רנו גרנד-סניק - מקסימום קומפקט

את דברי ימי המיניוואן המודרני בהוצאת רנו, סיפרנו לכם לא פעם. זוכרים? רנו סניק, שגילה לאירופה מיניוואן קומפקטי, והצליח שוב להפוך בדור שני ללהיט מכירות, תוך הפיכה לרכב למשפחה שלמה. בין היתר, באמצעות הגדרת ההיצע בעזרת שתי גרסאות אורך, שמתאימות לשתי תצורות ישיבה. האחת עם חמישה מושבים, השנייה עם שבעה. זו האחרונה לא מתוכננת להיות רבת-מכר, אלא בעיקר מענה למתחרות חשובות, כמו אופל זפירה למשל.

מספרים ונוסטלגיה

הגרנד-סניק מעלה לא מעט הרהורים נוסטלגיים, בעיקר אצל היצרן והיבואן המזהים בו יורש רוחני לאספאס המקורי, המיניוואן גדול המידות שהוצג בשנות ה-80. והם לא מגזימים. לאספאס המקורי היה בסיס גלגלים באורך 258 ס"מ (קצר ב- 10.5 ס"מ מהסניק הרגיל!) ואורך כללי של 425 ס"מ (קצר בס"מ). רק בהיבט הגובה רשם עדיפות מסוימת, עם 166 לעומת 162 ס"מ. ומידות אלה אומרות כי עם בסיס גלגלים של 273.5 ס"מ (5 ס"מ יותר מהסניק) ואורך של 449 ס"מ (תוספת של 23 ס"מ), הגרנד-סניק גדול משמעותית מהאספאס המקורי. חומר למחשבה?

אם הסניק החדש נראה לעיתים כקרוב מדי למכונית רגילה, הרי שגרסת ה"גרנד" מתקנת את הרושם. היא דומה מאוד לסניק, ובכל זאת ניכר כי תוספת האורך המהותית, בעיקר מאחורי הסרן האחורי, מעניקה תחושה "מיניוואנית" גדולה. ובסך הכל, לטעמנו לפחות, הוא פשוט נראה הרמוני ומתאים יותר לייעודו.

בתא הנוסעים וסביבת הנהג יש מעט הפתעות, אם בכלל. אותו חלל מקורי ונאה, אותה אווירה נעימה, ואותן תלונות לגבי לוח מחוונים עמוס. אלא שבאופן טבעי אנחנו מזדחלים לאחור, אל השינוי הגדול בדמות שני מושבים נוספים. ואם אינכם מוצאים אותם ברגע הראשון, זה רק מכיוון שהם מוסתרים היטב מתחת לשטיח מתקפל. משיכה בכוח בינוני בידית בד אדומה, שולפת מהרצפה שני מושבים קטנים ונפרדים.

בניגוד למרבית המתחרים, מדובר במושבים נפרדים הניתנים לקיפול עצמאי. זה אומר כמובן שניתן לשחק עם נפח תא המטען, בהתאם למספר הנוסעים הנדרש - חמישה, שישה או שבעה . פתיחת המושבים מסודרת היטב, כולל קיפול חכם של השטיח בהתאמה לממדים החדשים, אך מוזר לגלות כי במצב זה לא נותר כל מקום לאחסון או הרכבת כיסוי תא המטען. הברירה היא רק להותירו בבית, ולמען האמת, מרנו היינו מצפים לפתרון טוב יותר.

הגג הנמוך של הסניק, האחראי למראה הקליל, גובה מחיר בגרסה הארוכה. המרחב מאחור מוגבל ויתאים לילדים קטני מידות בלבד, לבטח לא למבוגרים. גם רנו חושבים כך כנראה, אחרת היו מתקינים כאן פתחי מיזוג נפרדים. גם הכניסה לאחור אינה נוחה במיוחד, ודורשת גמישות שבקושי יתאימו לבני נוער נמרצים. ותא המטען הגדול במקור? זה מצטמק כצפוי מ-550 ליטר במקור לממדי סופר-מיני של 220 ליטר בלבד.

הגרנד-סניק שוקל 120 ק"ג יותר מאחיו הקצר, אך מפתיע עם ביצועים נמרצים. לרגעים נראה היה כי הוא אפילו מהיר מגרסת 2.0 הליטר (136 כ"ס) הרגילה שבחנו בעבר. בכל מקרה, את ה"התחכמות" המעצבנת של התיבה האוטומטית מבית רנו הוא עדיין מציג. מכל מקום, נתונים רשמיים טוענים למהירות מרבית זהה (190 קמ"ש) והאצה ל-100 קמ"ש איטית בשש עשיריות שנייה (12.1) לעומת הסניק הרגיל. צריכת הדלק לאורך המבחן הייתה דומה אף היא - כ-7.3 ק"מ לליטר.

מבחינת ניהוג, אם בעיר או מחוצה לה, לא מרגיש הגרנד מסורבל. הוא שומר על תחושת ה"מכונית פרטית" של הדגם הרגיל, ומציע כושר תמרון טוב, עם יכולת פניה מרשימה. בסיס הגלגלים הארוך יחסית תורם להתנהגות רגועה, ואפילו יכולת שינוי הכיוון נשמרה גבוהה. למרות הכל, נראה לנו כי פעולת ההגה החשמלי פחות טובה מבדגם הקצר, ואילו מערכת הבלימה המתוגברת עצבנית מדי בעיר.

כיול מתלים שונה אומר כי הסניק הארוך נוקשה יותר ופחות נוח כאשר אינו עמוס מטען נוסעים, למרות תנודות מורגשות יחסית על צירי האורך והרוחב. מלבד זאת הופתענו לגלות כי למרות העובדה שמכונית המבחן הייתה רק בתחילת דרכה, נשמעו רחשי פלסטיק מוגזמים מכל עבר, וכן, התחושה שלנו היא שאיכות הגימור וההרכבה נמוכה יותר מהזכור לנו בדגמי סניק.

הגרנד-סניק הוא כלי נאה ונעים למדי, הנהנה ממרבית יתרונות סניק רגיל, כולל יכולת דינמית גבוהה יחסית, הרגשה קלילה מאחורי ההגה ויכולת תמרון גבוהה. מצד שני, הוא בפירוש אינו מיניוואן לשבעה, וההגדרה המתאימה לו היא יותר "5+2". חשוב לזכור זאת אם תכננתם טיול של המשפחה המורחבת.

והמחיר? תוספת של כ-17,000 שקל לעומת הסניק המקביל אינה ענקית אמנם, אך היא מביאה את הגרסה המהודרת שנבחנה ל-180,000 שקלים. זה לא רק יקר בכ-40,000 מה-1.6 ליטר הפופולרי, אלא קרוב לתחום מיניוואנים גדולים באמת, עם הרבה יותר מקום לנוסעים ולמטען. אם כבר, היינו בוחרים בגרסה הפחות מצוידת (ללא חישוקים קלים ובקרת אקלים, ריפוד פשוט יותר) במחיר של 166,000 שקל בלבד.

אלא שבכל מקרה, למרות המראה הקוסם והשימושיות המובטחת, הגרנד פחות משכנע מהסניק הרגיל. למרות שיש כאן פתרונות מעניינים, רנו לא יצאה מגדרה בתכנון הרכב, ולכן התוצאה פחות כובשת. נראה כאילו מישהו החליט שם ש"צריך כזה", מסיבות שאינן שימושיות בלבד. במילים אחרות - אם אתם יכולים לוותר, או אינכם צריכים צמד מושבים זעיר, סניק רגיל יעניק יותר, תמורת פחות.