"אוקפי" - מגזין מקוון לשירה, פרוזה ואמנות

"אוקפי" חרט על דגלו להרביץ שירה מקורית ומתורגמת, פרוזה ומסות בקוראים ומנסה לעשות זאת בעזרת אתר ידידותי וחביב המתבסס אמנם על טהרת הפלאש, אך מציע לגולשים שאינם מעוניינים בכך גירסה אלטרנטיבית, "נקייה" ונטולת מסגרות. האתר פועל קרוב לשנה ומתעדכן מדי חודש. הוא אינו דורש תשלום ונטול פרסומות.

הירחון כולל מדורי שירה מקורית, פרוזה, צילום, אמנות, תיאטרון, מוזיקה, קולנוע ועוד. מדור התרגום המעניין מציע תרגומים שונים ליצירות זהות ומלמד כמה נקודת מבטו הסובייקטיבית של הקורא משפיעה על עבודת התרגום ה"טכנית" לכאורה. ראוי לציין, כי "אוקפי" דל ביצירות לעומת אתרים אחרים מסוגו בשפה העברית. פורמט הפרסום - מהדורה חודשית - בלתי רלוונטית בעליל לאינטרנט, אשר מחייב עדכון שוטף.

המדור האהוב עליי, "קוראים מעריכים", מעניק פירושים סובייקטיבים של קוראים לשירים קצרים ויצירות נוספות. להבדיל מביקורות הספרות בעיתונות, ההתרשמויות האלה כתובות בשפה יומיומית, פשוטה ומתומצתת - גישה המרחיבה את קהל הקוראים הטבעי של האתר. המבקרים אינם מוגבלים בהתייחסותם לשירה עברית עתיקת יומין, וכך הופתעתי לטובה למצוא את "לא נולד המאנייק שיעצור את הזמן", ביקורת של נטע חוטר לסיפור "פינוי" של רמי עמית.

מדור אינטראקיטיבי נוסף, שסוחף את יכולת התגובה לשיאים חדשים הוא "קוראים מגיבים", המדור מאפשר לקוראים להגיב על כל מלה ופסיק (!) ביצירה שמוצגת לשיפוטם. 

עיצוב האתר פשוט למדי. ניתן לנווט באמצעות תפריט ניווט המלווה את הגולש. הצבעים הבהירים והגופנים הגדולים מקלים על הקריאה והשיטוט. הצבע הכחול המשמש רקע לדפי האתר מונוטוני ומשעמם. בהחלט היה ניתן להשקיע מאמץ נוסף בעיצוב האתר, כך שיהיה מעניין ולא רק בהיר. יש לציין לטובה את הפורומים שבאתר, שבניגוד ממגזינים מקוונים אחרים, משתמש ביתרונות הרשת ומעניק לגולש הקורא את זכות התגובה והביטוי. (נמרוד ניר-שלום)