ברוך איבצ'ר: "נמאס לי מפרו"

איש העסקים הישראלי, ברוך איבצ'ר, הוא אישיות ציבורית מוכרת בפרו, ובעבר סימל עבור מיליונים מתושביה את התקווה לעתיד טוב יותר. איבצ'ר חולש בפרו על אימפריה עסקית, הכוללת את אחת מתחנות הטלוויזיה החשובות במדינה, מפעל גדול לפוליאתילן בלימה, עם מחזור עסקי של 40 מיליון דולר, ועד לאחרונה היה שותף בבעלות גם על מפעל הלוטו של פרו.

בימי שלטונו של הנשיא הקודם, אלברטו פוג'ימורי, עמדה התחנה של איבצ'ר במוקד של סערה ציבורית, כאשר השלטון הלאים אותה כדי להפסיק סדרת כתבות תחקיר שפורסמו נגדו. מיליונים מאזרחי פרו יצאו לרחובות והפגינו נגד הלאמת התחנה, ואיבצ'ר, יחד עם קבוצה של אנשי עסקים נוספים מישראל, הפך ליקיר האופוזיציה ולמקורבו של ראש האופוזיציה, אלחנדו טולדו.

מאז, התחלף השלטון, וטולדו הפך לנשיא. טולדו, שאשתו, מריאנה פרקש, היא יהודיה בעלת אזרחות ישראלית, הקיף את עצמו באנשי עסקים מישראל, ומינה ישראלים ליועציו הקרובים ביותר. על פי החלטת טולדו, החזירה הממשלה לאיבצ'ר את מרבית מניות השליטה בתחנת הטלוויזיה.

אלא שמאז עבר חתול שחור בין איבצ'ר לשלטון החדש. אנשי עסקים בפרו טוענים, שאיבצ'ר הסתכסך עם טולדו, ושהוא מעוניין כיום לחסל את האימפריה שלו ולחזור לישראל. איבצ'ר מכר לאחרונה את חלקו בלוטו הפרואני. בשיחה עם ynet, מספר איבצ'ר על אכזבתו מהמשטר שסייע לו לעלות לשלטון.

אתה אכן עומד למכור את עסקיך ולעזוב את המדינה?

"מחברת הלוטו כבר יצאתי לגמרי. כשהמשטר הקודם שם את ידיו על עסקי, חברת הלוטו הייתה חברה מצליחה שצעדה קדימה. כשהחברה חזרה לידי, מצאתי חברה כושלת, אבל הצלחתי לשקם אותה ולמכור אותה ב-14 מיליון דולר. את המפעל שבבעלותי אני לא מתכוון, לפי שעה, למכור. להיפך: אני מרחיב אותו ב-8,000 מטר ומרחיב את הייצור. אני מעסיק שם 725 עובדים נפלאים, שבזכותם המפעל משגשג כפי ששגשג תמיד, גם כשמסוקים של הצבא הפרואני חגו מעליו כדי להפחיד אותנו, והמנהלים נאלצו לברוח מפרו".

ומה לגבי תחנת הטלוויזיה?

"אם אתה מוצא לי מישהו שיקנה אותה, אני מוכר אותה מחר". 

מדוע? נלחמת שנים כדי להחזיר אותה לבעלותך.

"כשהטלוויזיה שלי נלקחה ממני ב-1997, היא הייתה הצלחה כלכלית אדירה, אבל תחת הניהול הממשלתי הכושל היא צברה חובות של כ-52 מיליון דולר. פרסתי את החובות והתחנה עומדת כיום על הרגליים, אבל אינני יודע מדוע אני צריך לסגור את החובות הללו. 

"כדי לסגור את החובות, נאלצתי למכור את חלקי בתחנת הלוטו. כמו כן, אני נאלץ להתמודד עם המדינה בערכאות משפטיות כדי להחזיר לידי 46% ממניות התחנה, שנמצאות תחת עיקול. קשה לי להבין את ההתנהלות הזאת: הרי זה משטר שהיה לי חלק חשוב בהעלאתו לשלטון. אני מאוכזב.  

"מה שמדאיג אותי יותר, הוא שהמשטר החדש, ממש כמו המשטר הקודם, הוא מושחת. כ-10 מיליון אנשים בפרו חיים היום ברעב, ויש כאלה שמתים ברעב בגלל השחיתות של המשטר הזה. העוני והאלימות אוכלים כל חלקה טובה. המצב גרוע יותר מאשר בימי השלטון הקודם. והשלטון החדש, כמו השלטון הקודם, מפרש כל תחקיר של אמצעי התקשורת כהתקפה עליו ולא כביקורת. הבעיה שקוממה אותי נגד המשטר הקודם עדיין קיימת: הפוליטיקאים בפרו אינם נותנים לכלי התקשורת חופש לבקר אותם".

בתקשורת פורסם שגם אתה פיטרת, כביכול, עיתונאים שיצאו נגד השלטון.

"שקר וכזב. פיטרתי עיתונאית אחת מסיבות מקצועיות, בגלל שהייתה לה תוכנית טלוויזיה גרועה ולא מעניינת".

באופוזיציה הפרואנית אומרים, שכפי שהנשיא פוג'ימורי הקיף את עצמו ב'מאפיה' של אנשי עסקים יפאנים, הנשיא הנוכחי מקיף את עצמו בקבוצה של אנשי עסקים ישראלים שמחזיקים אותו בשלטון.

"יש בזה סיבה לדאגה, ואני אומר זאת למרות שחלק מהם חברים שלי. זכותם של אנשי העסקים לפעול בכל מקום ולעשות מה שהם רוצים וצריכים. אבל כשמדינה שלמה מדברת על 'מאפיה ישראלית', וגרוע מזה, על 'מאפיה יהודית', זה מדאיג מאוד. בפרו אף פעם לא הייתה אנטישמיות, ויהיה עצוב מאוד אם השלטון הנוכחי יקלקל זאת".

אחד מהישראלים הפעילים בפרו הוא ידידך הטוב, יוסי מימן. מימן מחפש כרגע משקיעים שיצילו את תחנת הטלוויזיה שלו, ערץ 10. האם אתה חושב על כך?

"אין לי שום כוונה להשקיע בערוץ 10, אני לא חושב על כך ולא שוקל ולא מהרהר. היו לי צרות מספיק גדולות עם התחנה בפרו. אני סומך על יוסי, שיצליח להתגבר על הקשיים בכוחות עצמו, והוא כבר עושה זאת".