מסכי ענק חלומיים: הסקירה
עידן מסכי הענק התלויים על הקירות נמצא בפתח. אילו מסכים מומלצים?
המשך של חלק א': מסכי ענק חלומיים.
NEC PlasmaSync 42VP4
ל-NEC PlasmaSync 42VP4 יש 42 אינץ' של שטח מסך רחב פרופורציות, תמחור תחרותי, וערכת אפשרויות נאה. אבל הוא מיועד לשוק העיסקי ולכן סובל מכמה חסרונות שיפריעו למשתמש הביתי. כך, למשל, אין לו כניסה לאנטנה ביתית. למסך רזולוציית "VGA-רחב" של 843 על 480 פיקסלים, המספיקה כדי להציג שידורי וידיאו וטלוויזיה רגילים בלבד.
התפריטים "התעשייתיים" על המסך פשוטים ומאפשרים גישה לאפשרויות כמו בחירת מצב "אורך חיים מוגבר", המקטין את בהירות המסך במטרה לא לשחוק את החומר הפלורוסנטי. השלט הרחוק מאפשר גישה לסמן, היעיל במיוחד במצגות. בנוסף לשתי כניסות וידאו אנלוגי, ל-42VP4 יש שני מחברי D-sub לכניסה ויציאת RGB, וחיבור DVI דיגיטלי.
במבדקים הראה המסך תגובה נאה באפורים הכהים, כולל שינוי מהיר בין מצבי HD שונים ואפילו הדמיית 720p (פורמט של HDTV)טובה. איכות התמונה הייתה טובה, אבל אחידות הצבעים הייתה בעייתית. למשל, רמת השחור הייתה גבוהה, כך שפרטים בצל לא נראו אפלוליים מספיק, ובבדיקת תמונה מונוכרומטית הראה המסך את רמות הרעש הגבוהות ביותר.
מצד שני, הבוחנים שלנו היו מרוצים מאיכות השידור של סרטי DVD. לסיכום, היו במבחן מסכים אחרים טובים יותר ואין כל סיבה להתפשר כשההיצע בשוק הולך ומשתפר.
ציון: 3 מתוך 5.
מחיר: 4,500 דולר.
Philips 42FD9934
דגם 42FD9934 מוצע במחיר מחירון של 6,000 דולר (בארה"ב) וכאלף דולר פחות בחנויות, זה לא הדגם הכי זול בקבוצת הגודל שלו, אבל הוא עדיין מאוד תחרותי. למסך רזולוציית 1,024 על 1,024 פיקסלים, כלומר הפיקסלים אינם "מרובעים", דבר שמוביל לבעיות שונות בעת שינוי מהפורמט המקורי. התפריט על המסך כולל ממשק אנימציה שפותח וסוגר ענפים, ומזכיר קצת ניווט באתר. מבלבל קצת, אבל נעים לשימוש.
אפשר לבחור בין שניים עד תשעה ערוצים, ואופציית ה-PIP (תמונה בתוך תמונה) מאפשרת צפייה ב-12 ערוצי טלוויזיה בבת אחת. המסך סבל מבעיית חדות בקצוות, היה מהאיטיים ביותר במעבר בין מצבי HD שונים, ולא הצליח לטפל כלל בפורמט 720p.
אמנם רוב הסיכויים שכמעט שלא תיתקלו בצורך לטפל ב-720p, וכל שאר הבעיות אינן רציניות, אך יש צגים שלא דורשים מכם להתפשר. הודות ליתרונות הפאנל המיוחד של פיליפס הוא ראוי לבדיקה נוספת, במיוחד אם שאלת המחיר חשובה.
ציון: 3 מתוך 5.
מחיר: 6,000 דולר.
Pioneer PDP-4330HD
אתם מקבלים את מה שאתם משלמים בעבורו - מה שאומר הרבה, במקרה של פיוניר PDP-4330HD. הוא עולה 9,000 דולר במחירון האמריקאי - יותר מכפליים מהמתחרים. איכות התמונה שלו מהטובות שראינו אבל לא בטוח שרובכם תסכימו לשלם כל כך הרבה על טלוויזיה.
הצג מגיע עם מודול שליטה נפרד, כך שתוכלו לשמור את פקעת הכבלים השונים במקום בו נמצאים רכיבי מערכת הבידור שלכם, ולא מאחורי המסך. הקופסה מאפשרת גם חיבור מכשירי AV אחרים, כמו מצלמת וידיאו. השלט הרחוק כולל מתג הזזה, לשליטה על מספר מכשירים.
במקום להראות לכם אזורים שחורים בצדדים בזמן הצגת תכנים ביחס 4:3 (המקובל בטלוויזיה רגילה), המסך צובע את השוליים באפור, כדי למנוע בלאי. למרות שיש אפשרות להגדרות שונות לכל מקור שידור, יש למסך יכולות PIP מוגבלות יחסית. איכות התמונה של PDP-4330HD הייתה מהטובות בבדיקה, והרזולוציה שלו היתה הגבוהה ביותר: 1,024 על 768 פיקסלים. מאחר ומבנה המסך הפיזי הוא ביחס של 16:9, הפיקסלים שלו לא ממש מרובעים, ויש עיוותים קלים ברזולוציות מסוימות.
למרות שהצבעים היו נאמנים למקור, וה"רעש" באזורים השחורים היה הנמוך ביותר, הצבעים גלשו במקצת בשוליים והפאנל היה איטי בחילופי מצבי ה-HD. לסיכום, PDP-4330HD, עם אלכסון של 43 אינץ', הוא הגדול והכבד מכל המסכים, ועולה עליהם מבחינת איכות התמונה. אם המחיר לא מהווה בעיה, זה המסך שתרצו לרכוש.
ציון: 4 מתוך 5.
מחיר: 9,000 דולר.
מסכי LCD: קטנים ואיכותיים
NEC LCD4000
המסך של NEC משווק לשוק העסקי, עבור חדרי ישיבות וחנויות. ככזה, חסרות לו אפשרויות נפוצות בטלוויזיות, אך איכות התמונה המשובחת מפצה על כך.
זהו מסך ה-LCD הגדול ביותר - 40 אינץ' - המסופק היום לצרכנים. פיזית הוא מעט קטן יותר ממסכי הפלזמה שבדקנו, אך עולה יותר. ברזולוציה, אין מקום להשוואה. כמו רוב צגי ה-LCD, יש לו רזולוציית XGA של 1,280 על 768 פיקסלים והיחיד שמתקרב אליו הוא הצג של פיוניר, שעולה פי אחד וחצי.
למסך יש כמה שקעי כניסה, כמו חיבורי DVI-D, D-sub ו-BNC עבור RGB אנלוגי, כמו גם חיבור component video דרך BNC. התפריט המוגבל, אך הקל לשימוש, כולל אפשרויות קביעת הגדרות תמונה נפרדות לכל מקור אות. בצד השלילי, לדגם זה אין בורר ערוצים לטלוויזיה או כניסה לאנטנה, והוא לא תומך ב-PIP.
בשלט הרחוק יש מעט אפשרויות, וכולו מכוון לצורך מצגות עסקיות. איכות התמונה שלו מצוינת: אזורים מוצלים נראו כהים כראוי, מה שגרם לכמה וידיאו קליפים להיראות נמרצים, אך לא מציאותיים. המסך התקשה במבחן קצוות העצמים בתמונה וגילה חדות נמוכה בהשוואה לשאר.
מצד שני, מעבר בין מצבי HD שונים נעשה במהירות ובצורה נקייה. המסך אינו מיועד לשוק הבידור הביתי, אך יכול להתאים למשימה משום שהוא מציע איכות תמונה טובה יותר מרוב מכשירי הפלזמה. התבוננו בו היטב - יכול מאוד להיות שתאהבו אותו.
ציון: 4 מתוך 5.
מחיר: 5,800 דולר
Samsung LTN325W
מסך סמסונג LTN325W הוא דוגמה טובה ליכולת של LCD לתפקד כמסך טלוויזיה. עם תג מחיר של 4,500 דולר, מחירו לא רחוק ממסכי הפלזמה. למרות שהמסך שלו - 32 אינץ' לאורך האלכסון - קטן מהממוצע, הוא מצליח למלא חלק ניכר משדה הראיה. יש לו רזולוציית XGA רחבה (1,280 על 768 פיקסלים) וזוג מפענחי טלוויזיה שנותנים אפשרות PIP או מסך חצוי.
בתפריט ההפעלה אפשר לשנות את שם המקורות המחוברים ולקבוע לכל אחד ברירות מחדל אחרות. המסך כולל שקעים עבור שני מקורות component video, וגם ל-DVI-I התומך בתקן HDCP; תוסף אופציונלי תואם לממשק החיבור של מולטימדיה ברזולוציה גבוהה (HDMI), ומאפשר להעביר מידע בין מכשירי AV.
התפריט קל לשימוש, והשלט הרחוק כולל חלון LCD המצביע על המכשיר הנשלט ומציג את מצב הסוללות. מכסה נפתח מגלה כפתורים לשליטה מתקדמת. איכות התמונה טובה מאוד, אך לזווית הצפייה הייתה השפעה מורגשת על רמת הבהירות. הצבעים בקביעות המחדל לא היו מדויקים.
אך אלה אינם חסרונות משמעותיים, והמסך של סמסונג, המתומחר באגרסיביות, יכול להיות בחירה אטרקטיבית. זה בהחלט מסך טוב שראוי לשקול בחיוב את מקומו בחדר הטלוויזיה המשפחתי.
ציון: 4 מתוך 5.
מחיר: 4,500 דולר.
Sharp 37" Aquos LCD TV
המסך הטוב ביותר של שארפ הוא דגם Aquos. בגודל 37 אינץ', הוא היקר מכל צגי ה-LCD שבדקנו. יש לו את הרזולוציה הגבוהה ביותר: 1,366 על 768 פיקסלים, הוא מגיע עם קופסת שליטה נפרדת, שאליה מחברים את כל הכבלים המיועדים למכשירי הבידור. לקופסה יש שקעים בחזית לחיבור מצלמת וידיאו או התקנים אחרים. השלט הרחוק כולל אפשרות בחירה במכשיר שעליו מפקחים.
התפריט מזכיר את Windows וקל לשימוש. אין למסך הרבה אפשרויות, אבל חלקן שימושיות. כשצופים בפורמט 4:3, למשל, אפשר לעשות זום פנימה ולמלא את המסך לרוחב, ואז לגלול אנכית כדי לבחור חלק מהתמונה. כשצופים בתוכנית ספורט, אפשר להציג את פס התוצאות בחלק העליון - ולא פס הפרסומות שלמטה.
ל-Aquos היו הכי מעט מריחות צבע בתמונות נעות בהשוואה לאחרים. גווני העור היו טבעיים, וראינו המון פרטים הן בצללים והן באזורים הבוהקים. אפילו לזוויות צפייה קיצוניות הייתה מעט השפעה על הבהירות והצבעים. עם זאת, המעבר בין מצבי HD איטי מדי, אין אפשרות לתכנת קביעות תמונה עבור כל מקור וידיאו, ואם תכננתם לקבוע את התנאים האידיאלים עבור כל אחד מהם, תמצאו שזו מגבלה מטרידה.
ה-Aquos הוא מוצר בוגר עם אפשרויות מתוכננות היטב ואיכות תמונה מעולה. הוא הזוכה בתואר "בחירת העורכים" שלנו, והוא צריך להיות האופציה הראשונה שתשקלו בין המסכים שנסקרו כאן - למרות המחיר המרתיע.
ציון: 5 מתוך 5, בחירת העורכים.
מחיר: 6,500 דולר.
לפנייה לכתב/ת 
