אתר פי גלילות: מי ירוויח מהפינוי
הקרקע שעליה נמצא אתר פי-גלילות שווה 2 מיליארד דולר; בעלי הקרקע הפרטיים, שהקרקע הופקעה מהם לפני 40 שנה, כבר בדרך לבית-המשפט; חברות הדלק והגז קיבלו פיצוי נדיב של כמיליארד שקל וחברה-קדישא מפנטזת על בית-קברות
בשבוע שעבר חגגו בצפון תא בואכה רמת-השרון את האירוע ההיסטורי לציון הסגירה של חוות מיכלי הגז בפי גלילות.
לאחר החגיגות הגיע שלב התכנונים והפנטזיות על עתידו של השטח היקר. שתי התוכניות הקיימות כיום לפיתוח האתר - של האדריכלים בעלי השם העולמי, אדם מזור ומשה ספדיה - כוללות פארק עם נחל ואגם מלאכותי לצד בנייני יוקרה שיכילו כ-9,000 יחידות דיור, ומרכז תעסוקה היי-טקי על שטח של 700 אלף מ"ר.
אבל לפני שמפנטזים על השכונה העתידית-עתידנית, נשאלת השאלה מי יגזור את הקופון מפינוי האתר? מי הולך להרוויח מפינוי המפלצת בפי גלילות?
בג"ץ לטובתם
אתר פי גלילות כולו משתרע על שטח של כ-1,750 דונם, ושווי הקרקע באתר מוערך בכ-2 מיליארד דולר.
כ-1,000 דונם מתוכם שייכים למינהל, ולחברת פי גלילות, שנמצאת בבעלות משותפת של חברות הדלק הגדולות - פז, סונול ודלק - וחברת תשן. עוד 100 דונם נמצאים בבעלות חברות הגז אמישרגז ופזגז. 300 דונם שייכים לבעלים פרטיים, ו-350 דונם שייכים לחברה קדישא.
נתחיל בבעלי הקרקע הפרטיים, שנאלצו לוותר עליה למען חוות הגז לפני 44 שנה. עכשיו הם דורשים לקבל בחזרה לידיהם 300 דונם.
עו"ד מושיק פלדמן, מומחה לנדל"ן ויועץ לוועדות תכנון ובנייה אומר, כי מצבם של בעלי הקרקע הפרטיים לא רע בכלל. פלדמן מציין בהקשר זה את פסיקת בג"ץ, שהכריע לאחרונה לטובת בעלי קרקעות פרטיים בגבעת-אולגה, שקיבלו פיצוי בדיעבד, לאחר שהקרקעות הופקעו למטרות ציבוריות.
הקרקע הופקעה לפני 50 שנה לטובת הקמת מטווח במקום, והופשרה בשנים האחרונות לטובת בנייה למגורים. בית המשפט השיב לבעלי הקרקע את זכויותיהם ופיצה אותם בהתאם, אומר פלדמן.
במינהל מקרקעי ישראל קיבלו בהפתעה את הדרישות הקנייניות של בעלי הקרקע, שישבו על הגדר משנת 1960, אז נלקחה מהם הקרקע.
גם חברה קדישא עדיין לא אמרה את המילה האחרונה והיא מפנטזת על בית-קברות בצפון תא. למרות שהסיכויים לכך אינם רבים, היא צפויה לקבל פיצוי (בכסף או בקרקע חלופית) במקרה שיוחלט שלא להקים במקום בית הקברות.
המרוויחים האחרים מפינוי האתר הם חברות הדלק, חברת פי-גלילות עצמה, וחברות פזגז ואמישראגז. אלא שחברות אלה כבר יודעות בדיוק כמה הן יקבלו, לאחר שמינהל מקרקעי ישראל חתם אתן על הסכמי פינוי כבר לפני מספר שנים. לפי ההערכות, קיבלו החברות מהמדינה הטבות בשווי של כמיליארד שקל תמורת הסכמתן להתפנות מהאתר.
השותפות בחברת פי גלילות הן חברות הדלק הגדולות - פז, דלק, סונול - המחזיקות ב-50% מהחברה, וכן החברה הממשלתית תשן (תשתיות נפט ואנרגיה), המחזיקה ב-50% הנותרים. החברות דרשו, וכנראה גם קיבלו, נתח משווי הקרקע, על אף שהיא שייכת בפועל למינהל מקרקעי ישראל. גם שתי חברות הגז שעבדו במקום, פזגז ואמישראגז, ביקשו וכנראה קיבלו את חלקן ברווחים הצפויים ממכירת הקרקע ליזמים.
החגיגה של רמה"ש
חוץ מבעלי הקרקע, ישנם גם מרוויחים עתידיים נוספים: הרשויות המקומיות. 80% מהקרקעות של פי-גלילות נמצאות בתחום השיפוט של רמת-השרון. 20% נוספים נמצאים בתל-אביב.
שתי העיריות צפויות להרוויח מהפינוי המתוכנן והפרויקט העתידי - הכנסות מארנונה ומסים עירוניים נוספים. רמת-השרון תהיה המרוויחה העיקרית, ולכן היא דחתה בתוקף הצעה שהעלה לאחרונה ראש עיריית תל-אביב, רון חולדאי, כשהציע להקים במקום פארק ענק. למזלה של רמת-השרון, מוסדות התכנון והבנייה הורידו חד-משמעית את הצעתה של עיריית תל-אביב מהפרק.
ברמת-השרון מיהרו לחגוג בשבוע שעבר. "אני מתכנן פה את מרכז הבילויים הגדול במזרח-התיכון, בישר ראש העירייה", יצחק רוכברגר.
לדבריו, "בעלות של 35 מיליון דולר נקים מרכז שיכלול הר שלג מלאכותי, אגם מים גדול, דיסקוטקים ובתי קפה. מיכלי הדלק הגדולים ייהפכו לאולמות אירועים ולמרכזי קניות. רוכברגר אף מתכנן לערוך ב-1 ביולי מסיבת ענק לציון סגירת האתר".
רוכברגר דחה את ההאשמות, לפיהן השיקול הנדל"ני היה הסיבה העיקרית למאבקו נגד האתר. "היה חשוב לי שהמקום יפונה, כדי שלא יקרה אסון כבד", טען.
עוד לא דיברנו כמובן על היזמים, שיקחו על עצמם את מימון וניהול הפרויקטים במקום, את החברות שיקימו את הפרויקטים, את עורכי-הדין והיועצים, ועוד ועוד.
מי שכן ראויים לציון הם שני האדריכלים - פרופ' אדם מזור שעבד עבור מינהל מקרקעי ישראל, ומשה ספדיה שעבד עבור פי גלילות. התוכניות שלהם כבר גמורות, אבל יעבור הרבה זמן עד שמשהו מהן יתגשם בשטח.
לפנייה לכתב/ת 
