פצצה ושמה ואנונו

בשבוע האחרון של אפריל 2004, בעוד כשלושה חודשים, ישוחרר מרדכי ואנונו מכלאו. 18 שנות מאסר מאחוריו, ואף לא יום אחד פחות. הוא אינו מחבל מתאבד, אך נזקו לכוח ההרתעה של ישראל עלול להיות כבד מזה של מחבלים מתאבדים רבים. בעיני רבים בעולם הוא משיח, איש בשורה. בעיני רבים בישראל הוא נושא בצרורו "פצצה מתקתקת".

האיש היה טכנאי בכור בדימונה והתוודע לסודות הגרעין של המדינה. באחד הימים הסתלק לחו"ל ופרסם את כל מה שידע, לדבריו כדי לחולל ויכוח פומבי בישראל ובעולם על כוחה הגרעיני של ישראל. הוא נחטף ממקום שהותו באירופה, הועבר לארץ, הועמד לדין ונגזרו עליו 18 שנות מאסר, שעומדות להסתיים.

כוחה הגרעיני של ישראל, קיים או לא קיים, הוא הוא כוח ההרתעה האחד והיחיד שיש למדינה זו המוקפת באוקיינוס מוסלמי-ערבי. מדינות ערב בוודאי, אך גם מדינות אחרות, רוחשות כבוד לישראל הקטנה, וגם חוששות ממנה, לנוכח האפשרות שהיא חברה במועדון הסגור בפני מדינות גדולות ועשירות ממנה בהרבה. זה עשרות שנים מנהלת הממשלה מדיניות של עמימות: יש פצצות גרעיניות או אין? כמה? מה? היכן?

יש אומרים: כבר פורסם כה הרבה על הגרעין הישראלי – ספרים, מאמרים, תוכניות טלוויזיה – כמה יכול היה ואנונו להזיק? אבל עובדה היא שככל שהרבה פורסם ונחשף, עדיין העולם הערבי מציג אלף שאלות ושאר העולם מגשש באפלה. פגיעתו הרעה של ואנונו יצרה סדק בחומה, אך תודה לאל, לא מוטטה אותה. עכשיו יוצא האיש לחופשי, ואף שעמד לקבל הרבה כסף תמורת גילוייו, הוא עדיין בעיני רבים נושא רעיון, חרד לגורלו של העולם שישראל מחזיקה אותו במקום עדין, למטה מן החגורה.

אין זה סוד שמכתבי ואנונו מן הכלא עברו צנזורה קפדנית וכל מילה שאמר למבקריו עברה מסננת ביטחונית. קיבלתי רשות לספר כאן שבזמנו הי לי הכבוד המפוקפק לקרוא את הקטעים המצונזרים מ"כל כתבי ואנונו", והוכיתי בהלם. האיש החליט להרוס בכוחותיו שלו את מדינת ישראל. הוא היה נחוש כל העת לעשות הכל – הכל! – כדי לפגוע במדינה, למוטט את כוחה. בכוונתו, אחרי השחרור, להרעיש עולמות, לנסוע לקצווי ארץ, להקים ועדות ומועצות, להופיע על כל במה ותחת כל עץ רענן, לחשוף עוד ועוד סודות, לגלות עוד הרבה שאינו ידוע. וכל זאת באצטלה של מגן האנושות מפני סכנתה של מדינת היהודים. התוכנית, כפי שנחשפה ממכתביו המצונזרים, אכן עלולה להסב לישראל נזק בינלאומי – אבל בעיקר נזק ביטחוני. לעניות דעתי, נזק עצום ורב. שהרי במרומים שאני יודע – יש לו עוד הרבה יכולת נזק, הרבה מאוד.

הוא אומר את הדברים בגלוי ובלא מורא. כיוון שהתנצר ואיננו עוד יהודי, אין לו שום עניין במדינת היהודים.

השורות הבאות יקוממו הרבה שוחרי דמוקרטיה, צדק ומשפט, ליברלים ואוהבי אדם. אבל הן נכתבות מתוך כורח. אין ברירה, אין שום אפשרות שמרדכי ואנונו יהיה ציפור דרור אחרי צאתו מן הכלא. אם ישראל חפצת חיים, עליה למנוע כל אפשרות לפעילות נגדה מן הסוג שזומם ואנונו. יש לפקח עליו מקרוב לאורך כל שעות היממה ולמנוע את צאתו לחו"ל. העולם יצעק? ארגוני זכויות האדם יעמדו על רגליהם? אין ברירה. הדמוקרטיה הישראלית חייבת להגן על עצמה.