"השתלבות תלמידים אתיופים במערכת החינוך - מחדל לאומי"

"מחדל חינוכי בקנה מידה לאומי". זוהי המסקנה העולה מדו"ח "האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה", המתמקד בהשתלבות תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך.

בדו"ח, שהתפרסם היום (ד'), בחרה האגודה, הפועלת לקידום השתלבותם של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך ובחברה הישראלית, להתמקד בחמישה נושאים מרכזיים: מיומנויות יסוד, תעודת בגרות, שילוב והפרדה, נשירה ומשאבים.

בנושא מיומנויות היסוד, עולים מהדו"ח ממצאים מדאיגים, לפיהם 63% מהתלמידים יוצאי אתיופיה הלומדים בחינוך היסודי ו-74% הלומדים בחטיבות הביניים, נמצאים מתחת לרמה הממוצעת במקצועות עברית, מתמטיקה, אנגלית ומדעים. 

עוד צוין כי מנהלי בתי הספר המקיפים והפנימיות שרואיינו לדו"ח דיווחו כי מעל למחצית מהתלמידים יוצאי אתיופיה מגיעים אליהם ללא שליטה במיומנויות הקריאה, הכתיבה והבנת הנקרא. "מדובר במחדל חינוכי בקנה מידה לאומי, שכן, ללא שליטה ברמה סבירה במיומנויות היסוד, התלמידים נידונים לכישלון בכל שלבי החינוך", נכתב בדו"ח.

בגרות "מנופחת"

מנתוני הדו"ח עולה כי רק 34% מקרב התלמידים יוצאי אתיופיה זכאים לתעודת בגרות, רובן נבחנו במתכונת מיוחדת לעולים חדשים. לטענת כותבי הדו"ח, "מנפח" משרד החינוך את אחוזי הזכאים לבגרות מקרב התלמידים, זאת לע מנת להציג הצלחה במאמצי קליטת העלייה.

בכל בתי הספר שנבדקו, הופרדו התלמידים יוצאי אתיופיה משאר התלמידים, ורוכזו בקבוצות בהן רמת הלימודים נמוכה. הפרדה זו נומקה בכך שבתי הספר לא מעוניינים בבריחת התלמידים החזקים. תופעה זו של הפרדה נמצאת גם בפנימיות בהן נמצאים התלמידים, שלטענת כותבי הדו"ח, "רואים בהפרדתם לכיתות נמוכות ביטוי של אפליה והבעת אי אמון ביכולותיהם הלימודיות".

עלייה במספר התיקים הפליליים

נתן מעניין נוסף המופיע בדו"ח מצביע על התאמה בין עליית מספר התלמידים האתיופים הנושרים ממערכת החינוך לבין מספר התיקים הפליליים הנפתחים במשטרה לבני נוער ממוצא אתיופי.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נשרו בשנת 2002 ממערכת החינוך 5.7% מהתלמידים האתיופים בכיתות ז'-י"ב. מנתוני המשטרה עולה כי בשנת 2000 נפתחו 472 תיקים פליליים לבני נוער ממוצא אתיופי, זאת לעומת 640 תיקים שנפתחו בשנת 2002.

מחברי הדו"ח אף ציינו כי אחוז הנושרים אינו מתייחס לנשירה הסמויה הרווחת בבתי הספר המקיפים. לפי הערכת קציני ביקור סדיר, נושרים בסופו של דבר כשליש מהתלמידים. עוד מצויין בדו"ח כי הנשירה מתרחשת בעיקר עם סיום חטיבת הביניים והמעבר לבית הספר המקיף, ובסיום כיתה י', לקראת החלוקה למגמות.

"משרד החינוך לא עשה די"

על אף הנתונים החמורים, קובע הדו"ח, לא עושה משרד החינוך דיו על מנת להעניק לתלמידים האתיופים את המשאבים הנדרשים. מנתוני מחקר שערך משרד החינוך בנוגע לניצול שיעורי העזר המוענקים לעולים עולה כי הקצאת המשאבים של משרד החינוך נערכת בצורה בלתי יעילה.

"משרד החינוך לא התייחס לצרכים האמיתיים של התלמידים, אין קביעה של יעדים ושל הישגי מינימום. שעות העולים הועברו ישירות לבתי הספר ללא הנחיה מספקת מה לעשות בהן וכמעט ללא בקרה", נכתב בדו"ח.

הדו"ח תתבסס על נתונים שנמסרו משישה בתי ספר מקיפים, 11 פנימיות ונתונים מגופים שונים. לטענת מחברי הדו"ח דחו הממונים על קליטת עליה במשרד החינוך את בקשותיהם למסירת נתונים רשמיים הנוגעים לתלמידים האתיופים.  

תגובת משרד החינוך

במשרד החינוך מבהירים בתגובה: "בשל החשיבות הרבה שמייחסים לקליטתם הלימודית והחינוכית של תלמידים יוצאי אתיופיה, מקצה המשרד משאבים רבים לתגבור תלמידים, וזאת למרות הקיצוצים הרבים והקשים שהושתו עליו. אודות למדיניות המשרד חלה עליה במספר תחומים - צמצום הנשירה, עליה במספר הזכאים לבגרות שעומד בשנת הלימודים תשס"ב על כ-41 אחוז זכאים וכד'. עם זאת, המשרד ימשיך לתגבר ולסייע כדי להמשיך בצמצום הפערים הקיימים".

במשרד אומרים, כי "אין אמת בטענה בדבר אחוז הנשירה של תלמידים אתיופים העומד על 6 אחוז. במשרד דווקא מציינים, כי אחוז הנשירה בקרב יוצאי העדה עמד בשנת הלימודים תשס"ב על כ 5 אחוז בעוד שאחוז הנשירה בקרב כלל אוכלוסיית התלמידים בישראל עומד על 5.3 אחוז. נתון זה מעיד על מגמה של צמצום של השנתיים האחרונות, הודות למדיניות של השרה לבנת והמנכ"לית תירוש, צמצום פערים לרבות נשירת תלמידים".

באשר לטענה המתייחסת לשילוב והפרדה, יצויין, כי "המשרד דוגל במדיניות של אינטגרציה תוך התחשבות ברצון הקהילה, ועל כן הוא דוגל במדיניות של פיזור תלמידים יוצאי העדה בין בתי הספר השונים ברחבי ארץ, ועל כן, הטענה בדבר ריכוזים גבוהים של אתיופים בפנימיות חלשות אינה נכונה".