יום המשפחה הקלאסית
לרגל יום המשפחה פירסם הארגון המתקדם "משפחה חדשה" מחקר על המשפחות ה"קלאסיות" וה"פגומות" בישראל 2004. כמו בדמוקרטיה קלאסית
היום, יום ראשון 22 בפברואר 2004, הוא "יום המשפחה". לתומי חשבתי שהתקבלו דברי חז"ל שכל המשפחות כשרות והפוסל במומו פוסל, ועל כן לכבוד היום יבורכו כולן, למיניהן, מוצאן והרכבן, ויומלץ בפניהן כיצד לחגוג ויחדיו לאחות קרעים (אם צריך) ולערוך סעודות חג. למרבה הצער גם הפעם התבדיתי.
אבל מה לעשות, אין שמחות בישראל בימים אלה. מסתבר שארגון "משפחה חדשה", הנחשב מתקדם והדואג לבני זוג שאינם יכולים להקים משפחה בישראל להסדרים אלטרנטיביים, ערך מחקר לכבוד יום המשפחה, שפורסם ב"ידיעות אחרונות" ביום שישי, על מנת שיידעו כולם מהי משפחה "קלאסית" ומהי משפחה "פגומה", אילו יהודיות לתפארת לפי ההלכה, ואילו פוגעות ב"קלאסיקה" בישראל, ומסמנות משבר חברתי מאיים.
לאחר שהסתבר שרק 58 אחוז מכלל המשפחות בישראל הן משפחות "קלאסיות יהודיות", ברורה הכותרת המאיימת "משפחה במשבר".
מדוע, יסבירו לי חכמי המחקר, משפחה מעורבת, היינו שאחד מבני הזוג הוא לא יהודי, היא משפחה במשבר? האם לא יתכן ששני בני הזוג הם אזרחי המדינה, חיים בהרמוניה ובאהבה ומגדלים את ילדיהם כהורים טובים? למה בשל מוצא אתני או דתי המשפחה במשבר? בגלל שהרבנות האורתודוכסית לא מרוצה? האם אנחנו חיים במדינת הלכה? האם מדינת ישראל שומרת במוצהר על טהרת הגזע?
נכון שמשרד הפנים, על אף שעומד בראשו שר ליברלי, מקפיד על יהדות "כהלכה" ואף עוסק בבדיקת רקמות ומפלה אנשים לרעה כאשר הקוד הדתי מחליט מי נראה לו יהודי; נכון גם שפקידים רבים נעזרים בהלשנה כדי לשמור על טהרת הגזע, אבל כל זה עדיין לא במסגרת המדיניות הרשמית.
משפחות פגומות ומבהילות
המחקר המאלף של "משפחה חדשה" מציין שבישראל רק 58% הן משפחות "קלאסיות". כל האחרות הן כנראה צרה צרורה. מסתבר, לפי הפרסום, שהמשפחות של למעלה מרבע מיליון עולים, שבאו לכאן מכוח חוק השבות, הן משפחות "פגומות", וכמובן המשפחות הדרוזיות והבדואיות והערביות הן אסון, מפני שבמשפחה היהודית הקלאסית יש 3.1 נפשות ובערבית 5.3 נפשות – כלומר, הן "פגומות".
זאת ועוד, ביום המשפחה מבהילים אותנו במספר הלידות ביהודה ובשומרון (של פלסטינים כמובן), ואבוי, בעזה משפחה מונה 7.8 נפשות. אך כל סוציולוג יודע שבמקום שיש עוני נורא יש משפחות גדולות, וגם מיתת תינוקות גבוהה.
המחקר הנפלא הזה מטריד, וכמובן גם מוטרד, מהעובדה שב-5% מהזוגות תתקיים משפחה ללא נישואים, אבל כל המכיר את החוק בישראל יודע שלושה דברים:
א. לא הכל יכולים להינשא כאן, כי אין נישואים אזרחיים.
ב. לא הכל רוצים להינשא אצל כלי הקודש, על שום האפליה נגד נשים.
ג. לידועים בציבור היש מעמד חוקי, זכויות ילדיהם עומדות במלואן וכן גם חובת ההורים.
למותר לציין שעל המשפחות שאינן "קלאסיות" - כלומר משפחות המצויות "במשבר" - נמנות גם המשפחות החד-הוריות והחד-מיניות (הומוסקסואלים ולסביות).
עוד נתונים "חשובים" המובאים לנו לרגל יום המשפחה: יש 10% משפחות מעורבות, ובהן 68 אלף ילדים המוגדרים כ"חסרי דת"; 140 אלף ילדים בישראל הם חסרי אזרחות וכ-8% מהילדים חיים במשפחות חד-הוריות. המחקר הזה ונתוניו מעידים עד כמה מופנמת הגזענות בישראל, עד כמה גדולה השפעתה של האורתודוכסיה הקנאית לטהרת "העם היהודי", ועד כמה משרת השלטון את הגזענות הזו על-ידי מניעת אזרחות, מניעת זכויות, השפלה ועלבונות וגירושים של משפחות מעורבות.
יום המשפחה הופך מחג לחגא והבושה רבה מאוד. והיא רבה שבעתיים לנוכח הגנדרנות שלנו על היותנו "מדינה דמוקרטית", ממש דמוקרטיה קלאסית.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
