הגשרים של מחוז גוש דן

נסיעה מהירה לאורך האוטוסטרדות האיטליה, ספרד או צרפת מזמינה את הנהגים המותשים לעצור בצד, לטפס על הגשר ולשבת מעל הכביש המהיר במסעדה, או לבלות עם האישה בשופינג. בקרוב זה יקרה גם אצלנו: גשרי-על מסחריים מתוכננים להיבנות מעל נתיבי איילון.

הכוונה היא לנצל אחוזי בנייה "אוויריים" במרכז הצפוף של המדינה, שבה כל עתודות הבנייה הרגילות, לצד הכבישים, הולכות ואוזלות במהירות. התוכנית של נתיבי איילון כבר הוגשה למשרד התחבורה ולמינהל מקרקעי ישראל, ומאחוריה עומד הרצון לחקות את המתרחש באירופה וארצות-הברית: מימוש זכויות בנייה באוויר מעל עורקי תנועה ראשיים.

מה שהופך את הפרויקט לכל-כך אטרקטיבי הוא המיקום המצוין שלו. פרויקט איילון הינו כביש פרברים החוצה את תל-אביב מדרום לצפון. הוא משמש לקישור בין ערי הלוויין של תל-אביב, קולט ומפזר תנועה לרוחב צירי התנועה המרכזיים. עד היום נבנו שם 25 מחלפים ו-8 גשרים חוצים. אורכו של פרויקט איילון ממחלף חולון בדרום ועד נתניה בצפון (קטע שייפתח בעתיד) הוא 50 ק"מ. שלושה-חמישה נתיבים לכל כיוון.

ביום חול נכנסים ויוצאים בכביש נתיבי איילון כ-600 אלף כלי רכב, כאשר הקטעים העמוסים ביותר הם מחלף השלום, על פרשת דרכים וארלוזורוב. בשעות השיא בבוקר ואחר-הצהריים נמנו 25 אחוז מכלי הרכב החולפים בכביש.

הטיית האיילון לים

קצת דוגמאות מהעולם: בעיר ניו-יורק נבנה פרויקט עצום, הכולל את תחנת הגרנד סנטרל ואת בנייני "פן אמריקן". בפריז נבנה פרויקט דומה מעל תחנת מונפרנס. פרויקטים כאלה בוצעו גם בהולנד, בשבדיה, בגרמניה, בספרד ובאיטליה.

בישראל כבר העלו את הרעיון לפני עשרים שנה, ועבודות בנושא זכויות הבנייה באוויר הוגשו אז לשרי הפנים, התחבורה והמשפטים ולראש עיריית תל-אביב. משרדי אדריכלים השתוללו, כשהרעיון ה"מופרע" מכולם היה של המשרד המכובד גרטנר-גבור-קומט, חיבור בין פארק דרום לפארק הירקון עם שטחים מרוצפים ומגוננים מעל האיילון, תוך הטיית האיילון לים.

אף שזה נשמע ככה, לא מדובר במדע בדיוני. הטכנולוגיה מאפשרת הכל, והבנייה אינה משבשת כלל את התנועה. בשנים האחרונות ירדו משמעותית עלויות בניית הגישור. ניתן אפילו ליצור פלטות גישור נרחבות ומעליהן מגדלי משרדים, מרכזים מסחריים, בתי קפה וחניונים.

מי שפועל לדחוף את הפרויקט הגרנדיוזי הוא מנכ"ל נתיבי איילון, אריה בר. "זה בדיוק הזמן להזיז את הפרויקט הזה. אני באתי מרקע של תחום הבינוי, כך שאני יודע שזה אפשרי", הוא אומר. "מדובר בפרויקט לאומי ממדרגה ראשונה. יש הרבה מתנגדים, ויש גם אלף סיבות למה לא להקים מעל האיילון מבנים למסחר, אבל ברגע שמישהו לוקח את זה לידיים ומאמין בזה בצורה מוחלטת, זה יכול להתגשם".

בר טוען, כי נתיבי איילון יהיו בעתיד ציר התנועה המערבי המרכזי של מדינת ישראל, מאשדוד בדרום ועד נתניה בצפון. "הציר הזה יהפוך להיות לציר כלכלי", משוכנע בר. "לערים בגוש דן הוא ייתן תועלת רבה. לאנשים תהיה נגישות מהירה ברכבת, בתחבורה ציבורית ובמכוניות פרטיות. אוכלוסייה שתזדקק לשירותים שונים לא תיכנס לערים, וכך תשחרר עומסי תנועה בערים עצמן".

באיזה מצב עומד הפרויקט היום?

"הקמנו צוות היגוי שמכין את התוכנית. חברים בו נציגים של מינהל מקרקעי ישראל, האוצר, תחבורה, כל מהנדסי הרשויות, צוות מקצועי של אדריכל בונה ערים, מהנדס תנועה, אנשי איכות סביבה, אקוסטיקה, קונסטרוקטורים וכלכלנים שתפקידם להכין את התוכנית לקירוי האיילון".

סליחה, אבל מאיפה הכסף?

"לשלב התיכנון קיבלנו מיליון שקל ממינהל מקרקעי ישראל ומיליון שקל ממשרד התחבורה. הכספים לצורך הפרויקט בפועל הם כספים של יזמים פרטיים בלבד. המדינה לא תשקיע שקל. המדינה תקבל הכנסות ממכירת זכויות האוויר".

"העומס יישאר מחוץ לעיר"

"יש כאן מיקום נכון, גובה נכון, שילוב של הולכי הרגל, שטחים ציבוריים. מדובר במקטעים מסויימים שעליהם ייבנה הפרויקט, כמו ממחלף קק"ל ועד מחלף השלום. באיזור מחלף השלום, לדוגמה, יש את קניון עזריאלי, אז שם זה לא יהיה כדאי. בדמיון אפשר לתאר את מתחם הבורסה ברמת-גן שיהיה מעל נתיבי איילון".

יש מתנגדים לפרויקט כזה?

"יש טענה שאומרת שאנחנו צריכים לשמור את האוויר לכבישים עיליים נוספים. אבל אני לא מאמין שיש סיכוי לבנות עוד כבישים עיליים מעל האיילון".

הפרויקט הזה נשמע כמו פנטזיה שתישאר על הנייר. אתה באמת מאמין בזה?

"זה יהיה אחד הפרויקטים המוצלחים של המדינה וייתן תעסוקה להרבה מאוד אנשים. זה גם ישפר את איכות החיים בתוך הערים, כי אני מוציא את מרכז העסקים מחוץ לעיר ומשחרר את הערים לרווחת התושבים".