ירידה ברמת החיים בבת-ים

רמת החיים חברתית-כלכלית של האוכלוסייה בבת-ים בתחילת שנות האלפיים ירדה בהשוואה לרמת החיים בסוף האלף הקודם, כך עולה מנתונים שהתפרסמו בדו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

הדו"ח דרג 210 רשויות מקומיות לפי מדדים חברתיים כלכליים וחילק לעשרות אשכולות. באשכול 1 דורגו היישובים בעלי רמת החיים החברתית-כלכלית הנמוכה ביותר, ובאשכול 10 הישובים שבהם רמת החיים הגבוהה ביותר.

על פי דו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בת-ים אמנם נותרה באשכול מספר שש, אך בדירוג הפנימי מסתמנת ירידה ברמת החיים. האפיון החברתי-כלכלי הורכב משכלול נתוני הכנסה ממוצעת לנפש, רמת המינוע של התושבים, שיעור הזכאים לתעודת בגרות, שיעור הסטודנטים, דורשי העבודה ומקבלי גמלת הבטחת הכנסה.

הדו"ח המתפרסם פעם בשנתיים, הציב את היישובים תל שבע וכסיפה במקומות האחרונים במדרג, ואת היישובים סביון ועומר בצמרת המידרג החברתי-כלכלי בישראל. על פי הנתונים ירדה בת-ים בשבעה שלבים בדירוג החברתי-לכלי. בעוד שבמחקר הקודם דורגה במקום ה-143, היא דורגה במחקר הנוכחי במקום ה-136, מקום אחד בלבד לפני גלישתה לאשכול נמוך יותר.

עיריית בת-ים: "בת-ים היא חלק ממדינת ישראל, וסובלת כמו ערים רבות אחרות ממצוקה כלכלית, מעלייה בשיעור העוני, ממיתון ומאבטלה בשיעור גבוה. למרות זאת, לתוכניות ופעולות שיבוצעו בהתאם לחזונו של ראש העירייה לחיאני תהיה השפעה דרמטית על מיצוי הפוטנציאל הגלום בעיר".