היועץ החליט: תיק שרון סגור
בימים האחרונים הושלמה כתיבת ההחלטה של מזוז. ההודעה נמסרה באופן אישי לשרון ולשר המשפטים, לפיד. ההחלטה התקבלה בניגוד לדעת פרקליטת המדינה לשעבר, עדנה ארבל, שסברה שיש להעמיד את שרון לדין, לאחר שקיבל שוחד מדוד אפל, שסייע לו בפריימריז והעסיק את בנו גלעד בחוזה מיליונים
"הגעתי לכלל מסקנה כי יש לסגור את התיק נגד אריאל וגלעד שרון בשל היעדר ראיות מספיקות להעמדתם לדין". כך הודיע אחר הצהריים (יום ג') היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בעניין האי היווני. ההודעה נמסרה באופן אישי לשרון ולשר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד. הודעתו של מזוז, שאינה כוללת כל ביקורת על ראש הממשלה ועל בנו, מותחת ביקורת קשה כלפי הפרקליטות.
גורמים בסביבת ראש הממשלה בליכוד אמרו בתגובה: "ראש הממשלה יכול לפתוח בקבוק שמפניה. דברי מזוז הופכים את דברי ארבל ב-180 מעלות. אם מדברי ארבל עולה ששרון הוא רשע מרושע הרי שדברי מזוז, מוצג שרון כצדיק הדור".
אנשי שרון טענו לפני החלטת היועץ, שארבל ממהרת להמליץ על העמדה לדין בלי ראיות מספיקות ולכן דברי מזוז מתפרשים בסביבת ראש הממשלה כעוד מכה מקצועית קשה לארבל. גם הפרטים על דוד ספקטור, שהלין על הסכומים הגבוהים שמקבל גלעד שרון מאפל, בעוד שהוא שילם לו בעצמו מיליון שקלים עבור שלושה חודשי עבודה, כפי שחשף מזוז, עושים את העבודה מבחינת אנשי שרון.
עו"ד מיכה פטמן, פרקליטו של גלעד שרון, אמר ל-ynet בתגובה להחלטה: "מדובר בהחלטה ראויה. דומה בעינינו כי סקירת הראיות על פי דבריו של היועץ המשפטי מעידה כי מדובר בחוסר אשמה פלילית", אמר עו"ד פטמן, והוסיף: "באשר לכך שפרקליטת המדינה לשעבר, השופטת ארבל, הגישה טיוטת כתב אישום ליועץ, את השאלה מה הביא את הגברת ארבל לשנות את החלטתה בתוך שלושה חודשים, צריכה לתת הגברת ארבל עצמה. הראיות כפי שהציג אותן היועץ המשפטי לממשלה לא יכולות לשמש עילה להגשת כתב אישום".
היועץ: חומר הראיות לוקה בחולשות
החלטת היועץ המשפטי לממשלה התקבלה בהסכמת כל חברי הצוות המקצועי שהקים לצורך בחינת התיק. מזוז לא פירט את חוות דעתה של פרקליטת המדינה היוצאת, עדנה ארבל שהמליצה להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה ובנו. זאת למרות שרק לפני כשבועיים פסק בית המשפט העליון, כי יש לפרסם את חוות דעתה של ארבל, שהמליצה להעמיד לדין את ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו בפרשת נתניהו-עמדי.
"למען הסר ספק אדגיש מיד, כי החלטתי זו התקבלה מתוך עמדה, כי אכן דין אחד לראש הממשלה ולאחד האדם. אכן, אין להקל, כפי שאין גם להחמיר, עם ראש ממשלה (או כל נבחר או עובד ציבור אחר), לענין מבחן דָיוּת הראיות. דין ראש הממשלה כדין כל אדם אחר, ויש לבחון את חומר הראיות נגדו, לפי דיני וכללי הראיות הרגילים, לשם החלטה אם יש בראיות די כדי העמדה לדין".
היועץ המשפטי לממשלה הסביר: "בענייננו, כאמור, חומר הראיות לוקה בחולשות בכל אחד מרכיבי העבירה, ואינו מתחבר גם לכדי מבנה כולל העומד על רגליו. הראיות בתיק זה אינן מביאות אותנו, אף בקירוב, לקיום האפשרות הסבירה להרשעה. בכל רכיב ורכיב של יסודות העבירה שבחנו וניתחנו בפירוט לעיל, קיים ספק סביר, ולעתים אף למעלה מזה".
מזוז הדגיש: "התוצאה הסופית, כאמור בראשית הדברים, היא כי לא נמצאה בחומר הראיות תשתית ראייתית מספקת להעמדה לדין של אריאל שרון או של גלעד שרון, ועל כן החלטתי לסגור את התיק נגדם בשל העדר ראיות מספיקות".
ספקטור שילם לגלעד יותר מאפל
מזוז קובע ביחס למהות הקשרים בין שרון לאפל, כי מדובר היה בקשר לגיטימי. "כל אזרח, גם אם אינו פעיל פוליטי, יש עניין ואינטרס לגיטימיים במציאות הפוליטית בה הוא חי; הוא זכאי לבחור בבחירות כלליות ומקומיות, וככל שהוא חבר מפלגה - גם בבחירות פנימיות; הוא רשאי גם לתרום תרומה כספית לגופים פוליטיים, במגבלות הקבועות בחוק, ולסייע ולתמוך בדרכים לגיטימיות אחרות במפלגה או במועמד הראויים בעיניו. זו דרכה של חברה דמוקרטית, וזה מעיקריה של פעילות חברתית-פוליטית בחברה דמוקרטית,.
"התנדבות לסיוע בפעילות פוליטית - על דרך עמידה בצמתים, חלוקת פרסומים, ייזום חוגי בית, קריאה לתמיכה במועמד, ועוד - היא, כמובן, בעלת ערך רב למועמד פוליטי, כמו גם למפלגה פוליטית, בהתמודדות בזירה הפוליטית, אך היא בוודאי לגיטימית. לפיכך, מעורבות בהליך הדמוקרטי המגולמת בתמיכה ובסיוע בזירה הפוליטית, אין לראותם, כשלעצמם, כמתת שוחד.
האם ניתן לראות בהבטחות התמיכה הפוליטית בענייננו משום "מתת שוחד"?".
מזוז קובע כי אפל אכן הבטיח לשרון שיתמוך בו בפריימריז. "הבטחות אלה, יחד עם שיחות שונות הנוגעות למערכת הבחירות, אכן יצרו תחושה כי אפל פועל למען שרון, אך כאמור אין בפועל כל אינדיקציה שתמיכה כזו אכן ניתנה. לא נמצאו ראיות להקמת המטה, לא נמצאו ראיות לתמיכה כספית או ארגונית, ולא נמצאו ראיות להעדפת שרון על פני מתמודדים רבים אחרים שנתמכו על-ידי אפל, לטענתו, או שהתמיכה בשרון היתה חריגה".
מזוז הוסיף: "אני מודע כמובן להשלכות האפשריות של החלטתי זו על כתב האישום שהוגש נגד דוד אפל בבית משפט השלום בתל-אביב, בנוגע לסעיף האישום הראשון המייחס לאפל מתן שוחד לשרון".
מהדו"ח עולה כי גלעד שרון קיבל מאפל כ-640 אלף דולרים תמורת העסקה של כשנתיים, בין השנים 99'-2001 במסגרת פרוייקט האי היווני. עוד עולה כי החוקר הפרטי דוד ספקטור העסיק מתחילת שנת 2000 את גלעד שרון כיועץ בפרוייקט של אבטחה ולוגיסטיקה. הפרוייקט נמשך שלושה חודשים וגלעד קיבל מיליון שקלים. "מדובר בשכר גבוה משמעותית (פי 3 עד פי 4, על בסיס חודשי) מזה שקיבל גלעד מאפל".
אצבע מאשימה לפרקליטות: מסעות בזמן
בלא פחות מ-76 עמודים של החלטה מפורטת, מנומקת היטב ומורכבת, דחה מזוז אחת לאחת את המלצותיה של ארבל, ואף אינו הסתפק בכך: "ניתן לומר כי החשדות בדבר קבלת שוחד התבססו על ראיות עקיפות ונסיבתיות... זאת כאשר תיאור החשדות כולל מסעות בזמן ללא עוגן זמן ברור וללא קורלציה בזמנים בין רכיבי העבירה השונים".
מזוז הוסיף: "אין מניעה כמובן לקיום מבנה מורכב של ביצוע עבירת השוחד, אך הדבר מחייב תשתית ראייתית ממשית... אין בנמצא ראיות של ממש ליצירת החיבור ההכרחי...כזכור המשטרה קיימה במשך למעלה משנתיים האזנות סתר לשני קווי הטלפון של אפל ונקלטו אלפי שיחות שלא הניבו את הראיה לביסוס החשד כי שרון קיבל שוחד מאפל. היעדרה אומר דרשני ויש לו משמעות עצמאית. זוהי שתיקה רועמת. קשה לייחסה למקריות בלבד. לא נמצאה בחומר הראיות תשתית להעמיד לדין, ועל כן החלטתי לסגור את התיק נגדם".
בדצמבר 2003 הוכנה חוות דעת מסכמת ומפורטת שבה הוחלט שיש להגיש כתב אישום נגד אפל. ההחלטה התקבלה בניגוד לדעת פרקליטת המדינה לשעבר, עדנה ארבל, שסברה שיש להעמיד את שרון לדין בפרשת השוחד. בטיוטת כתב האישום שחיברו בפרקליטות נקבע כי ראש הממשלה קיבל שוחד מהקבלן דוד אפל, ובמשך שנים פעל לקדם את ענייניו הפרטיים של הקבלן - בין אם במיזם התיירות ביוון, ובין אם בהפשרת קרקעות של אפל.
עוד נטען בטיוטת כתב האישום שהגישה הפרקליטות בשעתו כי שרון קיבל בתמורה שוחד מאפל, שסייע לו בפריימריז ובעיקר העסיק את בנו גלעד בחוזה, שהזרים מיליוני שקלים לכיסיהם הפרטיים של בני משפחת שרון.
השתלשלות הפרשה
מזוז סיפר על השתלשלות הפרשה: "מסוף 1998 ועד 2001 היו נתונים שניים מקווי הטלפון של דוד אפל להאזנה. המידע מהאזנות הסתר שימש לחקירות פרשיות שונות, בין השאר בחשד לשוחד בפרשת האי היווני. החקירות הובילו לכתב אישום נגד דוד אפל.. אשר לשרון - החקירה התמקדה בחשדות של קבלת סיוע פוליטי".
היועץ סיפר כי "באפריל 2002 המליצה המשטרה לסגור את התיק נגד שרון. בהמשך לכך, המשיכה המשטרה לחקור את גלעד שרון, בליווי הפרקליטות. מסקנת החקירה היתה שאין ראיות להעמדה לדין של שרון ושל גלעד. באוגוסט 2003 נפתחה חקירה משלימה, שהסתיימה באוקטובר 2003 ולא העלתה ממצאים מרשיעים נגד שרון".
מזוז תיאר את פרויקט האי היווני כ"גרנדיוזי, ויש אומרים מגלומני". לפי התוכניות, ההשקעה היתה אמורה להיות מעל 15 מיליארד דולר אך היו גם ציפיות לרווחים של מיליוני דולרים. אפל השקיע כ-14 מיליון דולר.
עיקרי הפרשה
הפרשה החלה ביוני 1998, כאשר ניסה איש העסקים דוד אפל לרכוש את האי פטרוקולס, אי יווני שומם וסלעי המשתרע על שטח של 30 אלף דונם ומרוחק כ-40 ק"מ משדה התעופה של אתונה.
אפל תכנן להפוך את האי למרכז נופש ותיירות מהיפים בעולם, אך כאשר ניסה לסגור את עסקת הרכישה הוא נתקל בקשיים, משום שהמקום מוגן כאזור עתיקות. המשא ומתן לרכישת האי עלה על שרטון.
באוגוסט אותה שנה נפגש אפל עם שר החוץ דאז, אריאל שרון, ועם ראש עיריית ירושלים דאז אהוד אולמרט. על פי החשד, הוא הציע לכל אחד בנפרד עזרה פוליטית ולוגיסטית בהתמודדות ביניהם בבחירות הפנימיות על ראשות הליכוד.
על פי החשד, השניים השתמשו במעמדם הממלכתי כדי לסייע לאפל בקידום הקשרים שלו עם אישי ציבור ביוון במטרה לקדם את עסקת רכישת האי. כדי לדרבן את שרון לסייע לו, שכר אפל את שירותי הייעוץ של בנו גלעד.
על פי החוזה, קיבל גלעד שרון משכורת של 20 אלף דולר בחודש, ואפל הבטיח לו מיליון וחצי דולרים נוספים עם השלמת פרוייקט הבנייה באי. הפרקליטות טענה שאפל גם סייע לשרון בפריימריז בליכוד.
משלחת בכירים מיוון, בראשותו של תת שר החוץ היווני, ביקרה בארץ בינואר 99' לצורך הידוק הקשרים עם ישראל. שיא הביקור היה פגישה עם שר החוץ דאז שרון בקבלת פנים בביתו הפרטי של אפל. בפגישה נכח גם גלעד שרון. לאורך כל הביקור ניסו אנשי אפל לקדם אצל האורחים היוונים את פרוייקט האי.
בחודש מארס הניחה הפרקליטה ארבל את טיוטת כתב האישום נגד שרון, זמן קצר לפני פרישתה מהתפקיד, ומאז כינס היועץ המשפטי מזוז שורת התייעצויות שהובילו אותו להחלטה שקיבל.
לפנייה לכתב/ת 
