פוסט פוליו: אז עדיין אתם חושבים שהחיסון מיותר?
במשרד הבריאות מודאגים: שיעור המתחסנים בישראל נמצא בשנים האחרונות במגמת ירידה, באופן שעלול לסכן בעתיד את האוכלוסייה. כך למשל, רק 70 אחוז מבני ה-15 עד 19 מחוסנים נגד אדמת. "רבים בוחרים שלא לחשוף את ילדיהם למה שנראה להם סיכון מיותר, או מזניחים את הביקור בטיפות החלב בגלל שאננות
האחות הוותיקה של טיפת חלב בצפון תל-אביב פכרה אתמול את ידיה בייאוש אל מול עשרות האמהות המודאגות שפשטו על התחנה, בבקשה לחסן את ילדיהן בדחיפות נגד נגיף הפוליו. "כבר שנים שלא ראיתי דבר כזה", אמרה בדאגה. "כל מי שלא חיסן את הילד שלו בשנתיים האחרונות, נזכר לבוא עכשיו. מתי יהיה לנו זמן לחסן את כולם?"
גם בתחנות אחרות הורגש אתמול לחץ ההורים, שביקשו להגן על ילדיהם מפני הנגיף האלים, שנמצא השבוע בנחל השפד"ן. לפי הוראת לשכת הבריאות המחוזית בתל-אביב, חוסנו כל הילדים שהגיעו אתמול לתחנות בלי תור. למרות שמומחים העריכו כי הסכנה שנשקפת לאוכלוסייה אינה גדולה, איש לא ייקח על עצמו את הסיכון שילד יחלה במחלה הקשה משום שלא נמצא לו תור לחיסון.
משרד הבריאות הפיץ אתמול חוזר מיוחד לבתי-החולים, ובו הם מתבקשים לגלות ערנות לסימני המחלה, אם יופיעו אצל חולים. "המוטציה שעבר הנגיף אינה משמעותית מספיק כדי להפוך אותו לזן אלים, אבל אנחנו החלטנו להתייחס לזה כאל זן אלים למען הבטיחות", אמר פרופ' אבי ישראלי, מנכ"ל משרד הבריאות. "כל אוכלוסיית ישראל מחוסנת בתוכנית חיסונים יעילה, מהטובות בעולם, כנגד פוליו. כך שכל ילד שקיבל את החיסונים השגרתיים שלו, מחוסן. מי שלא מחוסן צריך להתחסן, למרות שהסיכוי שיידבק כמעט אפסי".
קרמת, דיפטריה ושחפת
דרך ארוכה עשתה מדינת ישראל מאז תחילת תוכנית החיסונים ועד היום. החיסון הראשון שניתן בישראל בשנת 1918 היה נגד אבעבועות שחורות. הוא ניתן כחיסון שבשגרה לכל הילדים, עד שארגון הבריאות העולמי הכריז על מיגור המחלה, בשנת 1980.
החיסונים הבאים שהוכנסו לשימוש היו נגד קרמת ודיפטריה בשנת 1952, נגד שחפת ב-1955, ונגד שיתוק ילדים ושעלת ב-1957. כיום מחוסנים כל התינוקות שמונה פעמים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם, נגד מחלות זיהומיות שונות, בהן דלקות כבד מסוג איי ובי, שיתוק ילדים, חזרת, חצבת ועוד.
אולם למרות שרוב החיסונים המומלצים בגיל הילדות ניתנים בטיפות החלב בחינם, על חשבון סל הבריאות, שיעור המתחסנים נמצא בשנים האחרונות במגמת ירידה. מחלות שנדמה היה כי חלפו מזמן מהעולם, שבות ותוקפות.
כך קורה עם מחלת החצבת, שהופיעה לאחרונה בהתפרצויות מקומיות, ועם השעלת, שמדי שנה חולים בה כיום כ-400 ילדים בישראל. מנתוני משרד הבריאות עולה, כי שיעורי השעלת בישראל גבוהים במיוחד בקרב תינוקות בני פחות משנה. חצבת מופיעה בעיקר בקרב בני שנה עד ארבע.
מסקרים שעורך משרד הבריאות עולה, כי 90 אחוז מהאוכלוסייה בישראל בגיל 40 ומעלה מחוסנת נגד חזרת וחצבת, אולם רק 70 אחוז מבני 15-19 מחוסנים נגד אדמת ו-85 אחוז מבני 10-14. משרד הבריאות ציין בהודעה שפרסם שלשום על הימצאות הנגיף במי הנחל, כי הוא אינו מהווה סכנה לבריאות הציבור "בשל הכיסוי החיסוני הנרחב באוכלוסייה, הודות לתוכנית החיסון שהיא מהמתקדמות בעולם".
אולם שלא לציטוט, מודים מומחים שונים – בהם בכירי משרד הבריאות – כי רמת החסינות של האוכלוסייה בישראל למחלות רבות נמצאת במגמת ירידה מדאיגה. "בשנים האחרונות שיעור המתחסנים ירד ב-15-20 אחוז", אומר בכיר במשרד. "הורים רבים בוחרים שלא לחשוף את ילדיהם למה שנראה להם סיכון מיותר, ואחרים סתם מזניחים את הביקורים בטיפות החלב בגלל שאננות יתר. "למרות שהפירסומים על קשר בין חיסונים מסויימים ואוטיזם הופרכו לאחרונה, הציבור עדיין פוחד להזיק לילדיו, ולכן בוחר בחלק מהמקרים בחלופות לא רציניות, כמו חיסונים הומאופתיים. אם המצב לא ישתנה במהירות, מחלות שחלפו מהעולם ישובו ויכו בנו בלי הכרה".
החרדים מחסנים פחות
פרופ' יונה אמיתי, מנהל המחלקה לאם, לילד ולמתבגר במשרד הבריאות, מסביר, כי מצב החיסון של ילדי ישראל ברמה הלאומית הוא מהטובים בעולם, ועומד כיום על כ-95 אחוז. פרופ' אמיתי: "למעשה, בגלל המצב הטוב בארץ אנשים נרדמים בשמירה, וחלקם סבורים שאין צורך בחיסונים. כאשר רמת החיסון באוכלוסייה הכללית היא מעל 90 אחוז, הסיכון להתפרצות של מחלות זיהומיות נמוך גם בקרב קבוצות שבהן יש שיעור נמוך של חיסון".
לדברי פרופ' אמיתי, כיום יש שתי קבוצות עיקריות שבהן שיעור התחסנות הילדים נמוך באופן משמעותי מבאוכלוסייה הכללית. "הקבוצה הראשונה היא בשכבות סוציו-אקונומיות גבוהות באזורים מסויימים בארץ. הם מסבירים זאת בכך שהם לא רוצים לחשוף את ילדיהם למה שהם מגדירים סיכון מיותר.
"גם קבוצות שונות במגזר החרדי אינן מביאות את ילדיהן להתחסן. כך, לדוגמה, פרצה מחלת החצבת בילדים בשכונה חרדית בירושלים לפני כשנה, לאחר שילד הגיע מחו"ל כשהוא נושא את המחלה".
במשרד הבריאות מסתמכים על עיקרון המכונה "עקרון העדר", הגורס שרמת חסינות גבוהה של האוכלוסייה כנגד מחלה מסוימת, מגנה על האוכלוסייה כולה מפני התפרצות. אולם ככל שרמת החיסון הקולקטיבי יורדת, פוחתת גם ההגנה כנגד המחלה. בנוסף, החסינות הקולקטיבית מגנה על רוב האוכלוסייה מפני הדבקות, אולם היא אינה מגנה על הפרט הבודד, שאינו מחוסן, כנגד נגיף מסוים.
"דווקא עם פוליו יש לנו ניסיון רב, כך שאנחנו יכולים להעריך את שיעור הסיכון להידבקות. מדובר בסיכון נמוך ביותר לילדים שהוריהם לא חיסנו אותם בחיסוני השיגרה", אומר פרופ' ישראלי.
פרט לבעיה החינוכית ולחוסר הרצון ההולך אחות בטיפת חלב: "כבר שנים שלא ראיתי דבר כזה. כל מי שלא חיסן את הילד שלו בשנתיים האחרונות, נזכר לבוא עכשיו. מתי יהיה לנו זמן לחסן את כולם?" וגובר של הציבור לחסן את ילדיו, מונעת בעיה תקציבית את הכנסתם של חיסונים חשובים לסל הבריאות. כך, למשל, לא הוכנס עדיין החיסון נגד שפעת לסל, למרות שהוא מסובסד על-ידי קופות-החולים ונמכר לציבור במחיר סמלי. גם חיסון שעלת נוסף, עליו הומלץ לאחרונה על מנת לדכא את התפרצות המחלה בישראל, עדיין לא הוכנס לסל מסיבות כלכליות.
חיסון נוסף שטרם הוכנס לסל למרות יעילותו הוא החיסון נגד אבעבועות רוח, שמעניק הגנה של 92 אחוז נגד מחלת הילדים השגרתית, שעלולה לגרום לסיבוכים שונים. זאת, למרות שמשרד הבריאות המליץ לפני שנתיים באופן רשמי לחסן את כל הילדים מעל גיל שנה. מנתונים שנמסרו לאחרונה עולה, כי רק 30-40 אחוז מהילדים במדינה מחוסנים נגד המחלה.
הבעיה התקציבית
מסמך פנימי שניסחה ועדת היגוי של המחלקה לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות, הזהיר לאחרונה מפני תוצאות החיסון הסלקטיבי לטווח ארוך. הוועדה קובעת כי מניסיון שנצבר בארצות-הברית וביפאן, הסכנה בחיסון חלק מהאוכלוסייה בלבד נגד אבעבועות רוח היא שחסינות האוכלוסייה נגד המחלה תפחת, וגיל ההדבקה יידחה לגיל גבוה בהרבה, שבו שיעור סיבוכי המחלה (בהם דלקת מוח ודלקת ריאות) גבוה יותר. מחברי הדו"ח קובעים, כי הדרך היחידה למנוע מצב כזה היא על-ידי הכללת החיסון נגד אבעבועות רוח בתוכנית חיסוני השגרה של גיל הילדות.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "הוועדה אכן ממליצה להכליל את החיסון נגד אבעבועות רוח בתוכנית חיסוני השגרה של גיל הילדות, אך עלות מהלך זה גבוהה. משרד הבריאות יפנה למשרד האוצר כחלק מהדרישה לתקצוב המשרד בשנת 2005, וידרוש גם תוספת תקציבית למהלך זה".
פרופ' אבי ישראלי, מנכ"ל משרד הבריאות, אישר אתמול כי משרד הבריאות מעוניין להוסיף חיסונים נגד שעלת ונגד אבעבועות רוח, אולם הסביר כי סעיף החיסונים בתקציב המשרד נמצא כיום בגירעון של 35 מיליון שקל כתוצאה מהתייקרות שער היורו והלירה שטרלינג והעלייה במספר הילדים בישראל.
"כל כסף שמושקע בחיסונים הוא השקעה בבריאות הציבור", אומר פרופ' ישראלי. "עד היום משרד האוצר שיתף איתנו פעולה בנושא הזה, ואני מקווה ששיתוף הפעולה יימשך גם הלאה. הנושא נמצא בדיונים להכנסתו לתקציב עוד בשנת התקציב הזו".
- אתה יכול היום לומר בביטחון מלא שהאוכלוסייה בישראל מחוסנת ברמה האופטימלית?
"פעם היינו המובילים בתחום, וגם היום אנחנו במקום טוב בהתחלה. מצבנו טוב, אבל אנחנו שואפים שהוא יהיה טוב יותר".
דרכו של נגיף: מהחיתול ועד למערכת הביוב
כיצד הגיע נגיף הפוליו למי הביוב של גוש דן? כל ילד בישראל מחוסן נגד מחלת הפוליו ארבע פעמים בשנת חייו הראשונה. הנגיף שמצוי בחיסון מופרש באמצעות הצואה, ולכן מתבקשים הורים שילדיהם חוסנו לאסוף את צואתם בשקית סגורה ולהקפיד על שטיפת ידיים לאחר החלפת חיתולים. למרות זאת, חלק מנגיפי התרכיב מוצאים את דרכם למערכת הביוב.
הנגיף הכלול בתרכיב החיסון הניתן בישראל, מוחלש עד לרמה שהוא אינו אמור להוות סכנה למתחסן. אולם לעיתים עלולות להיווצר בו מוטציות, שהופכות אותו לאלים יותר. ב-99' נמצאה במערכת הביוב בישראל מוטציה של נגיף שעבר שינוי של תשעה אחוזים. מאז ועד היום נמצאו בדגימות במי הביוב תרכיבי הנגיף המקוריים בלבד. הנגיף שנמצא השבוע שונה מהנגיף המצוי בחיסון ב-14 אחוז. מוטציה של 15 אחוז ומעלה מוגדרת "אלימה", ויכולה להוות סיכון למי שאינו מחוסן כנגד המחלה.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
