טיול באזור כיכר דיזנגוף

מתחם כיכר דיזנגוף נבנה על טהרת הסגנון הבינלאומי. אזור זה של העיר תוכנן ועוצב על ידי מתכנן הערים פרופסור פטריק גדס, שהוזמן על ידי העירייה בשנת 1925 להגיש תכנית אב כוללת לתל אביב, שנאלצה להתמודד עם גידול לא מתוכנן באוכלוסייתה.

לפי תפיסתו, הייתה אמורה תל אביב לשאת אופי של עיר גנים, כפי שחזו מייסדיה, עם הפרדה ברורה בין רחובות ראשיים, רחובות מגורים ושבילים עתירי צמחיה להולכי רגל. סעיף חשוב בהמלצותיו הוא מיקומם של גינות ועצי נוי ופרי בלב כל אזורי המגורים. "עצי הפרי", ציין גדס, "ישמשו בעקיפין לבריאותם של הילדים, במידה ולא ימנעו מהם את ההנאה שבקטיפת הפירות".

למרות השינויים הרבים שהוכנסו בתכנית המקורית, ניתן לחוש ברחובות העיר עד היום את התפיסה ההומנית של גדס.

• יעל 5 פינת שלמה המלך 27
  

בית רוזנוסר

 אדריכלים יהודה פוגל ושלמה מקורי, 1936.

בית מגורים בעל מתווה של קובייה אך מעוצב בקפדנות. המרפסות הקטנות והזיזיות הפונות לרחוב יעל, מעוצבות בצורה יוצאת דופן ובהצטעצעות מסוימת, ואילו המרפסות הפונות לפינת שלמה המלך יוצרות מעטפת של צל. הקיר סביב דלת הכניסה חופה בקרמיקה ואת מיקום חדר המדרגות מסמנים אריחי זכוכית וחלונות עגולים המזכירים צוהר אוניה.

• יעל 3
  

בית דונקלבלום

אדריכל אוסקר קאופמן, 1935.

בית מגורים אלגנטי, בעל מתווה של קובייה, ובו אלמנטים המעניקים הוד והדר לבית. הוא ניצב על במה מעוגלת, המרפסות והחלונות מתעגלים ברכות במתווה של חצי אליפסה. קיר הבניין מחופה בטיח מעובד בצורת פרחים, פרט למרפסות הבולטות, בהן הטיח חלק כדי ליצור הפרדה בין הנפחים. לובי חדר המדרגות מפתיע בהידורו וכולל ציפוי של עץ על הקירות וספסל למנוחה. 

אדריכל אוסקר קאופמן עסק בעיקר בתכנון תיאטראות. הוא עלה לארץ בעקבות הזמנה לתכנן את תיאטרון 'הבימה'. התכנון נעשה עם שותפו, אויגן שולצר, בשנת 1934. בשנות ה-40 חזר קאופמן להונגריה.

• כיכר צינה דיזנגוף
  

אדריכלית ג'ניה אוורבוך, 1934-1949.

כיכר צינה דיזנגוף, על שם רעיית ראש העיר הראשון, הייתה הכיכר הראשונה בעיר שהתוו לה קווים אדריכליים. בשנת 1934 זכתה האדריכלית ג'ניה אוורבוך בתחרות לתכנון הכיכר.

אוורבוך עיצבה את הבתים מסביב לכיכר במעגל. מרפסות ארוכות עוטפות את כל המבנים בכל היקפם, קיר המרפסות משמש כמעטפת של צל. הקווים האופקיים במרפסות נקבעו על ידי הפתח הצר בין המעקה לסינר (מעקה המרפסת העליונה) ועל ידי חריץ האוורור הצר. המטרה היא לשחרר את האוויר החם שמתרכז בחלקה העליון של המרפסת. כך נוצרה קומפוזיציה של משטחים אטומים מול ריקים, זרימה של קו אופקי ומעגלי.

בזמנו הייתה בכיכר בריכת מים עגולה ובמרכזה מזרקה. סביב הבריכה נשתלה טבעת דשא, נסלל שביל כורכר ושוב טבעת דשא, שלאחריה עצים מצילים ושבילים שקישרו עם הרחובות.

לא את כל המבנים מסביב לכיכר תכננה ג'ניה אוורבוך, אך היא הנחתה את האדריכלים ליצור חזית אחידה. אוורבוך, שהיתה בעלת משרד עצמאי, הייתה אחת מהאדריכליות הבודדות באותה תקופה, בה נשלט התחום על ידי גברים.

שני בתי קולנוע תוכננו בכיכר: 'חן' ו'אסתר'. אריה שרון תכנן את הראשון ויהודה מגידוביץ את השני.

• קולנוע אסתר (כיום מלון 'סינימה')
  

אדריכל יהודה מגידוביץ, 1935.

במפלסים העליונים מוקם הקולנוע עצמו, שהכיל 1000 מקומות ישיבה. בקומת הקרקע נבנה לובי ובו בית קפה וחנות כלבו. המרפסות השתלבו בתכנון הכולל לכיכר. את ההדגשה האנכית יצר קיר חלק בפינת המבנה, ששימש לקביעת השילוט. בחזית ניצבים ארבעה עמודים המנותקים מקיר הזכוכית של הקומה המסחרית, וכך ברור הניתוק בין המבנה לבין הקירות, המשמשים כקליפה ומעוצבים בחצי עיגול.

קולנוע אסתר נפתח בשנת 1939 בהקרנת הסרט של וולט דיסני 'שלגיה ושבעת הגמדים'.  כיום פועל בו 'מלון בוטיק' בשם 'סינימה'. מומלץ להיכנס ללובי המלון ולהתרשם מהעיצוב בהשראת עולם הקולנוע.

• בן עמי 14
  

מרכז קופת חולים

אדריכל יוסף נויפלד, 1939-1941.

מבנה ציבורי בנוי בקשת המקבילה לרחוב בלינסון במערב ולכיכר דיזנגוף במזרח. שימושי הקומות השונות באו לידי ביטוי בחזית הבית. קומת המרתף וקומת הקרקע היו מיועדות למעבדות ולמחסן תרופות. החזית בשתי הקומות פשוטה ובהירה. הקומה העליונה נבנתה עבור משרדי ההנהלה, וניתן לראות כי לקומה הזאת חשיבות רבה יותר.

• בן עמי 3
  

בית לוסטיג ורזנטל

אדריכל מרדכי רוזנגרטן, 1935.

בית מגורים בן שלוש קומות במקור, בעל חזית רבועה וסימטרית הכוללת מרפסות מעוגלות, מובלטות במרכז ומרפסות תלויות קטנות תלויות בצדדים. מעקות הצינור בולטים בדקותם על רקע הטיח הלבן, ומקנים אווריריות למבנה.

מרח' בן עמי פנו שמאלה לרח' חובבי ציון ולכו בו עד למספר 42-44 (ומולו בדיוק מס' 53-51)

• חובבי ציון 42-44
  

בית גרבר רובין ושפיר

אדריכלים י. קמינצקי וח. בלומנפלד, 1936.

בית מגורים הניצב על מגרש כפול, נבנה בצורת האות ח' ואגפיו מקיפים חצר הפתוחה לרחוב. הגינון העשיר של הבית הכולל בריכת דגים מחופה בקרמיקה, הפך לנכס עירוני בתרומתו ליופי הרחוב. הבית עשיר בפרטים ובחומרי גימור בעיקר במעקות המרפסות, בכניסה ובפיר המדרגות. 

• חובבי ציון 53
  

בית ריבקין ופורטנוי

אדריכל יעקב גינזבורג, 1937.

בית מגורים שהוא תאום של בית מס 51 למרות שזה בוצע על ידי אדריכל אחר, שלמה גפשטיין. מתחת לקומת העמודים נשמרו פיתוחי השטח בחצר, בהם שילוב של שבילי גישה עם אדניות בנויות מאבן כורכר, חיפוי קרמיקה על הקירות ובריכת נוי.

• חובבי ציון 65
  

בית מירנבורג

אדריכל פינחס היט, 1935.

בית מגורים המורכב משלושה אגפים. האגף המרכזי בפינה מסתיים בחצי עיגול, כאשר המרפסות שעוטפות אותו מחזקות את המראה הדינמי של הבניין והקו האופקי בחזית. ניתן לראות בבירור את החלוקה בין דירות המגורים הבולטות בטור בכל גוש בנפרד. בגוש המרכזי המרפסת בולטת ומודגשת על ידי מדרגה במעקה וגדר סבכה מברזל, ואילו בשני הגושים האחרים המרפסת שקועה בתוך המבנה. שימו לב לזרבובית ניקוז המים מהאדניות המעוצבת בצורת ציפור דורסת יצוקה מברזל, פרט יוצא דופן.

• בן עמי 3
  

בית לוסטיג ורזנטל

אדריכל מרדכי רוזנגרטן, 1935.

בית מגורים בן שלוש קומות במקור, בעל חזית רבועה וסימטרית הכוללת מרפסות מעוגלות מובלטות במרכז ומרפסות תלויות קטנות בצדדים. מעקות הצינור בולטים בדקותם על רקע הטיח הלבן, ומקנים אווריריות למבנה.

המשיכו ברח' בחובבי ציון עד לרח' פרישמן מס' 35.

• פרישמן 35 פינת פרוג
  

מעונות עובדים הוד

אדריכל אריה שרון.

בית דירות הכולל מבנה רציף סביב גינה משותפת רחבת ידיים, שאליה ניתן להגיע מקומת העמודים שברחוב פרישמן. קומת הקרקע שפנתה לגינה הייתה מיועדת לפעילות חברתית והכילה גני ילדים, חדרי קריאה, צרכנייה, מרפאה וכד' - מעין קיבוץ בתוך העיר.

הגינה סמלה את חיי החברה המשותפים והבנייה מסביב לחצר איפשרה יצירת מרחק מקסימלי בין הבתים. בדרך זו ניתן היה לשמור על תנאי תאורה ואוורור לכל הדיירים.

אדריכל אריה שרון, חבר קיבוץ גן שמואל, היה תלמידו של האדריכל הנס מאייר שהאמין שחובתו של האדריכל לתרום לתיקון מצב החברה. המסר של האדריכלות החברתית תאם את האידיאולוגיה של תנועת העבודה בשנות ה-30. עקרונות תכנון מעונות העובדים היו הדגשת השוני מהסביבה הבורגנית, פונקציונליות ופשטות, וכמובן אחידות ושוויון בין הדיירים.

• פרוג 5
  

בית שמי, 'בית התרמומטר'

אדריכל יהודה ליולקא, 1935-36.

בית מגורים בן שלוש קומות במקור. חדר המדרגות מובלט על ידי גגוני הצללה. חלונות חדרי המדרגות כונו 'תרמומטר'. זווית חדר המדרגות מתייחסת לפינת הרחוב, ופסי הבטון יוצרים משחקי אור וצל. מעקה הבטון הבנוי במרפסות נראה כמסך החורג מקו המרפסת ומשמש הן כמעקה עליון והן כסינר הצללה

• גורדון 9
  

בית זלטופולסקי

אדריכל דב כרמי, 1935.

בית מגורים בעל 3 קומות במקור. את מקום חריצי האוורור במעקה הבנוי של המרפסת מחליפים פתחים עגולים קטנים. כניסת הבית מורמת על עמודים המובילים לחדר מדרגות עשיר בפרטים ייחודיים. אדריכל דב כרמי, חתן פרס ישראל לאדריכלות בשנת 1957, התגורר בבית זה.

ברחוב גורדון חזרו מעט על עקבותיכם אל רחוב רופין, עד למספר 12-14.

• רופין 12-14
  

בית קרייתי

אדריכל שמואל מיסטצקין, 1938.

בית מגורים סימטרי ובנוי בשלושה גושים. הגוש המרכזי נסוג פנימה. ההפרדה בין הגושים נעשית על ידי שני חדרי מדרגות המתקשרים בקומת הגג על ידי פרגולה המשתלבת בחזית ומאחדת את הגושים. בין שני הגושים הצדדיים נוצר פאטיו פתוח לרחוב רופין.

העמותה לתיירות של עיריית תל אביב-יפו מארגנת סיורים מודרכים בנושא הבאוהאוס (ובהרבה נושאים אחרים). טלפון: 5166188.

הכותבת היא מדריכה בעמותה לתיירות תל אביב-יפו.