שתף קטע נבחר

דמנו יזעק בהאג

אזרחי ישראל זכאים, אחרי שנים של אימה, שכול וזעם, לומר לעולם את דברם ולתבוע את זכותם להגן על עצמם, ואין הצדקה טובה מכך לבניית הגדר

מי שהקשיב היום בפליאה לחברי הכנסת אחמד טיבי ומוחמד ברכה המביעים זעזוע וחלחלה מהפיגוע הרצחני בירושלים, לא היה צריך להמתין הרבה כדי להיזכר לטובת מי הם במאבק על חיינו כאן. "הפיגוע הנורא פוגע קשה במאמצי ההסברה של מי שרוצה להוכיח את העוול שגורמת הגדר", אמר ח"כ טיבי עם הגיעו להאג, וח"כ ברכה הוסיף: "הפיגוע נפשע והעיתוי נפשע יותר. יש פלסטינים שגמרו אומר לתת מתנה לשרון ולגדר שלו".

 

הגיע הזמן שכל מי שחבר בכנסת ישראל יידע, שפיגוע רצחני כנגד אזרחי מדינת ישראל הוא נפשע – לא רק כאשר הוא מבוצע בשעה רגישה להסברה הפלסטינית, אלא בכל יום ובכל שעה. אם טיבי וברכה היו חושבים כך, אולי לא היו ממהרים להגן בבית הדין בהאג על האינטרסים של אויבי המדינה לה נשבעו אמונים כחברי כנסת.

 

אם חברי הכנסת שישתתפו בדיון בהאג היו באמת חרדים לחייו של הציבור אותו הם מתיימרים לייצג, הם היו מגנים על זכותה של מדינת ישראל להגן על אזרחיה – יהודים וערבים כאחד – ולא עושים כל שביכולתם כדי לחבל בהקמת גדר הביטחון. מטען שמתפוצץ באוטובוס בירושלים, במסעדה בחיפה או בבית קפה בתל-אביב אינו מבחין בין קורבנותיו, והוא קוטל יהודים לצד ערבים. אזרחי ותושבי ישראל כולם – בלי הבדל דת, גזע ומין – נתונים לאותן התקפות נפשעות, והם זכאים – כולם – לכך שנבחריהם יפעלו להפסקתן בכל דרך אפשרית.

 

מדינת ישראל לא צריכה לחשוש מפני הופעת נציגים מטעמה בהאג, אלא להיפך – היא צריכה להשתמש בהזדמנות שנפתחה בפניה כדי להגן על מעשה שאין מוסרי ממנו. האשמה היחידה שנציגי ישראל נושאים בעניין גדר ההפרדה היא על כך שהגדר עדיין אינה עומדת כולה, ועל כך שבמשך שלוש שנים ארוכות נדחתה בנייתה מסיבות פוליטיות.

 

ההתנצלות היחידה שנציגי ממשלת ישראל חייבים בה היא כלפי אזרחי ישראל, שביטחונם עדיין מופקר, ושהטרור עדיין ממשיך לקטול בהם. אין "אשמה" מכובדת יותר וערכית יותר מזו שמדינת ישראל מואשמת בה בבית הדין בהאג, ולמען אזרחי ישראל, מדינת ישראל הייתה צריכה לשבת בגאון על ספסל הנאשמים שם.

 

לא ייתכן שהקולות היחידים שיישמעו מצד אזרחים ישראלים במהלך הדיון בהאג יהיו דווקא קולותיהם של חברי הכנסת טיבי, ברכה ובשארה. לאזרחי ישראל – יהודים וערבים – יש זכות להיות מיוצגים בבית הדין הבינלאומי, גם אם אין לו סמכות לתבוע את מדינת ישראל. אזרחי ישראל זכאים, אחרי שנים של אימה יומיומית, שכול וזעם, לומר לעולם את דברם ולתבוע את זכותם להגן על עצמם. הם זכאים לכך שבשעה שעיני העולם נשואות להאג, קולם יהדהד ויזעזע את כל מי שמעז לכפור בזכותם לביטחון. הם זכאים להגנה מממשלתם – ואין הצדקה טובה מכך לבניית הגדר.

 

אולי אין נאום הגנה מתאים יותר לדיון בהאג על גדר ההפרדה מפרפראזה על נאום התביעה הידוע של גדעון האוזנר, שהיה היועץ המשפטי לממשלה והתובע במשפט אייכמן:

 

"במקום זה, בו אני עומד לפניכם, שופטי האג, ללמד סנגוריה על בניית גדר ההפרדה – אין אני עומד יחידי; עימדי ניצבים כאן, בשעה זו, מאות סניגורים, אליהם הצטרפו רק הבוקר עוד שמונה חפים מפשע. אך אין הם יכולים לעמוד על רגליהם, לשלוח אצבע מרשיעה כלפי דוכן הקטגוריה ולזעוק כלפי היושבים שם: זכאי אני... דמם זועק, אך קולם לא יישמע. על כן אני להם לפה ואגיד בשמם את דבר זכאותם".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים