היומנאים

הבמה המרכזית: האמת

הבלוגר: אוהד מיכאלי, אחד מהבלוגרים הוותיקים בישראל ומייסד הבלוג המיתולוגי "הבלוג - בלוג עברי נושך!" שנסגר בסוף 2002, העביר מיד לאחר הסגירה את הגיגיו לביתו החדש, "האמת". כעת, לאחר ששב מטיול ארוך ומהנה בחו"ל, הוא מתאקלם בקצב איטי בארץ וחוזר לשגרת כתיבה וצילום.

הגדרה עצמית: "אני רוצה לכתוב פה לשם הכתיבה בלבד. תמצאו פה מאמרים, סיפורים וכתיבה חוויתית, תמונות שצילמתי ודליתי ממעמקי-הרשת והרבה אהבה. אהבה למילה הכתובה, לצורת האומנות כפויית הטובה מבין כולן". 

מצב הרוח: אוורירי ושקט.

ציטוט אופייני: "אני מנסה להסתכל אחורה ולהיזכר, להיזכר מה בכל מילא אותי קצת - סרטים שאכלתי על בחורות, דברים שלא היו ולא נבראו ובכל זאת התעמקתי בהם, חופר עמוק בתוך הג'ננה שלי, מנסה למצוא טעם, מנסה למצוא מזור. האתר שלי - שפתחתי, והרמתי, וסגרתי, ואז האתר הזה. הכתיבה, הסצנה הזאת של אנשים שכותבים שעכשיו אחרי שנה "בחוץ" אני מסתכל ורואה שהיא כבר לא מה שהיתה, שהיא גוועת. לא עוד".  

ציטוט אופייני 2: "עוד מעט נכנסת שבת, שבת ראשונה בבית. ביקשתי מאחותי שתביא לי כיכר לחם, שאכין לעצמי סנדוויצ'ים בלי לבשל. מסביב כולם ידליקו ויסגרו את האור, יבשלו, יצפו בטלוויזיה, יסעו לבקר חברים וקרובים ויצאו למועדונים אפופי עשן ואדי אלכוהול.

"לפני זמן לא רב בכלל גם אני הייתי ככה. זה נחמד לשמור שבת, נותן לי המון זמן לקרוא, להתרכז במעשה הבריאה, בספרים שרציתי לקרוא במשך השבוע. לפגוש חברים ולדבר איתם בלי שדברים כמו טלוויזיה או מוזיקה יפריעו ברקע. אל תבינו אותי לא נכון, אני לא אומר שזה יותר טוב או פחות טוב, אני פשוט חושב שזה שונה".

בלוג טבעי? הדור הבעע?

יומני רשת מצולמים, המכונים בלוג TV, מסתמנים כלהיט המציצנות הבא. "תפוז", מנסים לרכב על גל ההצלחה הגדול של הבלוגים בישראל ובדרך, החליטו להעביר את צ'ט הוידאו הוותיק שלהם דרך מכבסת מלים עדכנית ומטעה. מה הקשר בין מצלמות רשת לבין בלוגים? היום, כדאי לחלוב את פרת הבלוגים, כל עוד היא מפיקה רייטינג ולהצמיד לכל מה שזז, את המלה "בלוג". בטוח שמישהו יבלע את הגלולה וימחא כפיים בהתלהבות.

בלאָגס ביידיש

אם גוגל הרים לאוויר גירסה חדשה ביידיש, אז כנראה שעתיד ורוד צפוי לתרבות היידית. גולש ישראלי שיקלע בטעות לבלוג ביידיש, עלול להרגיש כתייר בעיר זרה, ולמרות זאת, צצים להם בין אלפי הבלוגים השונים, זקופי קומה, בלוגי היידיש. נראה כי מרבית מכותביהם, מאוהבים בשפה ונהנים מקהל קוראים יחסית גדול (שימו לב לדיונים הסוערים שמתפתחים בתגובות לפוסטים השונים). גם אם אתם לא מבינים מילה או מעוניינים לשפר את כישורי היידיש שלכם, שווה להציץ, לנסות לשבור מעט את השיניים ולהמשיך את הגלישה עם חיוך.

פוסט טראומה

עם כל ההיסטריה האדירה סביב דמותה של לובה הקופאית, נדמה כי חוג הסילון המכובד של הפולניות נדחק מעט הצידה. אל דאגה, הבלוגרית, "קיבלתי חלושס", מחזירה עטרה ליושנה ובאמצעות הבלוג החביב שלה, "רגל קרושה", היא מנסה לרמוז לכם שהיא יושבת לבד ליד הדלת בבלוג, בחושך, בזמן שאתם נהנים שם באינטרנט. סגנון הכתיבה של הפולניה הוא תמציתי ודחוס ברגשות אשמה בכמויות מסחריות. למרות שניחוח הפיקטיביות זועק למרחקים, מומלץ לערוך טיול קצר בבלוג (רק אל תשכחו סוודר, קר בחוץ) ואף לנהל דו שיח עם הפולניה הנרגנת באמצעות מנגנון התגובות.