שתף קטע נבחר
 

נתניה: 50 חולי שחפת בשנה האחרונה

על אף שמספר החולים שנדבקו השנה בשחפת רב, מדובר במגמת ירידה ביחס לכמות המקרים שאוחבנו בעיר בשנים הקודמות

כ-50 חולי שחפת מנתניה טופלו בשנת 2003 ב"ליגה למניעת מחלות ריאה" של קופת החולים הכללית בחדרה. בכל חודש נוספים למעגל הנגועים במחלה בין שניים לארבעה חולים פעילים. למרות שמספר המקרים גדול, מדובר בתהליך של ירידה בכמות חולי השחפת בנתניה, ביחס לשנים עברו.

 

מחלת השחפת הינה מחלה חיידקית מידבקת, העוברת דרך האוויר. כ-80 אחוז מהחולים הפעילים סובלים משחפת של מערכת הנשימה, ורק הם יכולים להדביק אנשים אחרים. בניגוד למחלות כמו שפעת, השחפת אינה מועברת בקלות. בדרך כלל יש צורך במגע ממושך עם חולה המפיץ חיידקים כדי להידבק בחיידק, ורק שלושה מכל עשרה מגעים הדוקים, יסתיימו בהדבקה בסופו של דבר.

 

יתרה על כך, רק אחד מכל 20 אנשים שנדבקו על ידי מגע הדוק עם חולה שחפת ריאות פעילה, יפתח בעצמו את המחלה תוך כחמש שנים מחשפיתו, אך לא קיבל טיפול מונע יעיל.

 

עד תחילת שנות ה-90 נרשמו רק מקרים בודדים של חולים במחלת השחפת על כל מאה אלף תושבים, וכמעט שהצליחו למגר את המחלה. דובר משרד הבריאות, רובי שטיינברג, מאשר, כי בשנת 1993 הכריז ארגון הבריאות העולמי על מחלת השחפת כמצב חירום עולמי.

 

שטיינברג: "בין השנים 1999-1987 שיעור המקרים בישראל היה 2.9, ועלה ל-11 חולים, למאה אלף נפש. בשנים האחרונות נצפית ירידה בשיעור השחפת, הודות לתוכנית הלאומית למיגור השחפת בישראל".

 

מהם סימני מחלת השחפת?

 

"סימני המחלה הם שיעול כרוני, חום ממושך, עייפות מתמדת, הזעה לילית מוגברת, ירידה לא מוסברת במשקל, ובשלבים מתקדמים כיח מהול בדם".

 

לפני מספר חודשים הגיעו לבית החולים "לניאדו" תאומים בני שנתיים, עולים מברית המועצות לשעבר, שצעיר, קרוב משפחתם שהתגורר בביתם במשך שנה, אובחן כסובל משחפת. ד"ר אורי רובינשטיין, מומחה למחלות זיהומיות אצל ילדים ויונקים, מספר: "במסגרת דיווחו של הצעיר כסובל מהמחלה, חיפשו רופאי ה'ליגה למניעת מחלות ריאה' אנשים ששהו בקרבתו של הצעיר, וכך הועברו התאומים לבית החולים עם דלקת ריאות ושחפת מפושטת".

 

כיצד טיפלתם בהם?

 

"לטפל בשחפת בגיל הזה, זה לא פשוט בגלל כמות התרופות הרבה שצריך לקחת, הטיפולים הקשים והמעקב אחר המשפחה על מנת לוודא כי הטיפול מתבצע כמו שצריך, והתרופות נלקחות בזמן. לצערנו, התאומים לא קיבלו טיפול ראוי בביתם ונאלצנו לאשפזם שוב. עד היום לאחד מהתאומים קיימת מחלה כרונית ברקמת הריאה, שהיא תוצאה של סיבוך של המחלה".

 

חיסון אינו מונע את המחלה?

 

"כיום יש חיסון, אותו נותנים רק לאוכלוסייה בסיכון בגיל צעיר. מדובר בחיידק מוחלש, שאינו ממשפחת השחפת שאנו מכירים, והוא נותן רק הגנה חלקית מפני המחלה".

 

מנהל ה"ליגה למניעת מחלות ריאה" בחדרה, ד"ר אחמד עתמנה, ציין: "הקושי שלנו בהתמודדות עם המחלה מתרכז בחולי השחפת, שהינם מחוסרי דיור או נרקומנים. בגלל החשיבות הרבה של קבלת התרופות לאורך זמן ובזמנים קבועים, יש חוסר היענות מצד אוכלוסיית ההומלסים. מבחינה לוגיסטית, גם קשה לעקוב ולטפל בה. עד תחילת שנות ה-90', לפני גל העלייה, היו בארץ ארבעה מקרים ל-100 אלף תושבים.

 

"מאז גל העלייה הגדול, אנו ערים לעליה חדה במספר חולי השחפת בארץ בכלל, ובנתניה בפרט. יחד עם זאת חשוב לציין כי על אף המספרים הגדולים של חולי השחפת בנתניה, אנו נמצאים במגמת ירידה מתונה ביחס לשנים עברו".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: סי די בנק
תוכנית לאומית למיגור השחפת בישראל (אילוסטרציה)
צילום: סי די בנק
מומלצים