חשיפה: הפעילות הימית בקישון תועתק לחוף השקט

מסמך חסוי של העירייה שהגיע לידי 'ידיעות חיפה' מגלה כי בעירייה רואים בדאגה את המשך הפעילות בנחל קישון המזוהם ופועלים במרץ להרחיקה לחוף השקט. זאת בעקבות לחץ ציבורי חסר תקדים.

את המסמך חיבר מנכ"ל החברה הכלכלית של חיפה, דוד בן-ימיני, והוא נשלח לראש העיר, יונה יהב, לסגנו שמואל גלבהרט, למנכ"ל העירייה אבי גולדנברג ולמהנדס העיר, ד"ר שמעון רוט. מהמסמך מתברר כי החברה הכלכלית בוחנת בשלב זה את המשמעויות של העתקת הפעילות של המרכז לחינוך ימי והאגודות הימניות מהקישון לחוף השקט, וכי במקביל לסיכום מקורות המימון לביצוע ההעברה קיימות סוגיות מקדמיות הדורשות מענה מפורט.

בין הנושאים הדורשים טיפול מקדים: בדיקת הסטטוס המשפטי של אפשרות לפינוי הגורמים המפעילים את חוף הרחצה והחנייה הצמודה; בדיקה של מהנדס העיר לתהליך הסטטוטורי הנדרש להקמת מבנים יבילים עד להיקף של 1,750 מטר; בדיקה על ידי מהנדס העיר לתהליך הסטטוטורי הנדרש להקמת משטחים להשקת סירות והצגת חלופות ומשמעויות על ידי מינהל התפעול לחוף חלופי לחרדים. בן ימיני ממליץ להנחות את הגורמים המתאימים בעירייה להכנת תוכניות לצורך התקדמות מהירה של הפרויקט.

אלטרנטיבה לנחל הקישון

המנכ"ל מציין כי במסגרת הצורך למציאת פתרון לפעילות החינוך הימי והאגודות הימיות הפועלות כיום בקישון, התבקשה החברה הכלכלית על ידי מנכ"ל העירייה לבחון בחינה ראשונית את המשמעויות להעתקת המרכז לחינוך ימי והאגודות הימיות מהקישון לחוף השקט.

המנכ"ל מוסיף ומציין כי הספורט הימי בקישון מורכב ממיגוון של פעילויות, בהן מועדוני שייט ויאכטות, אגודות ספורט ימיות, מרכז לחינוך ימי, גולשי גלים וגלשני רוח, צלילה ספורטיבית, אופנועי ים, דייג על תת-מימי, שחייה וצלילה, וחתירה ספורטיבית. "כל הגופים הללו הממוקמים בקישון מעלים סוגיות בטיחותיות חשובות בגין פעילות זו", כותב בן-ימיני.

בדו"ח ועדת שמגר לבדיקת ההשלכות של פעילות צבאית בנחל הקישון ומימי הסביבה על בריאותם של חיילי צה"ל שהופעלו במקום נכתב: "אנו ממליצים כי איסור זה (צלילה, רחצה, או אימונים הכוללים כניסה למים) יחולו גם על פעילויות ספורט, שחייה, חתירה או אימונים מימיים של תנועות ספורט ותנועות נוער הפועלות היום במימי הקישון.

"השילוב של ספורט, ובעיקר בני נוער בתנועת אוניות הנכנסות ויוצאות מהנמל עלול להיות הרה-אסון. הסכנה תגדל כל העת עם העתקת הפעילות למערב הנמל", נאמר בדו"ח השופט שמגר.

המנכ"ל מדגיש כי מתחם תיירות "מרינה חיפה", המתוכנן על ידי החברה הכלכלית נותן מענה לכל הפעילויות בקישון, למעט בנושאי השחייה והחתירה. המנכ"ל קובע כי העיכובים המתמשכים על פני שני עשורים לאישורו הסופי של הפרוייקט הביאו לחיפוש פתרונות אלטרנטיביים, חלקם זמניים באתרים מזדמנים.

בן ימיני מציג המסמך לראש העיר ולשאר המכותבים שני דו"חות מרכזיים שלדבריו בחנו במהלך השנים את הצרכים והאלטרנטיבות לפעילות ימית בקישון: בשנת 1997 הכין האדריכל אריה רוזנטל עבור רשות הנמלים אפיון למרכז לחינוך ימי, אגודות הספורט הימי ומועדון החתירה; בשנת 2002 הכין יהודה רותם עבור רשות הנמלים דו"ח המתייחס לאותן פעילויות ובוחן חלופות למיקום הפעילויות. בן ימיני מציין, כי באשר לפעילויות המרכז לחינוך ימי והאגודות הימניות, רותם מצביע על החוף השקט כחלופה הריאלית היחידה.

הפעילות בנחל המזוהם נמשכת

בן ימיני מציין כי פעילויות המרכז לחינוך ימי והאגודות הימניות ממומנות על ידי משרד החינוך, העירייה, הצופים ודמי חבר. במסמך המדובר נאמר כי במרכז לחינוך ימי תלמידי חטיבות הביניים פועלים במשך חמישה ימים בשבוע בתקופת הלימודים בבתי הספר, ועד לא מכבר קיבלו כ-1,500 חניכים לימודי ימאות בהיקף של 4 שעות שבועיות. כיום משתתפים בפעילות בקישון כ- 1,000 חניכים.

במקביל נמשכת פעילותה של אגודת צופי-ים, הכוללת כ- 150 נערים שוחרי פעילות ימית, ופעילותם של 120 חברי הפועל ימיה חיפה הפעילים בתחום הספורט ההישגי. המנכ"ל מביע צער על כך שאגודת יורדי ים זבולון הפסיקה, למעשה, את פעילותה כאגודה לחינוך ימי.

ביקוש גדול

בן ימיני מציין כי האתר משתרע, על פי הדו"ח של יהודה רותם, על שטח של כ-30 דונם, מתוכם 24 דונם נמצאים בבעלותה של רשות הנמלים והיתרה בבעלות מינהל מקרקעי ישראל. האתר, המופעל על ידי מפעלי ים בע"מ, כולל את חוף הרחצה לחרדים, שכולו בבעלות רשות הנמלים ואת מגרש החנייה הצמוד לו, המשמש כחנייה לבאי בית החולים רמב"ם בכניסה המזרחית.

בן ימיני מספר כי נציג מטעמו ערך בירור לגבי בעלויות וזכויות בקרקע עם היועצת המשפטית של נמל חיפה, מדו"ח המפורט שערך עולה כי בית המשפט העליון חייב את הזכיינים לפנות את מגרש החנייה, וכי במקביל מתנהל בבתי המשפט המחוזי דיון לפינוי הזכיינים מחוף הרחצה. המנכ"ל קובע: "נדרשת חוות דעת של היועץ המשפטי של העירייה לגבי זמינות האתר".

בדו"ח קובע, באופן חד משמעי, כי כדי לקדם את העתקת הפעילות הימית לאזור יש למצוא חוף חילופי לחרדים. מנגד, מדגיש בן ימיני בדו"ח כי בחיל הים מעוניינים באתר, במטרה להפוך אותו לבסיס קדמי לכלי שייט בכוננות הזנקה. גם בבית החולים רמב"ם מכינים תכניות פיתוח הכוללות, ככל הנראה, התרחבות גם לכיוון החוף השקט.

בן ימיני קובע כי בהינתן אישור לזמינות האתר והנחיות מהנדס העיר לחלק הסטטוטורי הנדרש, יהיה צורך בהקצאה של כמיליון דולר לשלב ראשון, שיכלול העתקת רציף צף מהקישון לחוף השקט, הקמת מבנים ושטחים להשקת סירות, וכן שיפוץ מלתחות. בן ימיני מסכם: "זמינות האתר, פישוט וקיצור ההליכים הסטטוטוריים וחלופה לחוף רחצה לחרדים הם תנאי הכרחי לאפשר העברת הפעילות הימית של הנוער מהקישון לחוף השקט".