סכנה! טרור ביולוגי
חשיפת כוונותיהם של ארגוני הטרור הפלסטינים לבצע "פיגוע איידס" העלתה למודעות את סכנות הטרור הכימי והביולוגי. ועדת מומחים מיוחדת הגישה כבר לפני יותר משנה חוברת עמוסה במאות המלצות והוראות כיצד יש להתגונן מפני פגיעה אפשרית במוצרי המזון והמשקאות הנמכרים בישראל. ואולם תחקיר שערכנו העלה כי רוב ההמלצות כלל לא בוצעו בגלל היעדר תקציב מתאים. מקום לדאגה
"פיגוע האיידס" שתיכננו גורמי טרור פלסטינים ואשר נחשף בתחילת השבוע, העלה על פני השטח את סכנות הטרור הכימי והביולוגי. התכנון לערבב דם נגוע באיידס בתוך מטען חבלה של מחבל מתאבד, היה כנראה דמיוני ובלתי ניתן לביצוע, אבל שימוש בחומרים רעילים או מפיצי מחלות במוצרי מזון ומשקאות הוא כבר תסריט הרבה פחות דמיוני, אשר כבר התרחש באירופה וגרם לבהלה רבה, גם אם לא לפגיעות בנפש.
פיגועי 11 בספטמבר בארה"ב העלו את רמת הכוננות מפני טרור בכל מדינות המערב. גם בישראל לא התעלמו מאיומי הטרור הכימי והביולוגי - ועדה מומחים מיוחדת למניעה והתגוננות מפני טרור המכוון לפגוע במזון הגישה את מסקנותיה בפברואר אשתקד.
הוועדה קמה לאחר שבספטמבר 2002 נעצרו שלושה ערבים תושבי מזרח ירושלים בחשד שתכננו להרעיל את הסועדים בבית הקפה "רימון" שבמדרחוב הירושלמי. השלושה תכננו להכניס תרופה המיועדת לחולי לב למשקאות שיוגשו לבאי של בית הקפה. בליעת התרופה ע"י אנשים שליבם בריא עלולה לגרום לאי ספיקת לב. למרבה המזל נעצרו השלושה, שאחד מהם עבד במטבח של "רימון", בטרם הצליחו לבצע את זממם הקטלני. אירוע זה, כמו גם משלוחי מעטפות האנתרקס והריצין בארה"ב ובמקומות נוספים בעולם, הביאו להקמתה של הוועדה.
הסיכון הנמוך – טרור ברמת החנות הבודדת
"מזון ומשקאות מהווים כלי נשא 'יעיל' ביותר לטרור ביולוגי, ולא צריך להיות מתוחכם במיוחד כדי להוציא לפועל חבלה באמצעות מזון", אומרת ד"ר דורית ניצן-קלוסקי, ראש שירותי המזון והתזונה במשרד הבריאות, ומי שעמדה בראש הוועדה. "מגוון הטעמים והריחות של חומרים רעילים שונים, וכושר המסיסות שלהם בשומנים ובמים, הופכים את המזון והמשקאות שאנו צורכים לכלי פשוט לטרור".
טרור באמצעות מזון יכול להיעשות בשלל דרכים, אולם חשוב להבחין בין פגיעה נקודתית- ברמת החנות הבודדת, לבין פגיעה ברמת הפצה המונית. אירוע כמו זה שנמנע בקפה "רימון", או החדרת כלור ואבקת כביסה לבקבוקי מים מינרלים, כפי שנעשה בכמה סופרמרקטים באיטליה לפני כשנה, הם אירועי "מיקרו" נקודתיים. קל ופשוט יחסית להוציא אותם לפועל, מספר הנפגעים הפוטנציאלים הוא נמוך, יחסית, וכוונת המבצעים היא לאו דווקא טרוריסטית במובן המקובל. הכוונה יכולה להיות גרימת נזק כלכלי ליצרן מסוים, או גרימת פאניקה ללא פגיעה פיסית ואפילו סתם מעשה קונדס.
הסיכון הגבוה – פגיעה בשלב הייצור וההפצה
כשמוכנס רעלן כלשהו לפס ייצור של מפעל מזון, הפיזור שלו כבר נרחב בהרבה ורמת הפגיעה עלולה להגיע לממדים המוניים. הכנסת רעלנים או חיידקים לפס ייצור במחלבה, למשל, יכולה לפגוע במאות אלפי צרכני חלב ומוצריו, והסובבים אותם, תוך יום אחד. זה הרבה יותר קשה, כמובן, מאשר להיכנס לחצר האחורית של המכולת השכונתית ולהזריק "תוספות" רעילות לבקבוקים ולאריזות של המוצרים השונים.
המחלקה למניעת טרור באמצעות מזון במשרד הבריאות והגופים הנוספים שהשתתפו בעבודת הוועדה אמורים להיערך לתרחישים הנקודתיים והכלליים גם יחד. נוסח מעודכן של חוברת שכותרתה "מניעת והקטנת טרור במזון בישראל" הגיע לידינו, ובתשעים עמודיה ניתן למצוא מאות רבות של מסקנות והמלצות פרטניות ומפורטות שהוציאה הוועדה תחת ידיה. בוועדה, שעבודתה חולקה לשבע תת-ועדות שונות, היו נציגים של משרדי הבריאות, החקלאות והביטחון, צה"ל, איגוד לשכות המסחר, רשתות שיווק וגופים נוספים. ההמלצות נוגעות לשגרה ולשעת חירום, למניעה ולניהול אירוע שכבר התרחש.
מה בוצע אחרי שנה
כתום שנה מסיום עבודתה של הוועדה החלטנו לדגום כמה המלצות מבין המאות הרבות שנכללו בה, ולבדוק מה נעשה איתן בפרק הזמן שחלף מאז הוגשו.
התמונה, מסתבר, לא מעודדת ברובה. תקציב ייעודי להתמודדות בנושא הטרור במזון לא קיים כלל בשירות המזון והתזונה של במשרד הבריאות – הגוף שבמסגרתו פעלה הוועדה. גורם בכיר במשרד הבריאות אמר לנו כי התקציב לא הועבר, חרף העובדה שהממשלה החליטה על כך כבר בקיץ לפני שנה. כסף שכן הוקצה לנושא הגיע דווקא מיהדות ארה"ב – תרומה ייעודית למיחשוב. התרומה בהחלט עזרה, לדברי אותו הגורם, לשדרג את ההיערכות של ישראל לאיומי הטרור הביולוגי, אולם הגיעה, כאמור, מגורם חיצוני ולא מהממשלה.
התקציב שלא הועבר אמור לשמש לקיום הכשרות וקורסים שונים, כפי שהמליצה לעשות הוועדה. מדובר בהכשרת "נאמני בטיחות מזון", שאמורים להתמנות בתוך הגורמים העוסקים בייצור, הפצה ומכירת מוצרי מזון. ההמלצות הועברו לתעשיינים מתוך כוונה שבמרוצת 2004 יקיימו עובדי שירות המזון של משרד הבריאות הדרכות לעובדים, כאשר התעשיינים התבקשו לספק את התשתיות הנדרשות לצורך קיום ההדרכות. אפשרות אחרת שנבדקה היא לבצע את ההדרכות הנדרשות על ידי קבלנים חיצוניים. בפועל, בגלל היעדר תקציב, לא התקיימה עדיין ולו גם הכשרה אחת כזו של התמודדות עם סכנות הטרור הכימי והביולוגי.
כל יבואן נדרש למנות אחראי בטיחות
כמו כן המליצה הוועדה כיצד יש להדריך בנושא הטרור את עובדי משרד הבריאות עצמם. בפועל התקיימו הדרכות למהנדסים המחוזיים ולמנהלי תחנות ההסגר בלבד. בתכנית העבודה, אומרים במשרד הבריאות, מתוכננות הדרכות רלוונטיות גם לדרגי השטח השונים, אולם גם אלה עדיין לא בוצעו עד היום.
גם הדרכות ליבואנים לגבי הפעולות שיש לנקוט על מנת למנוע כניסה לישראל של מזון מזוהם, טרם התקיימו. בין היתר, נדרש כל יבואן מזון, על פי המלצות הוועדה, למנות את אחד העובדים כאחראי על נושא ההגנה על המזון. בפועל דבר לא בוצע. "שירות המזון והתזונה ישתתף במתן הרצאות להדרכת היבואנים", לשון המלצות הועדה. בלית תקציב גם המלצה זו לא יושמה.
בקשה של שירות המזון והתזונה במשרד הבריאות לתקצב לו חמישים מפקחים שיתמודדו עם הסכנות השונות הכרוכות בטרור הביולוגי ויפנימו נהלי התגוננות מפני טרור אצל העוסקים במזון, לא נענתה על ידי משרד האוצר ולפיכך לא התמנה עדיין ולו גם מפקח אחד שכזה.
זוכרים את רמדיה?
מה בכל זאת נעשה? במשרד הבריאות התגאו לספר שבנושא בקרה על תחלואה חריגה דווקא כן חלה התקדמות מאז הודפסה החוברת עתירת ההמלצות. בימים אלה מוכנסים לאבחנות האישפוז של המטופלים בבתי החולים סימפטומים שיכולים להעיד על הרעלת מזון מקומית או אזורית. המידע, שיועבר באופן מיידי לשירות המזון, יכלול סימנים שונים כמו כאבי בטן, שיתוק רפה ועוד, ויוכל להעיד על חשד להרעלת מזון. עד היום רק שלושה בתי חולים – איכילוב בתל אביב, שיבא בתל השומר וברזילי באשקלון – קידדו דרך שיגרה סימנים קליניים ואבחנות של הפונים למרכזים לרפואה דחופה.
המערכת, שכאמור אמורה להתחיל לפעול בימים אלה גם בשאר בתי החולים בארץ, תייעל את המעקב אחרי סימני תחלואה חריגה, שגם ההגדרות שלה שונו והתייעלו בינתיים.
במשרד הבריאות דווקא מרוצים
לראיה מציגים במשרד הבריאות את טיפולם המהיר והיעיל בכמה מקרים, שהאחרון שבהם הוא, כמובן, פרשת רמדיה. לדברי הבכירים במשרד הבריאות, הסקת המסקנות המהירה מריבוי הפגיעות בתינוקות שצרכו את תחליף החלב, הביאה לעצירת השימוש במוצר הקטלני.
קדמו לפרשה זו איתור של הרעלת מזון בדוכן פלאפל בבאר-שבע, שם חלו שני סועדים אשר יחד עם כדורי הפלאפל, הטחינה, הסלט ושאר התוספות, הכניסו לבטנם גם חומר הדברה מסוג מטוניל. עוד מזכירים במשרד הבריאות את עצירת הפצתה של פטריית הקמבוצ'ה, לאחר שאחדים מאלה שאכלו אותה לקו במחלה הקרויה חמצת מטבולית.
ד"ר ניצן-קלוסקי מספרת שיום-יום היא מקבלת דיווח על אירועים חריגים כמו עובש, טעם מוזר או הימצאות רסיסי זכוכית בתוך מזון ומשקאות. ההחמרה בפיקוח על כל שרשרת הייצור והייבוא באה ללא קשר, לדבריה, לפרשת רמדיה.
"אני חושבת שאנחנו יכולים להיות מאד גאים", אומרת ד"ר ניצן קלוסקי, ראש שירותי המזון והתזונה. "מצבנו טוב פי כמה וכמה מהמצב בארה"ב בתחום ההתגוננות מפני טרור במזון. המדינה קטנה ולכן היכולת להעביר מידע רלוונטי מהירה מאד אצלנו. מה שייקח לאמריקנים הרבה זמן, יעבור אצלנו מייד. תעשיית המזון בארץ מוסדרת בנהלים יעילים ויש לנו מערך בקרת איכות טוב. גם רישיונות היבוא מחייבים דיווח על כל אירוע חריג".
"האמריקנים באים ללמוד מאיתנו"
כל מי שביקר או מבקש לבקר בארה"ב מאז פיגועי הטרור של 11 בספטמבר נתקל, בוודאי, בהקשחה, שלא לומר היסטריה, בה נוקטים האמריקנים בתהליך מתן הויזות ובסידורי הביטחון הקפדניים בכניסה לארה"ב. מי שלומדים בחודשים האחרונים – ומהקיץ הקרוב ביתר שאת - על בשרם וכיסם את ההקשחה האמריקנית בסידורי הביטחון הם היצואנים לארה"ב.
בתחילת יולי השנה ייכנסו לתוקפן תקנות מחמירות חדשות שקבעו האמריקנים בכל הנוגע לכניסת סחורות לארצם דרך הים. כמות הדגימות שנלקחות מהסחורות הנכנסות לצורך בדיקות מעבדה תגדל פי חמישה, תהליך היבוא למדינה יותנה מראשיתו ברישום מפורט, קפדני ומדוקדק של מקום קניית הסחורה וחומרי הגלם שמהם נוצרה, היכן תימכר הסחורה, מיהם כל המעורבים בעסקה ועוד שלל פרטי-פרטים הקשורים בה.
"האמריקנים מבינים שהטרור 'ישאר בסביבה' עוד זמן רב, גם אחרי הפעילות הצבאית הנרחבת שלהם באפגניסטן ובעיראק", אומר ד"ר בועז גנור, מנהל המכון לחקר הטרור במרכז הבין-תחומי בהרצליה. "הם הקימו את ה-Homeland Security - המשרד לביטחון הפנים, אליו מוזרמים תקציבי עתק, וכל הגופים הנוגעים לעניין הוכפפו אליו. במסגרת התהליך שמובילים האמריקנים מאז פיגועי 11 בספטמבר, הם משנים כעת את הרגולציות בנושא היבוא הימי. התרחיש הכימי-ביולוגי הוא מבחינתם התרחיש הקיצוני אליו הם מתכוננים ומתגוננים מפניו, מתוך מחשבה שאם יהיו מוכנים לתרחיש קיצוני שכזה, הם יהיו מוכנים גם לאירועים פחות חמורים ממנו".
ד"ר ניצן-קלוסקי ממשרד הבריאות אומרת ש"לאמריקנים יש עוד הרבה מה ללמוד מאתנו בתחום זה, והם אכן באים ללמוד. גם התקנות המחמירות שייכנסו אצלם לתוקף ביולי הקרוב, יביאו אותם לבדוק לכל היותר 5% מהמזון והמשקאות שנכנסים לארה"ב. אצלנו בודקים כבר שנים רבות 10% עד 30% מהמוצרים שנכנסים לארץ".
אז אולי לא כדאי להתעקש כל כך להיכנס לארה"ב, או לפחות לא להסתער על שפע אפשרויות הזלילה הקיימות שם. מצד שני, גם בארץ, אחרי שירדתם מהאוטובוס בשלום והתיישבתם במסעדה או באולם אירועים כדי לסעוד את לבכם בהנאה, כדאי לרחרח ולבדוק שוב מה מכניסים לפה, ובכל מקרה לקוות לטוב.
לפנייה לכתב/ת 
טרור ביולוגי. יודעים מה לעשות, אבל אין תקציב
צילום: סי די בנק
מומלצים
