"אם הבכירים יחרגו - המוסדות ייקנסו"

מוסדות תרבות ששכר הבכירים בהם יחרוג מהמותר ייקנסו בסכום בגובה של פי חמישה מסכום החריגה. כך ממליצה ועדת ניצני בדו"ח מיוחד שחיברה בנושא שכר הבכירים במוסדות התרבות ומפורסם הבוקר (ג'). אם החריגה תחזור על עצמה - ועדה ציבורית מיוחדת שתמונה על-ידי משרד החינוך והתרבות תוכל לשלול את המשך מתן התמיכה במוסד. "המטרה היא להרתיע ולתת להמלצות הוועדה שיניים", אומרים במשרד התרבות, "המסר של הסנקציות רוצה לומר שהציבור הישראלי לא יממן חריגות שכר". הדו"ח, שאומץ על-ידי השרה לבנת, ייכנס לתוקפו ב-1 באפריל ולמוסדות תתאפשר תקופת הסתגלות בת שלושה חודשים, שרק לאחריה יופעלו הסנקציות.

ועדת ניצני הוקמה לראשונה בשנת 1995 על-ידי השרה דאז שולמית אלוני, אך מסקנותיה, שהוגשו אחרי כשנתיים, מעולם לא יושמו. דו"ח מבקר המדינה האחרון חשף חריגות שכר במספר מוסדות תרבות, ובעקבות זאת החליטה לפני כחצי שנה שרת החינוך, התרבות והספורט לימור לבנת לחדש את פעילות הוועדה, בה חברים יוסי ניצני, עו"ד אורנה לין, עודד פלדמן ויעקב דנון. גובה המשכורות נחשף כבר קודם לכן בכתבות בעיתון "הארץ" ובכתבה ב-ynet. לבנת עצמה הבהירה את עמדתה בנושא משכורות הבכירים והדגישה: "היקף חריגות השכר בתחום התרבות הנו מצומצם מאוד ואסור שיווצר רושם ציבורי שזו הבעיה העיקרית בתחום התרבות. יחד עם זאת יש לפעול כדי למנוע כל חריגה על-מנת להבטיח שהתמיכה בתחום התרבות תגיע ליצירה וליוצרים ולא לתשלומי משכורות מופקעות". השרה הוסיפה ואמרה: "דו"ח ניצני, זרוע ניצנים לא רק לגבי מוסדות התרבות. משמעותו היא לגבי כלל הסקטור הציבורי. יש בכוונתי להקים ועדה דומה שתדון בחריגות שכר במוסדות האקדמיים ולהמליץ לשרים אחרים להשתמש בדו"ח כמודל".

יעקב דנון, חבר הוועדה אמר: "אנחנו מודעים לסקפטיות בכל הנוגע ליישום ההמלצות, אך הדבר תלוי בנחישות השר המטפל ובאמצעי האכיפה. במקרה זה השרה בהחלט נחושה בדעתה לאמץ את המלצותינו והסנקציות המופיעות בדו"ח יאפשרו אכיפתן". דנון הוסיף והזהיר: "ללא ועדת המעקב שאותה אנו ממליצים להקים במיידי, ההמלצות יתמוססו".

ראש מנהל תרבות, מיכה ינון, שיפקח על המעקב אחר יישום ההמלצות אמר: "הדו"ח מוביל שינוי משמעותי בתפישה של גופים נתמכים. ניסיונות עבר של מנהל תרבות לאכוף חלקים מדו"ח ניצני הקדום נתקלו בהתנגדויות שנובעות מפרשנויות משפטיות. עם שינוי העיתים, משתנים הדינים עמהם. הדו"ח הזה נפל בעיתוי נכון שיאפשר לבצע אותו כלשונו ולעקוב אחר הביצוע".

ועדת ניצני ממליצה כי הכללים שקבעה יחולו רק על מוסדות שהיקף התמיכה הציבורית בהם עולה על 25% מתקציב הכנסותיהם או על 5 מיליון שקל. הדו"ח מתייחס למוסדות תיאטרון, מוזיקה, מחול, האופרה הישראלית, מוזיאונים, קרנות לעידוד יצירה קולנועית, פסטיבלים ותחומי אמנות נוספים שלגביהם טרם נקבעו קריטריונים לתקצוב.

הוועדה קבעה פירמידת שכר בכל מוסד נתמך על פי מבנה היררכי ברור - וממליצה כי שכרו של מנהל אמנותי במוסד תרבותי לא יעלה על 95% מגובה שכרו של מנכ"ל במוסד הנתון (ולהפך אם נקבע כי המנהל האמנותי הוא זה שעומד בראש פירמידת השכר). במוסדות בינוניים וגדולים בהם ראש הפירמידה מכהן ביותר מתפקיד אחד (לדוגמה – תיאטרון "הבימה" בו מכהן כיום יעקב אגמון כמנהל כללי וכמנהל אמנותי במקביל) לא תתאפשר תוספת שכר על כפל התפקידים.

הוועדה הכירה במקרים יוצאי דופן שבהם תתאפשר חריגה ממגבלות השכר המומלץ: נושאי תפקידים במוסדות שמתמודדים עם מוסדות מקבילים בשוק הבינלאומי. לדוגמה: מנכ"ל מוזיאון ישראל ג'יימס סניידר, מנהלה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית זובין מהטה, מנכ"לית האופרה הישראלית חנה מוניץ ומי שהיה עד לאחרונה מנהלה האמנותי של להקת בת-שבע הכוריאוגרף אוהד נהרין. מקרים אלו יובאו לאישורה של ועדת מעקב ופיקוח מיוחדת.

חריגות השכר יפורסמו על-ידי מינהל התרבות אחת לשנה במטרה לייצר שקיפות במוסדות המתוקצבים על-ידי המשרד. במקביל מציע הדו"ח הענקת תמריצים כלכליים בעתיד למנהלי המוסדות על הישגיהם, לצד הפחתה בשכרו של מנהל שהוכיח כשל ניהולי שבא לידי ביטוי בגירעון תפעולי של המוסד בראשו הוא עומד.

*מוסדות התרבות יחולקו על-פי השתייכותם לקבוצות גודל שיקבעו על-פי קריטריונים קיימים או חדשים - והחלוקה תקבע את היקף שכר הברוטו החודשי של הבכירים בכל אחד מהמוסדות.

הוועדה ממליצה להוסיף 4% לשכר ראש הפירמידה של מוסד אם זה יוגדר כבעל מוניטין בינ"ל המופיע בחו"ל לפחות שלוש פעמים בשנה במשך שלוש שנים רצופות.

דרגות השכר יושוו על פי ההמלצות לשכר מנכ"לים בחברות ממשלתיות לא עסקיות על-פי הדרגות השונות. שכר הברוטו של מנכ"ל מוסד בדרגה 1 דוגמת ההרכב הקאמרי "קפריזמה" יעמוד על 19,716 שקל; שכר מנכ"ל במוסד מדרגה 2 דוגמת תיאטרון "תמונע" יעמוד על 20,753 שקל; שכר מנכ"ל במוסד מדרגה 3 דוגמת "תיאטרון הגפן" בחיפה יעמוד על 21,846 שקל; שכר מנכ"ל במוסד מדרגה 4 דוגמת "מוזיאון האיסלאם" יעמוד על 22,995 שקל; שכר מנכ"ל במוסד מדרגה 5 יעמוד על 24,206 שקל; שכר מנכ"ל במוסד מדרגה 6 יעמוד על 25,480 שקל; שכר מנכ"ל מדרגה 7 דוגמת להקת הבלט הישראלי ותיאטרון באר-שבע יעמוד על 26,822.

להקת בת-שבע, שנחשבת חריגה מבין להקות המחול הגדולות הפועלות בארץ בשל היותה גוף שמרבה להופיע בחו"ל, זוכה לתוספת של 4% לדרגה 7; שכר מנכ"ל במוסד מדרגה 8 דוגמת מוזיאון תל-אביב והתזמורת הסימפונית ראשל"צ יעמוד על 28,233; שכר מנכ"ל בדרגה 9 דוגמת תיאטרון בית לסין יעמוד על 29,718. הוועדה קבעה כי תיאטרון הקאמרי, הבימה והאופרה הישראלית שנקבעו כחריגים בין קבוצת המוסדות "הגדולים" יעמדו על מדרגת שכר מרבית שבנויה מתוספת של 5% לדרגה 9.