יישובים קהילתיים במקום קיבוצים

42 קיבוצים בוחנים אפשרות להפוך ליישובים קהילתיים. כך נודע ל"ידיעות אחרונות". לאחרונה אישרה מועצת מינהל מקרקעי ישראל לקיבוץ משמר דוד להפוך ליישוב קהילתי.

הנוסחה שהתקבלה במשמר דוד, ותיושם גם במקומות אחרים, קובעת כי כל משפחה תקבל לזכותה (ותרשום בטאבו) וילה על שטח של 160 מ"ר ללא תמורה. הקרקע של מפעל הקיבוץ תוחכר ללא תמורה, והמינהל יעניק למשק 45 מיליון שקל לכיסוי חובות ו-20 מיליון שקל לשיפוץ בתי החברים. החברים יהיו רשומים כשותפים במפעל הקיבוצי, ויוותרו על אלפי דונמים של קרקע חקלאית.

ההחלטה הכשירה למעשה את ההליכים בהם החלו בחלק גדול מהקיבוצים, היושבים על קרקעות בעלת ערך נדל"ני רב, כמו שפיים, געש, גליל-ים ואחרים. בתנועה הקיבוצית אומרים, כי הצעד של משמר דוד היה בלתי נמנע, כי הקיבוץ לא היה יכול להמשיך להתקיים מבחינה כלכלית, והיה צורך להבטיח עתידם של החברים.

עם זאת, במטה הסדר הקיבוצים מעריכים, כי מספר הקיבוצים שיהפכו ליישובים קהילתיים הוא נמוך בהרבה – 5-10 קיבוצים במהלך חמש השנים הקרובות, ועוד 20 קיבוצים בתום חמש שנים נוספות.

השלכות רחבות היקף

הבנקים רואים בהתפתחות האחרונה פתרון לכיסוי חובות הקיבוצים לבנקים. כחלק מההסדר החדש, יעניק המינהל 27 אחוז מהתקבולים על שיווק הקרקעות החקלאיות למטה הסדר הקיבוצים, לצורך כיסוי החובות לבנקים. רו"ח פרדי צנוע, המטפל בקרקעות חקלאיות, אמר ל"ידיעות אחרונות", כי "זוהי דרך נאותה לעקוף באופן חוקי את החלטת בג"ץ, האוסרת מתן פיצוי לחקלאים, על שינוי ייעוד הקרקע".

במקביל נודע, כי פורום 15 הערים הגדולות ידון באפשרות להגיש עתירה לבג"ץ נגד החלטת מינהל מקרקעי ישראל להפוך את משמר דוד ליישוב קהילתי. כזכור, עתר כבר פורום ה-15 נגד החלטות המאפשרות הפשרת קרקע חקלאית, תוך מתן הטבות מופלגות לקיבוצים ולמושבים.

גם בענף הנדל"ן מגלים עניין, בעקבות ההתפתחויות האחרונות. לדברי יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, רן וירניק, "לא מן הנמנע שבעתיד ייבנו בחלק מהיישובים הקהילתיים החדשים גם דירות בבנייה רוויה (בנייה לגובה). המינהל גם צפוי להרחיב בעתיד את היישובים הקהילתיים החדשים באמצעות אישורים לבניית וילות חדשות, וכך יהפכו חלקם הגדול ליישובים פרבריים".