הונדה סיוויק IMA - חשמלית ושמה סיוויק
מבחן ראשון להונדה סיוויק IMA, משפחתית קומפקטית שאוהבת אוקטן 95, אבל מסתדרת לא רע גם עם חשמל. גבירותיי ורבותיי, העידן ההיברידי כבר כאן
זה לקח קצת זמן, אבל בסוף זה הגיע גם לכאן. מדינת ישראל עומדת לחבור לשאר העולם המערבי באיחור אופנתי ומקובל, ולהתחיל בשיווק מכוניות שיזהמו פחות את הסביבה, ויהיו חסכוניות יותר לכיס.
במדינות שונות הן הופכות ללהיט, אצלנו הן עדיין ממתינות להחלטות האוצר בנוגע להפחתת מיסוי. שינוי שיהפוך אותן אטרקטיביות עבור מר ישראלי, שמרן מופגן בכל הנוגע למוטוריקה, עוד לפני שהוא נאלץ להסתדר עם מנוע בנזין קטן יחסית ומנוע חשמלי שתומך בו.
השילוב הזה, כך מבטיחה לנו הונדה, הוא לא פחות ממהפכה. כזו שאי אפשר להתחמק ממנה עוד. שינוי דרמטי שיהפוך את חיינו ליפים ונקיים יותר, מבלי לוותר אפילו על גרגיר משאר תכונותיה הנעלות של מכונית מודרנית. על הנייר זה נשמע מצוין, חייבים להודות. אבל איך זה עובד על הכביש?
נראית כמו סיוויק
אני לא יודע איך אצלכם. אבל כאשר אני מתקרב לראשונה לאחת המכוניות המעניינות ביותר שנחתו לאחרונה בארץ, כזו המתיימרת לקרב אותנו בצעד ענק לפחות לפתרון מוטורי מתקדם, אני תוהה האם הונח בידי המפתח הנכון. ולא מכיוון שהוא אינו פותח את הדלת.
אלא מפני שהרושם הראשוני מאכזב. הסיוויק "שלי" נראית במגרש החנייה בדיוק כמו סיוויק סדאן "נורמלית". האם כך נראה עתיד יפה יותר? ברור כי הונדה החליטו לכת על הקו המינורי. מבחינתם, אין סיבה לתקוע בחצוצרות ולהודיע לכל כי המכונית שמולם "נקייה" יותר, מתקדמת. וכי הנהג שאוחז בה הוא טיפוס מתחשב, מבין עניין, חרד למצבו של כדור הארץ עבור ילדיו ונכדיו.
אלא שמבחינתי לפחות, מפוספס כאן קהל גדול ורב. זה שדווקא מעוניין שיבינו במה הוא נוהג. שיעריכו את העובדה שאני, אלי שאולי, הפכתי שוחר איכות סביבה מושבע, לוחם אמיץ בחזית האיתנה מול מרעילי האוויר ומחסלי היערות. הרי גם בזאת יש אופנה מסוימת. אגב, טויוטה חשבו כמוני, ובחרו לייצר מכונית היברידית שונה במופגן מהמבחר.
עדיין כמו סיוויק
אז אני ממהר ופותח את הדלת. אולי העתיד יזנק עלי כאן? מצטער, זו עדיין אותה סיוויק מוכרת, עם סביבת נהג שנראית פשוטה מדי ללא קשר למנוע, בלי שעון זמן ומחשב דרך. סביבת נהג שמבהירה גם כאן כי הונדה נמצאת כיום צעד אחד לפחות מאחורי יריבות מבית, ובערך שניים לעומת אירופאיות מאותה קטגוריה. ועוד לא הזכרנו את המחיר שיהיה לבטח לא-זול.
אבל סיבוב המפתח מחסל תהיות, והופך את התמונה ורודה, או מדויק יותר, צבעונית-כחלחלה-זוהרת. מדובר כמובן בלוח המחוונים הבוהק למרחוק שנדלק באחת, ואורו הסגלגל מסנוור עיניים בלילה, ולעיתים אף ביום. אולי מכיוון שכך יגרום לכם לשכוח ולהדליק את אורות הדרך, ולשפר כך במעט (שוב?) את צריכת הדלק.
הלוח הזה נראה במבט ראשון רגיל, עם שני מחוונים משמאל המדווחים על מהירות וסל"ד. עד שתביטו ימינה, ותגלו מרכז מידע עשיר, עם דיווח על חמישה עניינים שברומו של עולם, כמובן, בירוק וסגול בוהק. למשל, דיווח מדויק מתי עוזר המנוע החשמלי לאחיו המעשן, מתי הוא מעדיף לטעון מצברים.
ויש פס מרצד הקשור לצריכת דלק רגעית, וצמד חצים המתעקשים ממש כמו החותנת לחלק הוראות: "תעלה הילוך" "תוריד הילוך". כמובן, כדי לשמור על חסכון וניקיון. אגב, כל העסק הזה מושך קצת יותר מדי תשומת לב. לא עניין מומלץ בזמן נהיגה.
קצת אחרת
מתחילים לזוז. המצמד מרגיש לי עצבני קצת, ותגובת המצערת בזחילה עירונית אינה אחידה. האם אני "מחפש" שוני בכוח? יכול בהחלט להיות, אלא שלחיצה עדינה על המצערת מוכיחה לי כי "נוע תנוע". היי, המכונית הזו נוסעת קדימה כמו כולן. הפלא ופלא, היא אינה פורשת כנפיים ומתניעה תוך כדי מנוע אטומי...
אז נכון שהרעש מעט שונה, ויש כך נראה מעט פחות רעידות. אבל זה גם לא מפתיע, כי בסיוויק הזו מוצב מנוע בנזין קטן מידות יחסית שנלקח מהג'אז הקטנה. אלא שאז מגיע רמזור ראשון, ונורה ירוקה קטנטנה מודיעה לי שהמנוע דומם עצמו לדעת. כאן אגב לא מדובר בסיוט של כל נהג, אלא באמצעי חסכון נוסף מבית הונדה.
התנעה מחודשת מתבצעת בעזרת דריכה על דוושת המצמד ושילוב להילוך בתיבה הידנית, שמפתיעה כאן אגב לרעה. ההתנעה עצמה אינה מורגשת, ומתבצעת בזריזות מרשימה ושקט מופתי, מבלי שנדרשת כל התאמה מצד הנהג. לחצת, הנעת מחדש.
חצי שעה נוספת של נהיגה עירונית, ואני כבר לא מופתע. שעה מאוחר יותר, וזה עלול לעצבן קצת. אולי מכיוון שהמזגן מתקשה להתמודד עם היום השרבי שבחוץ ללא עזרת מנוע הבנזין, אולי כי אני פשוט לא מצליח עדיין להתרגל לשקט הפתאומי, אולי כי מתג ה-Economy לצד המזגן חייב לפעול, אחרת כל העסק עובד כמו במכונית מהשורה.
קצת מאוחר יותר, והסיוויק המתוחכמת דוהרת בכביש המהיר, לכיוון אזורים עם פחות עצירות ויותר מהירות. כצפוי, כאן היא מרגישה כמו הונדה סיוויק עם מנוע חלש יחסית, שדורש דריכה נמרצת על דוושת התאוצה, בעיקר בעומס מלא. לכן הוא רועש יחסית, ועושה רושם כי היה מעדיף להסתובב בחברה רגועה ועירונית יותר.
שווה או לא?
בסופו של דבר, השאלה המרכזית בנושא הסיוויק היא אחת. השם היא שווה מבחינה כספית, או לא. עם כל הכבוד לאיכות הסביבה, כל עוד יאלץ הנהג הישראלי לשלם מכיסו עבור הפחתת זיהום, יהיה האוויר מעל כל שמי המדינה דומה לזה המכסה את בתי זיקוק.
ומה עם הסיוויק? ובכן, גם אם תקבל הסיוויק IMA הנחה במס, היא צפויה לעלות כ-140,000 שקלים. וזה יקר ב-15,000 מסיוויק "רגילה", חזקה ונמרצת יותר. בכל הנוגע לצריכת הדלק אפשר להיות מרוצים. 11 ק"מ לליטר לאורך כל המבחן הקשה, הוא נתון לא פחות ממצוין, בהתחשב בנתון של כשמונה ק"מ לליטר בסיוויק אחרת עם תנאים דומים ומנוע רגיל. אלא שאז נשאלת השאלה כמה קילומטרים תעשו עם הרכב בשנה.
מעבר לכך, ולעובדה כי בכל מקרה הגרסה שתשווק כאן תהיה עם תיבה אוטומטית-רציפה (שתתנהג, סביר להניח, מעט שונה), הסיוויק הזו היא יותר מסתם גימיק. נכון, בארה"ב היא מיועדת לשפר את תדמיתה של הונדה בקרב קהל היעד המודע-מאד לאיכות הסביבה, בעיקר זה המתגורר בקליפורניה ואמור לרכוש הונדה לג'נד לאב המשפחה, ומיניוואן לאם. אצלנו היא מסמלת גם את הכניסה למוטוריקה עתידית, שתציע יותר ויותר פתרונות שכאלה.
רוצים לדעת איך בדיוק כובה המנוע, ומה הוא עושה כדי להניע מחדש? רוצים ללמוד מה קורה בזמן שבולמים, כמה כוח מייצר המנוע החשמלי ומתי? כל זאת בכתבה הבאה, שתתפרסם ביום ג'.
לפנייה לכתב/ת 
