הקרייה בתל אביב: גם בתים עוברים דירה
כדי להרחיב את מתחם הקרייה מתכוונת עיריית תל אביב להזיז בכמה מטרים חמישה מבנים טמפלרים עתיקים. במועצה לשימור אתרים טוענים שזה "צעד ראוותני ומיותר" ומציעים תוכנית חלופית
מדובר בבתי שכונת שרונה, שנוסדה בשנת 1871 על-ידי קהילת הטמפלרים. האדריכל תיאודור זנדל תיכנן את המושבה בצורת צלב: הרחוב הראשי - כיום רחוב דוד אלעזר - ובניצב לו רחוב קפלן. שיטת הבנייה שפיתחו הטמפלרים שימשה מודל חיקוי לבנייה היהודית המאוחרת יותר.
קירות הבתים ניבנו מאבני כורכר, והתקרות - מלבנים עם קורות מתכת או עץ. בחזיתות ניתן לראות חגורות טיח מובלטות, שנצבעו בגוון בהיר יותר משטח הקיר. המדרגות היו יצוקות מבטון, ובמרפסות נבנו מעקות דקורטיביים ולבני בטון מעוטרות בשלל צבעים. לאחר קום המדינה שימשו הבתים משרדים צבאיים ומשרדי ממשלה במתחם הקרייה.
התוכנית: כביש בן שמונה נתיבים
מבצע שינוע הבתים הוא חלק מפרויקט הפיתוח של דרום הקרייה, הכולל בניית 18 מגדלי ענק בשטח של 185 דונם בין הרחובות קפלן, דרך פתח-תקווה, חשמונאים והארבעה. במסגרת תוכנית הפיתוח עתידים לשנע את המבנים הטמפלריים עם גגות הרעפים האדומים מרחוב קפלן לשם הרחבת הכביש לשמונה נתיבים. חברת סולל-בונה זכתה במכרז השינוע של הבתים העתיקים וחוייבה לצרף לפרויקט חברה הולנדית בעלת ניסיון מוכח באירופה בהזזת בתים ממקומם. המבצע עתיד להימשך כשנה.
בעיריית תל-אביב טורחים ליחצן את מגמת השינוי בגישה סנטימנטלית למבנים היסטוריים, ומאמינים כי מתן עדיפות לשינוע מבנים כאלה על-פני הריסתם יוסיף לתל-אביב אשראי בינלאומי כעיר שוחרת היסטוריה. אך מה שלכאורה אמור היה לשמש מסע יחסי-ציבור עם נקודות זכות בצידו, מביא עימו גל של מחאה והתנגדות.
במועצה לשימור אתרים גורסים, כי המהלך הוא צעד ראוותני מיותר וביזבוז כספי ציבור ואיש לא יכול להבטיח כי הבתים העתיקים יישארו שלמים. אישי ציבור טוענים, שרעיון העתקת המבנים העתיקים הוא ניסיון של העירייה להכשיר את דעת הקהל לקראת הריסתם של עשרות בתים טמפלריים נוספים במתחם. יש המפנים גם אצבע מאשימה כלפי בעלת הקרקע - מינהל מקרקעי ישראל - ותוהים האם יש לה את הזכות להכריע בין מורשת היסטורית לבין שיקולי נדל"ן וכסף.
במקור היו בשכונת שרונה 94 מבנים טמפלריים. בשנים האחרונות, מאז החלו לקדם את פרויקט דרום הקרייה, נהרסו 38 מבנים כחלק מתוכנית פינוי הקרקע לבניית המגדלים. גם עצים עתיקים נעקרו לטובת הגדלת שטחי חנייה. גזעי עצים ששרדו נדחסו סביב לאספלט, שמנע חילחול מים לשורשים וגזר את דינם למוות.
יו"ר ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, ח"כ אילן שלגי, נזעק וקרא למינהל מקרקעי ישראל ולעיריית תל-אביב "לחדול ממדיניות עצימת העיניים ומפעולות בלתי חוקיות והזנחה מכוונת של שכונת שרונה". ח"כ יוסי שריד הגדיר את הפעילות בשרונה - טרגדיה: "במדינת ישראל, בכל פעם שיש התנגשות בין אינטרס כלכלי לסביבתי, הנדל"ן גובר. כל-כך הרבה שנים פשענו נגד הסביבה. הגיע הזמן שנתחיל לתקן את מידותינו".
עיריית תל אביב: "סחורה מקולקלת"
במועצה לשימור אתרים עושים עתה ניסיון אחרון להותיר את שכונת שרונה העתיקה והייחודית על תילה כ'עיר העתיקה' של תל-אביב. מול תוכנית הפיתוח האזורי שמציגה עיריית תל-אביב, מציגה המועצה תוכנית אחרת, המשלבת בין 18 המגדלים החדשים לבין שמירת השכונה ההיסטורית, ללא צורך בהרס ובשינוע של אף לא אחד מהבתים העתיקים. התוכנית גם מציעה חלופה תחבורתיית של כריית מנהרה לכביש בן שלושה מסלולים מתחת לשכונת שרונה כתחליף להרחבתו של קפלן לשמונה נתיבים.
"אנחנו לא נגד הקדמה", אומרת מיכל קוצ'יק, אדריכלית הנאבקת למען שימור הבתים הטמפלריים. "אפשר לשלב את הישן והעתיק ביחד עם החדש והמודרני. כך נוהגים בעולם המערבי. לצערנו, אין לנו אוזן קשבת בעירייה".
דני קייזר, מהנדס העיר תל-אביב טוען, כי התוכנית של המועצה לשימור אתרים לא עמדה בשום מבחן תכנוני אמיתי: "מקובל עלי שיש ראייה תכנונית שונה משלי, אבל בוא נראה אותם מקדמים את היוזמה שלהם במוסדות התיכנון. מה שהם מציגים זה רעיון לא בדוק ולא מדויק, בלשון המעטה. בשיטה הזאת, על הנייר, כל דבר נראה טוב. הם מנסים למכור סחורה מקולקלת.
"אני מבין שחברי-הכנסת מעדיפים לעמוד לצד השימור, כי זה מצטייר טוב יותר כלפי חוץ. אני האחרון שהמועצה לשימור אתרים רשאית להטיף לו מוסר בענייני שימור. לראייה: תל-אביב היא העיר היחידה בישראל שהוכרזה על-ידי אונסק"ו אתר מורשת עולמית. כל המאבק של המועצה לשימור אתרים בתל-אביב זה רק כדי להצדיק את קיומם. בכל פעם שמגיעים עימם להסכמה, הם דורשים עוד נתח".
המועצה לשימור: "הנכדים יכעסו"
במועצה לשימור אתרים דוחים את טענותיו של קייזר. "בעירייה בכלל לא רוצים לשמוע אותנו", אומרת תמר טוכלר, רכזת מחוז תל-אביב של המועצה. "אני קוראת לבכירי העירייה לקחת דוגמה מחיפה ומזיכרון-יעקב. בחיפה דאגו לשמר את המושבה הגרמנית, בזיכרון-יעקב הפכו רצועה של בתים עתיקים למדרחוב, שהוא מקור גאווה במושבה. גם ערך הנדל"ן עלה.
"בתל-אביב צריך ללמוד משגיאות העבר. הרסו על מזבח הקדמה ומנימוקים של צורכי תחבורה את כיכר דיזנגוף ואת גימנסיה הרצליה, ורבים מודים כי לא צמחה כל תועלת מהשינוי ולו יכלו היו משיבים את הגלגל לאחור".
מומחים מטעם המועצה לשימור אתרים מעריכים, כי שוויו של בית עתיק בשכונת הטמפלרים נע בין 750 אלף דולר למיליון וחצי דולר. מכירתם לגורמים פרטיים יאפשרו את מימון פרויקט המנהרה. במועצה לשימור אתרים פועלים לשמר את כל 56 בתי הטמפלרים שנותרו, בעוד שעל-פי פרויקט דרום הקריה ישומרו רק 27 מבנים וישונעו חמישה מבנים.
"אפשר להפוך את שכונת שרונה הפסטורלית לפארק ירוק בטבורו של האיזור המסחרי השוקק חיים", אומרת קוצ'יק. "בעוד 20 שנה, כאשר המודעות לשימור ההיסטוריה תהיה חלק מהוויית החיים, הנכדים שלנו יראו בדור שלנו כישלון. הם יכעסו עלינו שלא השכלנו לעמוד מול אינטרסים של טייקוני נדל"ן, שלא הקמנו קול זעקה כאשר טרקטורים רמסו את שורשי ההיסטוריה".
לפנייה לכתב/ת 
