קצבת הזיקנה בישראל: הנמוכה בעולם המערבי

הממשלה הפתיעה השבוע את תומכיה ויריביה כאחד: בעיצומו של המאבק בין הממשלה להסתדרות על עתיד קרנות הפנסיה, החלה הממשלה לקדם את חוק פנסיה חובה. במלחמה התקשורתית, עשוי המהלך הזה להיות נוק-אאוט להסתדרות, המאשימה את הממשלה ב"הפקרת הפנסיה" של יותר ממיליון מבוטחים. הממשלה, שיש המייחסים לה תדמית אנטי-חברתית, יוזמת חוק חברתי מובהק, שאין לו תקדים בארצות מערביות אחרות.  

בפועל, הדברים ברורים פחות. ייתכן שהחוק באמת יסייע למאות אלפי עובדים, במידה שהממשלה תיישם אותו ולא תקבור אותו בחוק ההסדרים, וגם תימצא דרך לחייב את המעסיקים לשלם את החשבון. מי שאינו עובד בעבודה קבועה, לעומת זאת, יישאר ללא פנסיה גם לאחר שיעבור החוק.

אם חוק פנסיה חובה הוא רעיון כה מוצלח, מדוע אינו קיים במדינות אחרות? מחקר השוואתי של הביטוח הלאומי, המבוסס על נתוני ארגון המדינות המתועשות (OECD) מספק תשובה פשוטה לשאלה הזאת.

מבנה הביטוח הפנסיוני במדינות מערביות אחרות זהה לזה שבישראל: הממשלה דואגת לכל אזרח לקצבת זיקנה; רק מי שיכול ורוצה, דואג לעצמו לקרן פנסיה, בנוסף לקצבה. אלא שעל פי המחקר, קצבאות הזיקנה בכל העולם המערבי נדיבות הרבה יותר מאשר בישראל.

קצבת הזיקנה בגרמניה מגיעה לכ-69% מהשכר הגרמני הממוצע נטו. בהולנד היא מגיעה לכ-67% ממנו. בישראל, לעומת זאת, היא מגיעה לכ-25% משכר הנטו הממוצע בלבד.

בחלק מארצות המערב הקיצבה היא דיפרנציאלית: הממשלה מצמידה את גובה הקיצבה של כל אזרח, שמשכורתו ממוצעת ומעלה, למשכורת הממוצעת שהרוויח במשך כל חייו. באיטליה מגיעה הקיצבה לכ-79% ממשכורת הברוטו הממוצעת שקיבל האזרח במשך חייו. בארצות הברית היא מגיעה לכ-43.1% ממנה.

הפנסיה הגבוהה ביותר מבין המדינות שהשתתפו במחקר היא בספרד: 90% מהשכר הממוצע ברוטו; הנמוכה ביותר בקנדה: 40% מהשכר הממוצע ברוטו.  גם ביוון ופורטוגל מקבלים האזרחים פנסיה ממשלתית גבוהה: 96% ו98% מהשכר הממוצע נטו, בהתאמה.

"צריך לבדוק את כל נתוני האוצר"

"הנתונים האלה עשויים לתת את ההסבר הטוב ביותר לשאלה מדוע נוצרו הגירעונות בקרנות הפנסיה", אומר מנכ"ל של אחת מקרנות הפנסיה החדשות, ששוחח עם ynet. "קרנות הפנסיה של ההסתדרות מעניקות לעמיתים פנסיה בתנאים סבירים מאוד. נראה שהיה כאן ניסיון ליצור מערכת סוציאלית במקום הקצבה הממשלתית המקובלת במערב".

"באוצר אומרים לנו שאין מה לעשות", אומר מנכ"ל הקרן, "מספרים לנו שיש 'משבר פנסיה עולמי', מספרים לנו שקרנות הפנסיה הוותיקות בגירעון בגלל שתוחלת החיים עולה, ובגלל שנתנו לעמיתים תנאים נדיבים מדי. זה פשוט לא נכון. שוכחים פרט קטן וחשוב: משבר הפנסיה בעולם הוא משבר בתקציב הממשלה. הוא מתחולל במדינות שנותנות קיצבאות זיקנה ענקיות. באירופה מיליונים יוצאים לרחובות כשהממשלה מקצצת להם בתנאים שהפנסיונר בארץ יכול לחלום עליהם, אלא אם כן הוא חבר באחת הקרנות הוותיקות של ההסתדרות".

"האוצר פועל בכל הסיפור של קרנות הפנסיה על סמך נתונים שלא הוכחו. הם הפקיעו את הקרנות בטענה שהן גירעוניות, אבל הם לא טרחו לבדוק איך נוצרו הגירעונות האלה. בטוח שהתבזבז כסף בקרנות הוותיקות, יכול להיות שגם נגנב כסף, אבל זה לא העיקר. זה מגיע מקסימום ל-10% מהגרעון".

"פנסיה זה עסק מסובך שהולך 60 שנה אחורה. לפני שמתחילים להשמיץ ולעשות רפורמות פרועות, צריך לחפור בספרים ולחפור לשנות החמישים והשישים, ולראות איך הגירעונות נוצרו. חלק גדול מהפוליסות של הקרנות הוותיקות שייך לעמיתים מתים. הקרנות נוצרו בשנות החמישים. רוב האנשים שהתחילו לעבוד בשנות החמישים עדיין חי. מי מת? כנראה שהיו עמיתים שהגיעו לארץ בגיל מבוגר, ומיד קיבלו פנסיה. האם לזה קוראים ביזבוז או גניבה? האם זה מקנה לאוצר זכות להכריז על ההסתדרות פושטת רגל, ולהפוך את עצמו לכונס נכסים שלה? והאם לכונס נכסים מותר לגלגל את החובות על הלקוחות?" 

"חשוב לזכור, שכמעט כל מה שעשתה ההסתדרות נעשה בתיאום עם האוצר. יכול להיות שאם האוצר היה מוחק לקרנות את כל החובות שנוצרו עקב פעולות שהאוצר אישר, הקרנות כבר לא היו בגירעון. אבל אם הקרנות לא יהיו בגירעון, תהיה לאוצר בעיה: הוא לא יוכל לנהל אותן".