פיינל, פור שרון
אם יגבר שרון על מתנגדיו, ימשיכו החיים הפוליטיים בישראל "לזרום" כרגיל, ואולם, אם יפסיד, כי אז אנו צפויים לכאוס ברמה המדינית והפוליטית
מלכתחילה, היתה זו שגיאה קשה להטיל על 200 אלף האוהדים מתפקדי הליכוד להכריע בעד או נגד תוכנית
התנתקות של אריאל שרון. איפה נשמע כדבר הזה? רק מצביעיה של מפלגה אחת קובעים את עתידה וגורלה של מדינה? ואם כך הוא, מדוע שלא רק אותם מתפקדי ליכוד ישלמו את המיסים, ומדוע שלא רק הם ישרתו בצבא? עוד ב"מסיבת התה" המפורסמת בנמל בוסטון, בשנת 1775, למדנו שאין מיסים ללא נציגות, וכנאמר בחוקת ארה"ב: "אדם אחד – קול אחד". מאז, עד כמה שידוע לנו, השתפרו אורחות הדמוקרטיה בעולם.
העיוות בהחלטה להטיל את העול על חברי הליכוד בלבד צורם עוד יותר כאשר אנחנו יודעים שסקרי דעת הקהל היום בישראל, כולם, אומרים שיש רוב לתומכי ההתנתקות בקרב האוכלוסייה הכללית במדינת ישראל. אם אכן כך הוא, פירוש הדבר שמיעוט בארץ המיוסרת הזו רשאי לכפות דעתו על הרוב (ואם כך, אולי תוטל על המתנגדים לתוכנית ההתנתקות בליכוד חובת ההגנה על היישובים המיועדים לפירוק?). לזכותם של מתפקדי ליכוד (רבים? מעטים?) ייאמר שבימים האחרונים הם פונים בטרוניות לאריק שרון: מדוע עלינו להחליט לבד? מדוע?
כך או אחרת, יום ההכרעה קרב והולך, וייתכן ששרון ותומכיו מאבדים גובה. אף שיש הסבורים כי חתך המצביעים בליכוד זהה לאוכלוסייה הכללית, ולכן יגברו תומכי ההתפנות על שולליה, יש שמייחסים חשיבות רבה לצד הארגוני (הסעות וכד') וסבורים שזו הסיבה לאפשרות שידם של המתנגדים תהיה על העליונה.
אם יגבר שרון על מתנגדיו, ימשיכו החיים הפוליטיים בישראל "לזרום" כרגיל, ויש היום יותר מסיבה אחת להאמין שאבי ההתנחלויות ימשיך ללכת בדרכו, שהיא – יש לומר ביושר – רחוקה ת"ק פרסה ממדיניות הליכוד ומאמונתו. ואולם, אם ינצחו בקלפי המפלגתית שוללי תוכנית שרון, כי אז אנו צפויים לכאוס ברמה המדינית והפוליטית.
אז, או אז, יוכל אומנם שרון להמשיך בתוכניתו, שכן להצבעה יש רק תוקף מוסרי-ציבורי, אך חייו הפוליטיים לא יהיו חיים. שוללי התוכנית ימררו את חייו, והוא יאבד הרבה מכוחו הפוליטי, מסמכותו ומיכולתו לכפות מהלכים בן-גוריוניים. שרון, ומי כמוהו מיטיב לדעת זאת, יהיה אז שבוי בידי שריו ומפלגות הקואליציה הימניות עד כדי כך שהוא עלול או עשוי, הכל לפי המתבונן, לאבד את כסאו.
האמריקנים, שהם גדולי תומכיו היום, ינסו במקרה של כישלון לדחוק את ענייני ישראל הבוערים עד יעבור זעם הבחירות לנשיאות ארה"ב, כי די להם בכאב הראש העיראקי שהופך להיות מיגרנה כרונית מדממת. במקרה כישלון, אין סיכוי שמפלגת העבודה תזחל לממשלה, ויש סיכוי שתנועת שינוי תחשב מחדש את דרכה. רע מאוד פוליטית לטומי לפיד ולאתי לבני להיות שבויים בידי איווט ליברמן ושאול יהלום. רק זה מה שחסר להם...
אפשר, אפוא, שאנחנו על סף כאוס פוליטי שיגרום לשינויים במפה הפוליטית במדינת ישראל. פור שרון, זה עלול או עשוי להיות הפיינל.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
