אמא מהחלומות
"עדן, ניסיתי, אני מרימה ידיים. אבדה לי התקווה. אילו רק היה לי אומץ. אבל אין לי, וזה לא מגיע לכם". ויקי קנפו מבקשת סליחה מבתה
כשהגחת לאוויר העולם היית כל-כך רגועה. למרות הלידה הקשה, את אפילו לא בכית. אילו רק ידעת. אבל בעצם גם אני לא ידעתי.
עשירים מעולם לא היינו, אבל שרדנו. היתה לנו אפילו דירה. היה קשה, אבל נשבעתי לכם ילדי שבחיים לא יחסר לכם מאום. אני אהיה לכם האמא הכי טובה. כך חשבתי. ואז אחרי שנים לא קלות עם אביך - את יודעת, בטח שאת יודעת, הרי הגנת עלי. היית קטנה אבל נחושה - את זאת שהחלטת שכדאי שניפרד, שאת רוצה חיים קצת יותר רגועים.
ושוב נשבעתי: אני לא אהיה לכם אם חד-הורית. אני אהיה רב-הורית. גם אמא וגם אבא. רוויתי נחת מנועם, המלאך הקטן, וממך, ילדה שלי. נתנאל, אחיך הגדול, קצת יותר רגיש, בחר לברוח למציאות קשה שמבחינתו היתה נחיתה על כר של נוצות. למרות שהחיים שלנו סבבו סביבו, כלפי חוץ נראינו המשפחה הכי מאושרת. באמת שוויתרתי על חיי וחציתי גבולות כדי להסב לכם אושר.
עבדתי! אבל, מר שר האוצר, עבדתי בשעות שיהיו לי נוחות להמשיך לתפקד בתור אמא. רציתי להיות עם ילדיי ברגעים שהם זקוקים לי, לדעת שהם מוגנים, ואז, כרעם ביום בהיר, המדינה נקלעה לצרות ואנחנו, השכבות החלשות, נטולות כוח פוליטי והשפעה, נבחרנו ברוב קולות לשאת בנטל.
אנחנו אלה שנציל את המדינה. ואז ידעתי שאת המדינה אני אולי אציל, אבל את התואר אמא אאבד אם לא אעשה משהו. לא הייתי מוכנה לוותר בקלות.
ושוב, כמו תמיד, למרות שזאת היתה החלטה של רגע, אולי רגע של אי-שפיות, התייעצתי איתך. אני לא בטוחה שהבנת כל-כך, אבל דחפת ונתת את ברכתך.
לפנייה לכתב/ת 
ויקי קנפו. רציתי להיות האמא הכי טובה
צילום: סבסטיאן שיינר
מומלצים
