ערד: הרבה יותר מתחנה בדרך

איפשהו בדרך לים המלח ואילת נמצאת ערד. זאת לא הגדרה מעליבה, זאת הגדרה מציאותית לעיר שהוקמה לאור הנחיות לאומיות, ובסופי שבוע עוברות בה 4,000 מכוניות בדרך לים המלח, בקעת הנגב ואילת. היום היא מגששת את דרכה בניסיון להפוך למעצמת תיירות מרחבית, ויש לה את כל הפוטנציאל להיות מלכת המדבר, לא רק עיר מעבר.

גם אחרי שפסטיבל ערד איבד מגדולתו, יש מה לראות בעיר ובסביבותיה. זה מתחיל בתל ערד ובאיש שמנהל ומפעיל את הפארק הלאומי. קוראים לו יהודה גוברין, ארכיאולוג בעל תפיסות מיוחדות לגבי התל, המנוגדות לתפיסה האקדמית הנושבת מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב.

לא ברור למה עד היום לא הפך תל ערד למוקד עלייה לרגל ואנשים אינם מודעים לחשיבותו. ייתכן שהסיבה נעוצה, כמו תמיד, בעובדה שאנחנו חסרי תודעה היסטורית. ערד מוזכרת במקרא ובמקורות המצריים כעיר חזקה, שמנעה את כניסת בני ישראל מקדש-ברנע היישר דרך הנגב להרי יהודה: "וישמע הכנעני מלך ערד כי בא ישראל דרך האתרים ויילחם בישראל וישב ממנו שבי" (במדבר, כ"א, א').

העיר הבצורה הזאת הנחילה לישראלים כישלון חרוץ בניסיונם הראשון להיכנס לארץ ואילצה אותם ללכת עוד כ-40 שנה במדבר כדי להיכנס אליה מצד מזרח, מאדום.

מקדש שהשתמר בשלמתו

שם המקום שימר את עצמו אלפי שנים למרות שלא נושב מאז נחרב. החפירות הארכיאולוגיות כאן החלו בשנות ה-60 של המאה שעברה. האתר מהתקופה הכנענית הקדומה כולל עיר שמשתרעת על שטח של יותר מ-100 דונם, על כל מרכיביה: חומות, מגדלים, שערים, ארמונות, מקדשים ומפעל מים. לאחר כיבוש כנען על-ידי בני ישראל נבנתה כאן מצודה שייצבה את הגבול בין הארץ המיושבת, הישראלית, לבין נוודי המדבר. המצודה נבנתה כנראה בתקופת שלמה המלך ושרדה עד חורבן בית ראשון.

הגילוי המרעיש בתל הוא המקדש היהודאי. זהו הדבר הקרוב ביותר לבית המקדש בירושלים ונחשב אפילו לתואם המשכן. המקדש השתמר בשלמותו: חצר עם מזבח לפי כל כללי המקרא. אז איפה כל המטיילים שיעמדו כאן למעלה, מול הנוף המדברי רחב-הידיים והמרשים, יקחו אוויר וירגישו שיש להם היסטוריה והמשכיות?

תל ערד מציע היום כמה וכמה פעילויות. ראשית, איך לא, ביקור מודרך באתר. מלבד זאת תוכלו למצוא פה לינה באוהל אירוח גדול (35 שקל ללילה לאדם) וסדנאות לחפירה ארכיאולוגית. הציבור גם מוזמן להשתתף בחפירות הארכיאולוגיות שנמשכות במקום (טל' 9957690 - 08).

באתר פועל גם גוף הנושא את השם 'לגעת באדמה', כשמאחוריו עומדים נחשון אפיק ואורי לונסקי, שני לוחמים אקולוגיים שהחליטו לפעול ולקרב ילדים לטבע ולאדמה ולשם כך חברו ליהודה גוברין. לצורך כך הוקם מתחם שבו מדשדשים הילדים בבוץ עסיסי, ולאחר מכן מציירים ומפסלים בו, ואפילו בונים באמצעותו בית. בסוף הפעילות הקשה יחכה לכם מעגל מתופפים, המסמל יותר מכל את היציאה מעבדות לחירות, מהבוץ אל הרוח (נחשון: טל' 239646 - 058).

עוד מתחם ייחודי שזוכה להצלחה הוא רובע האמנים, שהתמקם במבני תעשייה שעמדו ללא שימוש. העיריה, שבהחלט מבינה עניין וניחנה בחזון, ראתה כי טוב ופתרה את האמנים ממסים עירוניים. וכך, מהתחלה צנועה של דורית יעקבי, יושבים כאן 12 אמנים. מחירי הכניסה למוזיאון הזכוכית של פרידמן, למשל, מינימליים: 10 שקלים למבוגר, 5 לילד. פרידמן משתמש בזכוכית ממוחזרת ופיתח טכניקות  ייחודיות של טקסטורה, מרקם, אור וצל.

שמוליק קלדרון מפסל בגרוטאות (תביאו אתכם אם בא לכם) ורואה בכל גרוטאה את הדמות שתצא ממנה בסופו של דבר. הלטאה, למשל, היתה קודם אונקל של מנוף. התוצאה (אוסף של חגבים, פניניות ונמלים) חביבה ומעניינת בכל מקרה.

אפשר גם לעצור לתה ועוגה אצל אביטל אהרוני, שהקימה מרכז לאירועי תרבות, שבו מתקיימות סדנאות (טאי-צ'י, בניית מוביילים ועוד).

מקומות לינה: אוהלים, חדרים, צימרים

לספי הנגבי יש מקום מדהים בקילומטר השלישי על כביש ערד-מצדה: אוהל משודרג, בו מתקיימות סדנאות למודעות. המקום, שבנוי כאתר אקולוגי, גם פתוח כבית-תה, מ-17:00 עד 23:00, ומוגשות בו ארוחות צמחוניות-אורגניות קלות. את כל הפסולת הופכים כאן לקומפוסט ובאמצעותו מזבלים את הערוגות. בימים אלה מוקם פה מבנה אדמה ייחודי בגודלו, על שטח של 160 מטר (טל'  961888 - 054).

למי שהחליט להישאר בערד ללינת לילה, יש כמה אפשרויות. 'מצפה מדבר' של צפי זוהר, עם הנוף הכי יפה הנשקף מערד, כולל חמישה חדרי אירוח, שסובבים מטבח אחד גדול. מהחדרים נשקף נחל טויה, היורד אל נחל צאלים. מחיר: 375 שקל ללילה לזוג בסופשבוע, ללא ארוחת בוקר (טל' 9959230 - 08).

צימר יותר שגרתי הוא חדרי האירוח של רחלי (טל' 320002 - 066) - 250 שקל לסוף שבוע, ללא ארוחת בוקר.

אפשר גם לצאת מערד ולהגיע לכפר הנוקדים, הנמצא על כביש ערד-מצדה מערב (מס' 3199). אם הגעתם, אל תזוזו לפני שתדברו עם חגי. האיש, פצצת אנרגיה, מעורב בכל - מהקמת אוהל, כיסוי הבדים בצימרים, וייצור היין והזיתים. בכל מקום מורגשת טביעת היד שלו.

כפר הנוקדים הוא בסיס מצוין לטיולי מדבר. אפשר לצאת משם לטיולי גמלים, סוסים וחמורים, ויש כאן גם אפשרויות אירוח רבות - אוהלים רחבי-ידיים, שמתאימים גם ללינה בחורף, 'בית הקשתות' וצימרים. 50 שקל ללינה באוהל לאדם, 120 שקלים בחדרים היפהפיים.

בחדרים - הכל מעשה יד. זה מתחיל במנורות שמסתתרות מאחורי גושי מלח, בשטיחים הבדואים שהובאו מסיווה שבמדבר המערבי במצרים, וכלה במיטות העץ והכיסויים שנתפרו בטורקיה (טל' 9950097 - 08).