מרואן ברגותי הורשע ברצח חמישה בני-אדם

יותר משנתיים לאחר שנעצר, הורשע היום (ה') מרואן ברגותי ברצח ישראלים בארבעה פיגועי טרור, בהם נרצחו חמישה בני-אדם. בנוסף, הורשע ברגותי בניסיון לרצח ובחברות בארגון טרור. הפרקליטות ביקשה להרשיעו ברצח של 26 ישראלים ב-37 פיגועים.  

הכרעת הדין בעניינו של ברגותי הוקראה בשעות הצהריים בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב. גזר-הדין יימסר ב-6 ביוני. הפרקליטות מבקשת כעת לגזור עליו חמישה מאסרי עולם. באשר למקרים מהם זוכה, התובעת דבורה חן אמרה כי אופן הפעולה יוחלט בעתיד, בכפוף לחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה.  

בעקבות הכרעת-הדין, צעק ברגותי: "יבוא יום בו אתם תתביישו בהאשמות האלה. לי יש קשר להאשמות האלה בדיוק כמו שלכם השופטים יש קשר. השופטים לא יכולים לשפוט בעצמם, הם מקבלים הוראות מגבוה. רק לפני שבועיים התברר שנשפטו אזרחים חפים מפשע על רצח חייל. אני מנהיג פלסטיני גאה. מה אתם רוצים, שנשתף פעולה עם הכיבוש?" בנוסף, הוא קרא להמשיך באינתיפאדה.

בין השאר, קבעו השופטים כי ברגותי פעל ישירות תחת פיקודו של יו"ר הרשות הפלסטינית: "ערפאת לא היה נותן את הנחיותיו בצורה מפורשת, אך דאג שהכפופים לו יבינו היטב מתי הוא מעוניין בהפסקת אש ומתי הוא מעוניין בפיגועים נגד ישראל. גם ערפאת עצמו ראה בנאשם כמי ששולט בשטח, ולכן היה נוזף בו כאשר בוצע פיגוע שלא על דעתו של היו"ר".

בעקבות הדברים אמר שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, כי אפשר שבעתיד תישקל גם העמדתו לדין של ערפאת, אם כי לפי שעה, "הסטטוס בו הוא נמצא מתאים בהחלט". על הכרעת-הדין אמר לפיד ל-ynet: "מדובר בהרשעה חמורה. העובדה שרוב סעיפי האישום בוטלו היא ההוכחה לכך שישראל היא מדינה חופשית ודמוקרטית".

זוכה ממקרי רצח רבים מחוסר ראיות

ברגותי, ששימש מזכיר הפתח בגדה וחבר במועצה המחוקקת הפלסטינית, נעצר בידי כוחות צה"ל ברמאללה באפריל 2002, במקביל למבצע "חומת מגן". לאחר חקירתו, הוחלט לשפוט אותו בבית-משפט אזרחי, ולא בבית-דין צבאי. כעבור ארבעה חודשים מיום המעצר הוגש כתב האישום נגדו.

צילום: משטרת מחוז ת"א

הפיגוע בתחנת הדלק בגבעת-זאב, בה נרצחה יואלה חן, בוצע על-פי הוראתו הישירה של ברגותי, כנקמה על חיסולו של ראאד כרמי. הוא הודה בחקירתו באחריות לפיגוע. כמו כן, הוא הורשע בתכנון הפיגוע במעלה-אדומים, בו נרצח נזיר יווני. ברגותי אף נתן את אישורו לפיגוע במסעדת "סי פוד מרקט", בו נרצחו שלושה ישראלים, וכן לפיצוץ מכונית תופת ליד קניון מלחה, אירוע בו לא היו נפגעים ישראלים.   

בכתב האישום המקורי, כאמור, ביקשה הפרקליטות להרשיע את ברגותי ברצח של 37 בני-אדם. בית-המשפט לא קיבל את עמדתה, מחוסר ראיות. הוא פסק: "לנאשם לא היה בדרך כלל קשר ישיר עם אנשי השטח שביצעו את הפיגועים. הקשר היה באמצעות המקורבים לו, שפעלו בסביבתו ובהם אחמד ברגותי, עויס אבו חמיד ואבו סדחה, אנשים שפעלו בסביבתו ובתמיכתו תכננו והוציאו לפועל פיגועי רצח, כשהם משתמשים בכספים ובאמצעי הלחימה שהנאשם דאג לספק להם לצורך כך".

שלושת השופטים, שרה סירוטה, עמירם בנימיני ואברהם טל, ציינו כי לקחו בחשבון את דבריו של ברגותי בשלב הסיכומים, לפיהם הוא מתנגד לרצח חפים מפשע ולפגיעה בנשים וילדים. עם זאת, הם ציינו כי "הוכח מעל לכל ספק שהנאשם נטל חלק ועמד בראש פעילות רצחנית, שמטרתה פגיעה בחפים מפשע הן בשטחי יהודה ושומרון והן בתחומי הקו הירוק, כולל פיגועי ההתאבדות". על הפיגועים בהם לא הורשע במישרין, נכתב כי יש לו "אחריות מוסרית, אך לא משפטית".

צילום: אי.אף.פי

מחוץ לכותלי בית-המשפט הפגינו כמה עשרות פעילים, חלקם אזרחים זרים מאירופה, למען שחרורו של ברגותי. עוד לפני שהחל הדיון הורגשה נוכחות תקשורתית מוגברת מחוץ לאולם, ותחנות שידור זרות העבירו את התמונות בשידור חי. כוח קטן של אנשי מג"ב ויס"מ הוצב במקום, כדי לשמור על הסדר. 

רעייתו של ברגותי, פדווה, לא הורשתה להגיע לשטח ישראל ולנכוח בדיון, וכך גם כמה שרים פלסטינים. לעומתם, כמה חברי-כנסת ערבים נכחו במקום. ח"כ אחמד טיבי קרא: "זה גזר דין של הכיבוש נגד מנהיג ולוחם חופש פלסטיני. אין זכות לכיבוש לשפוט מנהיגות נבחרת, בעיקר כשיש פושעי מלחמה אמיתיים, שיורים פגזים ממסוקים לעבר הפגנות".

גם מוחמד ברכה נכח בבית-המשפט: "זה היה משפט פוליטי", טען, "אבל אלה שכלאו אותו עוד ינהלו איתו משא ומתן. זה ייקח יותר זמן מנלסון מנדלה. מאז שברגותי נעצר לא הפסיקו פיגועי הטרור, אז איך הוא אחראי לכולם? מי שאחראי זה הכיבוש, ומי שצריך לעמוד לדין זה אנשים אחרים. ברור שלכיבוש תהיה התנגדות".

ח"כ ג'מאל זחאלקה הוסיף: "ההכרעה הייתה מבחן כוונות, והוכח שפניה של ממשלת ישראל הם לעימות ארוך טווח, כי מי שרוצה שלום היה משחרר את ברגותי מיד ומנהל איתו משא ומתן. ההתנגדות לכיבוש תמשיך כל עוד הוא קיים. חיסול מנהיגים פוליטיים לא תחסל את ההתנגדות".