הבנק למסחר: ביהמ"ש הרשיע את עופר מקסימוב

בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע הבוקר (יום א') את עופר מקסימוב בפרשת המעילה בבנק למסחר. גזר הדין יינתן במועד מאוחר יותר.

מקסימוב הורשע בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי עובד, זיוף מסמכים בנסיבות מחמירות ובעבירות נוספות.

השופט קבע: "מקסימוב הוא שקרן שמילת אמת לא יוצאת מפיו. לא האמנתי למילה אחת היוצאת מפיו. הוא אינו מסוגל להוציא מילה של אמת". השופט קבע כי עופר מקסימוב ידע היטב כי אחותו גונבת את הכסף, וכי למרות טענתו שהחזיר את מירב הכסף - "טענה זו גם היא שקרית".

בהכרעת הדין, הכוללת 140 עמודים, כתב השופט שלי טימן כי "קשה להאמין שעופר מקסימוב ואחותו אתי אלון נולדו לאותם הורים". השופט תיאר את אלון כ"אשה פקחית ומוכשרת, שכל אדם מהיישוב מתרשם שהיא גאונית, ושניצלה את כשרונותיה וכישוריה המצוינים כדי לרמות, להונות ולמעול באמון".

"בעיני", הוסיף השופט, "מצטיירת אלון כקורבן של אהבתה, מסירותה, דאגתה לאחיה, הבן הבכור, בן התפנוקים, שחובתה כלפיו איננה רק רגשית, ככל אחות, אלא גם פרי של מנטאליות וחינוך על חלוקת התפקידים במשפחה...".

"רשעותו כלפי אחותו מקוממת"

ואילו מקסימוב זוכה לתיאור שונה לחלוטין מהשופט: "קשה היה להבין את פשרה של זחיחות הנאשם, הבעת שביעות הרצון שעל פניו, החיוך התמידי והביגוד המוקפד, כשהוא נראה נהנה מהמעמד ומהתעניינות כלי התקשורת בו... שביעות הרצון העצמית והשאננות המחויכת של אדם שגרם לעשיקתם של אנשי עמל מהשורה וחייב כספים בקנה מידה מדהים לאנשים שאינם אוהבים להמתין זמן רב להשבתם - פשוט אינה נתפסת.

"ואילו אדישותו, והייתי מעז לומר רשעותו, כלפי מצבה הבלתי-אפשרי של אחותו המיטיבה והאוהבת - מקוממים... שום טיפת התחשבות, שום טיפת רגש, אף מחשבה הגיונית או שיקול דעת הגיוני, רק סיפורים דמיוניים וחסרי בסיס ועדות המקרינה חוסר נאמנות בסיסי וחוסר אמינות מוחלט אפיינו את מקסימוב במשפט זה. חוסר אמינותו של עופר זועק, והרושם שמותירה עדותו - עגום".

השופט הוסיף וקבע כי מקסימוב מרבה לתת הסברים שקריים, שמתחלפים מהר מאוד בהסברים שקריים אחרים. "הרושם שקיבלתי הוא שהנאשם איננו מסוגל להוציא מילה של אמת מפיו, ואם יצאו מפיו כמה הבלחות של אמירות אמיתיות, הרי שאלה נפלטו מפיו מבלי שהתכוון לכך".

השופט גם התייחס לעדותו של מקסימוב, כאילו החזיר את עיקר הכסף לאחותו. "החלק הקשה לשמיעה היתה עדותו הבלתי-צפויה של הנאשם, שלא היסס להטיח באחותו האוהבת האשמות, זו שכל מעשיה בבנק נעשו למענו ועבורו. זו שסיכנה את הקריירה המזהירה שלה ואת חירותה כדי לעזור לו, זו שהסתכנה בשלילת חירותה, ואכן משלמת מחיר כבד על מעשיה מאחורי סורג ובריח, והרחק מילדיה וביתה".

"מדוע לא הועמדו לדין אנשים נוספים?"

השופט קבע כי מקסימוב "פגע באינטליגנציה של בית המשפט" כאשר סבר שדברי הלהג והשקרים שהוא שולף מכיסו אכן יתקבלו כאמיתיים. בסופו של דבר, כותב השופט, כי החלק הנסתר בכל הפרשה הוא כיצד הצליחה אתי אלון, מוכשרת ככל שתהיה, להסתיר את המעילה הענקית במשך חמש שנים, וזאת למרות שסכום המעילה חורג באופן בולט ממחזורו של הבנק הקטן, וכיצד ייתכן שלא התגלתה המעילה על-ידי המבקרים הפנימיים, רואי החשבון הפנימיים ובנק ישראל.

"האם באמת רק אתי אלון מעורבת במעילה, ומדוע לא הועמדו לדין אנשים נוספים בהקשר זה? והאם הייתה מעורבות של עבריינים בפרשה, מעבר לזו שבגינה הועמדו לדין אנשי 'השוק האפור' בתיק נפרד?"

"נערער לעליון על הרשעתו בגניבה אחת"

יצוין כי בית המשפט זיכה את מקסימוב מחמת הספק מעבירה של גניבה בידי עובד באישום השני, וזיכה אותו גם זיכוי טכני בלבד מעבירה של גניבה בידי מורשה. כאמור, הוא הורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, גניבה בידי עובד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, עשיית שימוש במסמך מזויף, ועשיית פעולה ברכוש אסור.

עם זאת בית המשפט הרשיע אותו בעבירת גניבה אחת ולא בשורת עבירות גניבה, זאת בניגוד להחלטת בית המשפט בעניינה של אחותו, שהורשעה בשרשרת גניבות בפרשת המעילה.

גורמים משפטיים בפרקליטות אמרו כי מדובר בהחלטה תמוהה של בית המשפט, וכי השופט קבע בדיוק את ההיפך ממה שביקשה ממנו התביעה במשפט, אשר טענה כי מדובר במספר גניבות רב. הגורמים אמרו כי הפרקליטות תפנה לבית המשפט העליון כדי לשנות קביעה זו.

"נבקש עונש חמור"

מקסימוב עצמו לא הגיב על הכרעת הדין. עו"ד אביגדור פלדמן, המייצג אותו, אמר לאחר מתן הכרעת הדין כי "אין ספק כי הקביעות העובדתיות בנוגע לעופר חמורות לאחר שנקבע כי הוא זה שהפעיל את אתי". עם זאת, טוען פלדמן כי "התביעות המשפטיות הולכות לקראתו של מקסימוב לאחר שבית המשפט קבע כי כל הגניבות שנעשו מהבנק במשך חמש שנים ייחשבו כעבירת גניבה אחת".

התובע עידו דרויאן אמר כי לאור הדברים החמורים שקבע בית המשפט תבקש המדינה להטיל על מקסימוב עונש חמור הדומה לעונש שנגזר על אחותו. "בתיק הזה המעשים חריגים ומצדיקים ענישה חמורה. עופר לא זכאי ליחס מקל".

כתב האישום

כתב האישום נגד מקסימוב הוגש ביולי 2002. הוא כלל, בין השאר, עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

הפרשה התפוצצה באפריל 2002, בעקבות ביקורת של בנק ישראל, שהחלה לאור ההיקף החריג של הלוואות שהעניק הבנק למסחר. התברר שאתי אלון, ששימשה סגנית מנהל מחלקת ההשקעות בבנק, גנבה במהלך חמש שנים יותר מ-250 מיליון שקלים כדי לממן את חובות ההימורים של אחיה.  

הפרקליטות טענה כי מקסימוב הוא שיזם את המעילה. הוא הנחה את אחותו לבצע את העבירות הבנקאיות ולגנוב את הכסף מחשבונות לקוחות הבנק. מקסימוב הואשם גם בזיוף המחאות בנקאיות שסיפקה לו אלון, כאשר לטענת המשטרה, נמצאה התאמה בין כתב ידו לחתימות ההיסב שעל ההמחאות.

במהלך 2002 עזב מקסימוב את ישראל ועבר לרומניה. לפי כתב האישום, גם מרומניה הנחה את אחותו ואת אביו אביגדור לבצע את מעשי הגניבה והזיוף, עד למעצרה של אלון בסוף אפריל של אותה שנה.

במאי 2002 נעצר מקסימוב ברומניה והובא לישראל. כשנה לאחר מכן, ביולי 2003, נגזרו על אתי אלון 17 שנות מאסר בפועל. על אביה, אביגדור מקסימוב, נגזרו שש שנות מאסר.