שתף קטע נבחר
 

מנחם פרי נגד פרס ספיר

בעקבות פרסום שמות חמשת המועמדים לפרס ספיר לספרות אומר מנחם פרי, עורך הוצאת "הספריה החדשה" - שאינה מיוצגת ברשימה: "מדובר בהחמצה וביזוי של יותר מדי ספרים בעלי ערך...'הספרייה החדשה' לא תשלח להבא ספרים לפרס ספיר". תגובת מפעל הפיס: בשנה שגרוסמן זכה, לא חשב פרי שמדובר בפרס נחות

בעקבות פרסום המועמדים הסופיים לפרס ספיר לספרות מטעם מפעל הפיס, החליט מנחם פרי, עורך "הספריה החדשה", להחרים את הפרס ולא להגיש יותר ספרים מטעמו: "המאזן המצטבר של הפרס בחמש שנותיו הוא החמצה וביזוי של יותר מדי ספרים בעלי ערך וקידום סרק של ספרים חסרי ערך באופן שערורייתי", אומר פרי ומוסיף, "מסתבר שעודף כסף לא מביא איתו גם טעם ספרותי, לפיכך, 'הספרייה החדשה' לא תשלח להבא ספרים לפרס ספיר. סופרים שרוצים לעבוד איתי ידעו שזה התנאי שלי. אני מתנצל בפני כל הסופרים שהכשלתי אותם באמצעות הגשתם לפרס הקיקיוני הזה. צדקו עמוס עוז ומאיר שלו".

 

חמשת המועמדים הסופיים לפרס ספיר הם דודו בוסי על ספרו "פרא אציל" (הוצאת כתר) , דרור בורשטיין על ספרו "אבנר ברנר" (הוצאת בבל), חנוך ברטוב על "מתום עד תום" (הוצאת זמורה ביתן), דן צלקה על "ספר האלף בית" (הוצאת חרגול), ויורם קניוק על "חיים על נייר זכוכית" (הוצאת ידיעות אחרונות). הוצאת "הספריה החדשה", שאינה מיוצגת ברשימה, הגישה לפרס ספרים כ"הנה אני מתחילה" מאת יהודית קציר, "טירופו של רופא הנפש" מאת יהודית הנדל או "הנה אדם" של יצחק לאור, אך אלה לא זכו להיכנס לחמישייה.

 

"הבעיה היא בהליך הבחירה", טוען פרי. "אני מניח שלכל שופט יש כמה ספרים טובים ופחות טובים. צורת האינטראקציה היא כזו שהם מצליחים להסכים על המכנה המשותף הנמוך ביותר, ועובדה היא שגם חלק מהשופטים משמיצים אחר-כך את הפרס. מסתבר שאי אפשר לבוא עם כסף מבחוץ ולא לצאת מגוחך. הם נכנסו ברגל גסה והתוצאות מדברות בעד עצמן, כמו מקרה 'הכלה המשחררת' מאת א.ב. יהושע, שהיה מועמד לפני כשנתיים, ובוזה".

 

- הוא לא בהכרח בוזה. הוא פשוט לא זכה.

 

"כעת יש לנו כבר פרספקטיבה של זמן לראות איזה ספר קיים ומשפיע יותר בספרות העברית. הספר שזכה או זה שלא. אני גם לא שוכח את אי כניסתו של סמי ברדוגו, או את יוסל בירשטיין שנשאר בחוץ. גם 'מגדלורים של יבשה' (מאת יהודית קציר) לא נכנס בזמנו. השנה לדוגמא, אין אף סופרת ברשימה - כשבספרות הישראלית הנשים הן שנותנות את הטון. השערורייה השנה היא לא בספרים שנכנסו, אלא באלה שלא. קשה לי לחשוב על פרס אחר, כמו ביאליק או ברנר, שיצרו כזו שערוריה".

 

- אולי לא רק הליך הבחירה הוא זה שמרגיז, אלא העובדה שסוף סוף יש פרס בעל השפעה על רשימת רבי המכר.

 

"נכון, הפרס הזה הצליח להכניס לרשימת רבי המכר ספרים, והוא משודר בטלוויזיה, אבל יש גבול. בפרסים אחרים תמיד יש ראוי ולא ראוי, אבל פה המאזן הוא קיצוני. אחרי השנה הראשונה עוד אמרתי שהם לומדים, אבל בשנה שעברה למשל התברר שהם לא יודעים לספור. ספרות לא יכולים לעשות בעלי הון מבחוץ. הם צריכים לבדוק את עצמם. אני גמרתי לשחק איתם".

 

תגובת דולין מלניק, דוברת מפעל הפיס: "עצוב שעורך בכיר, שטובת הספרות אמורה לעמוד לנגד עיניו, מכפיש את פרס ספיר אך ורק בגלל שספרים שהגיש לתחרות לא נבחרו על-ידי חבר השופטים. בשנים שעברו, ובמיוחד בשנה שבה הספר של דוד גרוסמן, שהוגש על-ידי מנחם פרי, זכה בפרס ספיר, לא חשב מר פרי שמדובר בפרס נחות ולא ראוי. אנחנו מקווים שמנחם פרי יחזור בו ויאפשר לסופרים מטעמו ליהנות מהסיכוי לזכות בפרס בשנים הבאות".

 

מחמישה יוצא אחד

 

את חמשת המועמדים השנה בחר חבר שופטים ברשות יצחק לבני, מתוך רשימה של 39 ספרים. רשימת השופטים חסויה, ושמותיהם יתפרסמו ביום הענקת הפרס. יש לציין כי רשימת הספרים שהוצעו לשופטים מתייחסת לשנת 2003 (וליתר דיוק: ספרים שראו אור בין ה-15 לספטמבר 2002 ועד ה-15 באוקטובר 2003). 

 

פרס ספיר, הפרס הכספי הגבוה לספרות בישראל, מוענק זו השנה החמישית, והוא דומה במתכונתו לפרס ה-Booker הבריטי. כל הוצאות הספרים בישראל רשאיות להגיש שלוש יצירות ספרותיות, מתוכן נבחרות חמש יצירות העולות לשלב הסופי, ומתוכן נבחר זוכה אחד.

 

לזוכה יוענק פרס כספי של 150,000 שקל ותרגום ספרו לכל שפה שיבחר. ארבעת הסופרים הנותרים יזכו בפרס של 25,000 שקל כל אחד.

 

חמשת הסופרים המועמדים ישתתפו בקברטים ספרותיים שיתקיימו בקרוב ברחבי הארץ, יפגשו עם קהל הקוראים וידונו על ספרם ועל תהליך היצירה. טקס הענקת הפרס יתקיים באולפני הרצליה, במהלך שבוע הספר, שיפתח ב-9 ביוני

 

פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס הוענק לראשונה בשנת 2000 לסופר חיים סבתו על ספרו "תיאום כוונות" (הוצאת ידיעות אחרונות וספרי עליית הגג). בשנת 2001 זכה הסופר דוד גרוסמן על ספרו "מישהו לרוץ איתו" (הוצאת הקיבוץ המאוחד); בשנת 2002 זכתה גייל הר אבן על ספרה "שאהבה נפשי" (הוצאת כתר), ובשנה שעברה זכה הסופר אמיר גוטפרוינד על ספרו "אחוזות החוף" (הוצאת זמורה ביתן).

 

כאמור, הספיק הפרס בשנות קיומו הקצרות לעורר אי אלו שערוריות זוטות. בשנה שעברה, למשל, דווח על סופרים בכירים שמסרבים להגיש את מועמדותם לפרס, וכך ברשימת המועמדים הסופית בלטו בהיעדרותם שמות כמו עמוס עוז, מאיר שלו ואהרון אפלפלד.

 

כמו כן, מועמדותו של אתגר קרת בשנה שעברה הוסרה לאחר שהתברר, בעקבות כתבה ב-ynet, כי "אניהו" אינו עומד בקריטריונים הנדרשים. מספר המילים בספר עמד על כ-35 אלף מילה, בניגוד ל-60 אלף המילה הנדרשות על-פי התקנון. בשל התקרית המצערת הורידה הנהלת הפרס את ההגבלה וכעת זכאי להשתתף "ספר סיפורת בעברית באורך סביר שנכתב על ידי אזרח מדינת ישראל".


פורסם לראשונה 12/05/2004 17:58

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גבי מנשה
פרי. לא יגיש
צילום: גבי מנשה
לאתר ההטבות
מומלצים