"ברית הזוגיות" - המהפכה השקטה בנישואים האזרחיים
נישואים אזרחיים בדלת האחורית? אחרי עבודת הכנה של 8 חודשים, ועדת בראון הכינה טיוטת חוק הקובעת כי לצד מסלול הנישואים הדתי, יהיה מסלול חילוני שייקרא "ברית זוגיות". לפי החוק שיוגש לוועדת השרים, זכויות בני הזוג בשני המסלולים יהיו זהות. ynet מגיש את הנוסח המלא של טיוטת החוק
בשקט בשקט, בדרך למהפכה? ועדת בראון - הוועדה הקואליציונית העוסקת בשאלת הנישואים האלטרנטיביים - סיימה עבודת הכנה של שמונה חודשים והכינה בשיתוף משרד המשפטים טיוטת חוק הקובעת מסלול נישואים חילוני - "ברית זוגיות", לצד זה הדתי. ynet מגיש את הנוסח המלא של טיוטת הצעת החוק, שתגיש בקרוב הוועדה לוועדת השרים לחקיקה, כדי שתובא לקריאה ראשונה בכנסת.
לנוסח המלא של הצעת החוק לחצו כאן
בוועדה חברים היו"ר רוני בר-און (ליכוד), יורי שטרן (איחוד לאומי), ניסן סלומיאנסקי (מפד"ל) ורוני בריזון (שינוי).
למרות עמדות המפתח המנוגדות של מרבית חברי הוועדה, הם הצליחו לגבש הצעת חוק מוסכמת המהווה למעשה ניפוץ המונופול האורתודכסי בסוגיית הנישואים.
עבודת הוועדה החלה כדי לפתור את בעיית 350 אלף מנועי החיתון בישראל, אבל הוועדה החליטה, גם בהמלצת רבנים, שלא להכניס את מנועי החיתון ל"גטו בירוקרטי", וקבעה פתרון מעשי לכל המעונין להינשא במסלול חילוני.
החוק מגדיר "ברית זוגיות" - "הסכם בן איש ואשה לחיות יחד כבני זוג ולקיים חיי משפחה ומשק בית משותף, לפי חוק זה, אך מבלי להינשא זה לזו לפי הדין הדתי". הרישום בתעודת הזהות יהיה זהה בשני המסלולים, והמלה "נשוי" תבוטל: במקום המלה "נשוי" יהיה רשום "בן זוג או בת זוג". כמו כן, הזכויות של בני הזוג בשני המסלולים יהיו זהות.
נוסח הצעת החוק משרטט את צורת ההתקשרות החדשה, שתבוצע על ידי שופט בבית משפט לענייני משפחה ("רשם").
"בני זוג אשר מבקשים לבוא בברית הזוגיות יגישו לרשם בקשה לבוא בברית הזוגיות וכן רשאים הם להגיש בקשה לאמת הסכם ממון. הרשם יפרסם ברבים בדרך שתקבע, הודעה על הבקשה".
לפחות אחד מבני הזוג צריך להיות תושב ישראל, ועל שניהם להיות בני יותר מ-18. כל אדם רשאי להגיש לרשם, בתוך תקופה שתקבע, התנגדות לבקשה. אם לא הוגשה התנגדות, "יזמין הרשם את בני הזוג להתייצב בפניו לבוא בברית הזוגיות.
"התייצבו בני הזוג בפני הרשם, יסביר להם הרשם את משמעות ברית הזוגיות ותוצאותיה. הסכימו בני הזוג לבוא בברית הזוגיות, יצהירו בפני הרשם כי הם מסכימים לבוא בברית הזוגיות ...יחתמו בפניו על הסכם ברית הזוגיות והרשם יקיים את ההסכם בחתימתו".
מה עם אלה שהתחתנו בחו"ל? "בני זוג שנישאו במדינת חוץ רשאים להגיש לרשם בקשה, נוכח הרשם באמיתותם של המסמכים, יזמין את בני הזוג להתייצב בפניו וירשום אותם בברית הזוגיות".
עוד נקבע כי "אין בחוק זה כדי לפגוע בסמכותו הייחודית של בית דין דתי לדון בענייני נישואין וגירושין של בני זוג שהם בני העדה הדתית של בית הדין".
ומה קורה במקרה של גירושים, או כלשון הצעת החוק, "התרת ההתקשרות"? "בית משפט או הרשם רשאי להתיר את ברית הזוגיות במקרים הבאים: ברית הזוגיות והרישום נעשו למראית עין; אחד מבני הזוג נישא לאחר או נרשם כבן זוג של אחר בישראל או במדינת חוץ. בני הזוג או אחד מהם הגיש בקשה להתרת ברית הזוגיות".
החוק מבצע רפורמה בכל הקשור לתשלום מזונות. בניגוד לנהוג לפי ההלכה, בה הגבר משלם מזונות, במקרה של המסלול האזרחי, אם האשה היא בעלת היא בעלת הממון, היא גם זו שתשלם את המזונות.
לא רק למנועי חיתון
הצעת החוק המהפכנית נועדה לפתור את סוגיית מנועי החיתון, שהיא אחת הבעיות המרכזיות ביחסי דת ומדינה, ואשר מלווה את הכנסת מיום היווסדה.
הבעיה החריפה עם התגברות העלייה ממדינות חבר העמים, שכן על-פי הערכה, בישראל חיים כיום בין 300 ל-400 אלף עולים, שאינם מוגדרים על-פי ההלכה כיהודים, ולכן אינם יכולים להינשא ולהירשם במרשם האוכלוסין.
"פקודת העדות", שנשארה בתוקף מאז ימי האימפריה העותמאנית, קובעת כי הנישואים והגירושים מתבצעים "רק במסגרת העדה הדתית", וסמכות ההחלטה נתונה בידי הרבנים. מפלגת שינוי חרטה על דגלה להפקיע סמכות זו מידי הרבנות ונראה שהיא בדרך להגשמת העניין.
"לא נפלה שערה משערות המסלול הדתי"
ח"כ רוני בריזון, מרכז נושא דת ומדינה בשינוי אמר: "זו משימת חיי. החוק הוא תוצר סופי של הרבה מאוד עבודת שכנוע מול רבנים, עורכי דין, פרופסורים וחכמי הלכה ומשפט. לזכותם של הרבנים שעמם עבדנו יש לומר כי הם הבינו שיש כאן בעיה שאותה חייבים לפתור. הנקודה החשובה בחוק היא שיש בו שתי 'בנות מלך' שכבוד אף אחת מהן לא נגרע. אין מלכות אחת נוגעת בחברתה ואין הן נכנסות אחת לתחומי השנייה. חשוב לציין כי לא נפלה שערה משערות המסלול הדתי".
לדבריו, "הרבנים במקרים מסוימים היו אפילו יותר מתקדמים ממני, כאשר מילת המפתח הייתה כבוד. רק בעיות פוליטיות, קואליציוניות עלולות לעצור את התקדמות החקיקה. אם חלילה המפד"ל תעזוב את הקואליציה יכול להיות שהם לא ירגישו מחויבים לפתור את הבעיה".
יו"ר סיעת המפד"ל, ח"כ ניסן סלומיאנסקי, עדיין לא מברך על המוגמר. "אנחנו עדיין בשלב הבדיקה האם החוק מקובל במלואו על רבנינו. אני עדיין צריך לשבת איתם ואין עדיין הסכמה מוחלטת. מדובר בנושא הלכתי, אצל הרבנים צריך זמן.
הוא הוסיף כי "הוועדה עובדת ברצינות והייתה הסכמה שנעבוד רחוק מהתקשורת כדי שיהיה סיכוי להתקדם באופן אמיתי. מי שהדליף את החוק כנראה רוצה לטרפד ולחבל בסיכויים".
לפנייה לכתב/ת 
