המשוררת הלית ישורון שבה להכרה; מצבה בינוני
אחר הצהריים נמסר מבית החולים כי העורכת הספרותית התעוררה ומצבה מוגדר בינוני. כעת מקווים במשטרה לפתור את התעלומה: מי התפרץ לדירתה והיכה אותה עד אובדן הכרה. במשטרה חוקרים מדוע הותקפה, לאור העובדה שדבר לא נשדד מדירתה
העורכת הספרותית והמשוררת הילית ישורון, שהותקפה בביתה שביפו ביום חמישי, התעוררה אחר הצהריים (א') בבית החולים איכילוב בתל-אביב, ומצבה מוגדר בינוני. ישורון נמצאת במחלקה לטיפול נמרץ, ועדיין אינה מדברת.
בני משפחתה מסרבים לפי שעה לדבר עם התקשורת. ד"ר עדי נמרוד, מנהל היחידה לטיפול נמרץ באיכילוב, סיפר: "הילית חזרה להכרה מלאה וכעת היא גם נושמת בכוחות עצמה. היא פגשה את בני משפחתה, לראשונה לאחר כמה ימים בהם היתה מחוסרת הכרה. רק בעוד מספר ימים נוכל להחליט על המשך הטיפול בה".
ד"ר נמרוד סיפר כי ישורון הגיעה עם שברים בפנים ובצקות. "היא מקבלת תרופות נגד כאבים, ולאחר שנראה את התפתחות מצבה, נוכל לדעת באילו דרכים להמשיך בטיפול שלה". הוא הוסיף כי בניה ובעלה נמצאים כל העת ליד מיטתה.
לא נגנב דבר מהדירה
שלשום בבוקר הגיע בעלה של הלית ישורון, בת ה-60, לביתם - בניין גבעת אנדרומדה ברחוב יפת 32 - שם גילה אותה חבולה ומחוסרת הכרה. הוא הזעיק את המשטרה ומד"א.
החוקרים שהגיעו לדירה גילו כי לא נגנב ממנה רכוש. ישורון סיפרה לחוקרים כי שמעה נקישות על הדלת. כשפתחה אותה, התנפלו עליה אלמונים, היכו אותה נמרצות ונמלטו מבלי לקחת דבר. כתוצאה מהמכות איבדה את הכרתה.
המשטרה תחקרה אנשים בסביבת מגוריה של ישורון, שמתגוררת בבניין עם שומר. בעדותו מסר שומר הבניין כי בשעת התקיפה הוא לא הבחין בדבר חשוד או במישהו חשוד שעורר את תשומת לבו. בעקבות דבריו, מתחזקת ההערכה כי התוקפים הגיעו מתוך החניון.
גורם במשטרה מסר ל-ynet כי מדובר במקרה קשה מאוד, וכי ישורון הותקפה באופן ברוטלי ואכזרי. "המקרה מוזר מאוד", הוסיף הגורם, "כיוון שהאלמונים תקפו את ישורון, אבל לא גנבו כלום". בין השאר, נבדק האם היא הותקפה בידי אחד ממכריה.
מייסדת כתב העת "חדרים"
ישורון, מייסדת כתב העת "חדרים", היא בתו של המשורר חתן פרס ישראל המנוח, אבות ישורון (לחצו כאן לפרטים על המשורר ובתו באנציקלופדיה של ynet).
בין מפעליה הספרותיים החשובים ביותר, אפשר לציין את פרוייקט הענק של תרגום "אלברטין איננה", "אהבה אחת של סוואן", "בצל עלמות מלבלבות" ו"שמות מקומות: המקום", מתוך יצירתו של מרסל פרוסט, "בעקבות הזמן האבוד".
ישורון הייתה נשואה בעבר לבמאי הצרפתי ז'אק קטמור, ואף שיחקה בסרטו "מקרה אשה" (1969). מאוחר יותר השתתפה ב"חמסין" ובסרטו של אורי זוהר "התרנגול" (1971), ובסדרת הטלוויזיה "חדווה ושלומי".
מנחם פרי, פרופ' לספרות, התייחס לתקיפתה של ישורון וסיפר כי "בקהילה שוררות תחושות קשות מאוד. כולם בהלם, וחוששים שהיא הותקפה על-ידי מישהו מהקהילה התרבותית. כולנו מאחלים לה החלמה מהירה".