"ראיתי את הכאב על פניהם של חייליי"
"אני מכיר את החיילים שלי לא מהיום ויודע שאפשר לסמוך עליהם", אומר ל-ynet מח"ט גבעתי, אל"מ אייל אייזנברג, שמפקד על המלאכה הטעונה של חיפוש אחר שרידי גופות - בפעם השנייה בתוך יממה. ברגעים הקשים, הוא חושב על משפחות החיילים ומרגיש כמו אב של כולם. אבל אין לו ספק: "נעשה הכל כדי להתאושש ולהמשיך הלאה"
מפקד חטיבת גבעתי, אלוף משנה אייל אייזנברג, בקושי עצם עין מאז יום שני השבוע.
הוא עוד לא הספיק לנער את האבק שהצטבר על מדיו במהלך שהותו בשכונת זייתון בעזה, שם פיקד על הכוחות במלאכת איסוף שרידי גופות ששת החיילים שנהרגו בתקרית הקשה ביום שלישי בבוקר, וכבר מצא עצמו עמוק בהערכות המצב לקראת פעולה דומה ברפיח.
"אני גאה בכם", אלו המילים הראשונות שאמר אל"מ אייזנברג לחייליו, לאחר שיצאו משטח הפעולה בזייתון. בתקרית ב"פילדלפי", בה נהרגו קצין וארבעה חיילים, איבד המח"ט חייל נוסף מבעלי הכומתות הסגולות.
רק מי שמכיר מקרוב את הנעשה ברצועת עזה, יודע עד כמה חטיבת גבעתי לוקחת חלק גדול בכל הקשור לפעילות ההגנתית והתקפית ברצועה. עשרות מבצעים, שמירה על צירים ויישובים.
גם למפקדים הבכירים בחטיבה, מבצע "פרשי הפלדה" שהחל בלילה שבין שני לשלישי והיה אמור להסתיים ביום שלישי לאחר פיצוץ בתי המלאכה בשכונת זייתון בעזה, היה אמור להיות עוד אחד משורת מבצעים מוצלחים.
אבל הפעם משהו השתבש. "הייתי בחפ"ק של המבצע", משחזר אל"מ אייזנברג, מח"ט גבעתי ל- ynet, את הרגעים הראשונים לאחר הפיצוץ. "זמן קצר לאחר שהנגמ"ש 'נעלם', הבנו מה קרה, והבנו מיד שהמשימה השתנתה והפכת להיות הרבה יותר ערכית - להחזיר את החיילים הביתה".
אייזנברג החליט באותו רגע שהוא נכנס פנימה, לפקד על הכוחות, להיות לצידם. "כולם, גם המפקדים וגם החיילים בשטח, הבינו שאין משימה ערכית יותר ממה שמצופה שהם יעשו. החיילים פעלו בצורה מדהימה, תחת אש, עם מוטיבציה גבוהה, מתוך הבנה לערך החברות".
"חשבתי על המשפחות, הרגשתי כמו אב"
אל"מ אייזנברג מתאר מראות קשים בשכונת זייתון. "אני מכיר את החיילים שלי לא מהיום", הוא מספר, "אני יודע עם מי נכנסתי פנימה, עם מי אני הולך ויודע שאפשר לסמוך עליהם והם לא איכזבו אותי, ביצעו את העבודה בצורה שקולה ומאופקת, אבל על הפנים שלהם ראיתי את הכאב".
וכך, במשך שעות ארוכות פיקד המח"ט על חייליו מגדוד הסיור של החטיבה - לא במבצע נגד משגרי קסאמים או השתלטות על עמדת מחבלים, אלא במלאכת איסוף שרידי גופות חבריהם. "קשה לי להצביע על רגע אחד קשה בכל השעות האלו, אבל חשבתי על המשפחות של החיילים, הרגשתי כמו האבא של כל החיילים ואין אובדן קשה יותר מאובדן של ילד", הוא מספר.
את הדיווח על האירוע בגבול ישראל-מצרים, סמוך לרפיח, קיבלו חיילי גדוד הסיור כשהם עדיין בשכונת זייתון. מאוחר יותר גם הבינו כי אחד ההרוגים, רב"ט אלעד כהן, הוא חייל מגדוד שקד של החטיבה, גדוד עליו פיקד אייזברג בשנת 93'.
"אין ספק", אומר המח"ט, "זה שבוע לא קל עבור החטיבה, אבל אנחנו משפחה אחת גדולה, נוער מדהים, ונעשה הכל להתאושש ולהמשיך הלאה. כשיצאו החיילים משכונת זייתון, אמרתי להם כמה אני גאה בהם, התכוונתי לכל מילה".
התחקיר המלא של האירוע עדיין לא הסתיים. אל"מ אייזנברג אינו בטוח שפיצוץ הנגמ"ש נגרם כתוצאה ממטען וסבור שייתכן שמדובר בטיל נ"ט. "אני לא חושב שהמחבלים למדו את שיטות הפעולה שלנו", הוא אומר בתשובה לשאלה, "אנחנו צריכים ללמוד מהאירועים האלה, אולי גם להפיק לקחים, צה"ל יעשה את זה וגם חטיבת גבעתי. אבל צריך לזכור עוד משהו מהאירועים הקשים האלה: קיבלנו הוכחה נוספת עד כמה חשוב אצלנו כבוד חיי האדם וערך הרעות".
לפנייה לכתב/ת 
