשלם על מעשיו".
לפני כחצי שנה רכש שאול את "נענע בר" עם שי מאירוב. בתחילה חשבו השניים להפוך את המקום לטברנה מזרחית, אולם לאחר שהסגנון המוסיקלי לא משך אליו בליינים, שונתה האווירה והמוסיקה הוחלפה למוסיקת עולם, שסחפה קהל מגוון של בני נוער ובליינים מבוגרים יותר. אף אחד מהם לא האמין שהבילוי של יום שישי בלילה יהפוך לחוויה מזוויעה.
"בילינו בפאב עם חברים ופתאום שמענו ירייה", סיפר צעיר בן 19 מאילת. "המשכנו לשבת כי לא הבנו מה זה. רק בירייה השנייה קלטנו. בירייה השלישית, חבר שלי הפיל אותי לרצפה".
נערה אילתית שהיתה במקום מספרת כי תחילה היו שחשבו שמדובר בפיגוע. "ירדנו מתחת לספות כדי להתחבא. חשבנו שזה מחבל. אחרי הירייה השנייה חיפשנו בעיניים לראות מאיפה זה בא. ראיתי יד מחזיקה אקדח. שמעתי אנשים צועקים בבהלה, אנשים רצו החוצה בהיסטריה". חברתה מספרת כי היא מתקשה לישון מאז אותו לילה: "בחיים לא חשבתי שאהיה חלק מאירוע כזה. מאז יש לי סיוטים. היה שקט בזמן היריות, חוץ מהנערה שנפצעה וצעקה. כולם היו בהלם".
השף עידו הררי, שהיה בפאב ממול עם חבר כשנשמעו היריות, מספר כי ברגע שנשמעו היריות, הוא תפס בחולצתו של חברו ומשך אותו למטה. "היה שקט. אפילו הפצועים שתקו. רק בירייה הרביעית או החמישית התחילו הצעקות. רוב המבלים של הנענע יצאו החוצה בריצה, אני מעריך שגם הרוצח יצא יחד איתם. רצתי לכיוון המקום וראיתי נערה שוכבת על הרצפה וצועקת 'אני רוצה את אמא שלי'.
"בתוך הנענע בר ראיתי גבר שוכב על הבטן ומסביב לראש שלו שלולית דם. הפכתי אותו וראיתי שזה דוד. הוא שכב שם עם חיוך על הפנים. אף אחד לא חשב לעזור לו. היה לו דופק, אבל הוא היה מחוסר הכרה. צעקתי – 'תעזרו לי, אני צריך החייאה'. הברמנית זרקה לי מגבת והתחלתי לנקות לו את הדם מהפנים ולנסות להנשים אותו. באיזשהו שלב תפסתי שאין לי שום סיכוי להציל אותו, אבל עד שהפאראמדיק לא תפס אותי מאחורה ואמר לי לזוז, לא הפסקתי".
לדברי הפאראמדיק גבי בריבו כשצוות מד"א הגיע לשטח כבר לא היה ניתן להציל את שאול. "לא היו לו סימני חיים ואי אפשר היה לעזור לו. טיפלנו בשאר הפצועים טיפול ראשוני והעברנו את כולם תוך שמונה דקות ל'יוספטל', כי חלקם היו זקוקים לניתוח. כולם היו בהכרה ודיברו למרות שהפציעות לא היו קלות".
צוותי מד"א פינו לבית החולים ארבעה פצועים. נערה שנפצעה באורח קל קיבלה טיפול ושוחררה עוד באותו יום. אורי דרור, שנפצע בגבו שוחרר לאחר יומיים. הנערה שנפצעה מהכדור שיצא מגופו של דרור הועברה לבית החולים "סורוקה" בבאר שבע, כשהיא סובלת מפגיעות בטן קשות. היא עברה ניתוח ומצבה מוגדר בינוני ויציב. חבריה המומים ליוו אותה לאמבולנס. "זו פשוט זוועה", אמרה אמה. "ילדה יוצאת לבלות וחוזרת פצועה? אני רואה את התגברות האלימות בכל מקום ולא עושים עם זה כלום".
"איפה המשטרה?"
לבעלי העסקים במעלה מרכז התיירות יש טענות קשות נגד משטרת אילת: "פנינו אליהם מספר פעמים וביקשנו שיציבו פה שוטרים עם מדים כדי שתהיה הרתעה", אומר אחד מהם. "אפילו מספיק שני מתנדבים על מדים, כדי למנוע פה אלימות".
בעל עסק במקום מספר שאירועי אלימות במרכז תיירות הם לא דבר נדיר וכי לאחרונה ניסו לדקור גם אותו. "יש פה כל הזמן קטטות, דקירות והמשטרה מסתפקת בניידת שנמצאת בחנייה למטה. מגיעים לכאן מאות וגם אלפי בליינים בסופי שבוע ואנחנו לא רואים אף שוטר".
בניגוד לפאבים שלמרגלות מרכז התיירות, אשר מצבים בפתח מאבטחים, הפאבים במעלה המרכז לא מאובטחים. "חשבנו להתאגד ולשכור ביחד שירותים של חברת אבטחה", אומרים בעלי העסקים, "אבל שוטר אחד במדים מרתיע יותר מאוסף של מאבטחים, אפילו חמושים".
סנ"צ אבי אסולין, דובר מרחב אילת, מסר בתגובה כי לא מוכרת לו שום פנייה לתגבר את האבטחה במרכז התיירות. "יש באזור ניידת קבועה לטובת כל המרכז, ולא רק באזור של הבאסטות", אומר אסולין. "השוטרים הגיעו לאירוע לאחר 2-3 דקות. אם בעלי העסקים מפחדים, שיציבו מאבטחים בכניסה לעסקים שלהם"
ל"ידיעות אילת" נודע כי על פי החלטת המפכ"ל, תתוגבר אילת בחודשים הקרובים בשוטרי יס"מ מכל הארץ במטרה להחזיר לתושבים את תחושת הביטחון.
חמש רציחות – רק אחד פוענח
הרצח ב"נענע בר" הוא החמישי שמתרחש באילת מאז תחילת השנה. רק אחד מהם הצליחה המשטרה לפענח.
בחודש ינואר נרצח במקום עבודתו ג'קי אדרי, בן 47, מנהל סניף הדואר בבית הגשר. הרצח לא פוענח עד היום. באמצע יוני נרצחה מרגריטה לוי בת 21 מאשדוד וגופתה נמצאה בגינה בשכונה א'. לאחר הרצח נעצר סרגיי אגרונוב, שהיה עם מרגריטה בקשר בימים הספורים שבהם שהתה באילת. אגרונוב שוחרר לאחר שהיה עצור למעלה מ-20 יום.
כעבור ימים ספורים, נורה ונרצח בשכונה במרכז העיר מיכה אסלן, בן 47, מבכירי עולם הפשע לשעבר בירושלים ואיש עסקים בהווה, בעת שיצא ממשרדו של איציק חאוזי, חברו מאילת. הרוצח לא נתפס עד היום. בתחילת ספטמבר נרצח בדקירות ליד בניין ה'סינג סינג' אחמד חאלק, בן 24 ממזרח ירושלים, בעקבות קטטה שפרצה בין קבוצת בדואים לקבוצת ערבים ממזרח ירושלים. המשטרה עצרה שלושה צעירים בדואים בחשד למעורבות ברצח.
"בשנת 2002 היו חמישה מקרי רצח שמתוכם פענחה משטרת אילת ארבעה. מדובר בפיענוח של 80 אחוזים, שהוא גבוה מאד", אמר ניצב משה קראדי, מפקד המחוז הדרומי. "לגבי מקרי הרצח של שנת 2003 – הרצח של מיכה אסלן מטופל על ידי משטרת ירושלים ולא נחקר על ידי משטרת אילת. שתי הרציחות שלא פוענחו: מרגריטה לוי וג'קי אדרי, הם בהחלט תיקים ברמה של תחנת אילת. יש יכולת לפענח אותם כי יש בתיקי החקירה הרבה מידע. הרצח של מרגריטה לוי כמעט מפוענח, אבל עדיין לא הוגש כתב אישום".
לגבי הרצח של דוד שאול אומר ניצב קראדי: "זה רצח עם המון סימני שאלה. יש ברצח הזה הרבה נעלמים, שההיגיון לא מסתדר איתם. גם לא מצאנו חברים קרובים שיכולים לשפוך אור על חייו של הנרצח ואני בהחלט קורא לעדי ראייה שהיו במקום להגיע למשטרה ולסייע. החלטנו לתגבר את צוות החקירה בחוקרי ימ"ר דרום, כדי לנסות לחקור את המקרה מזווית נוספת"
למה הצבתם שמירה על הפצועים?
"אנחנו אחראים לא רק על החקירה, אלא גם על הקורבנות. מדובר באירוע טראומטי לאנשים שלא מהעולם העברייני ונוכחות של שוטר מעניקה להם ולמשפחותיהם תחושת ביטחון".