שתף קטע נבחר

32'-60': אולימפיאדות גדולות ומשחקי מלחמה

משחקי לוס אנג'לס הביאו סטייל, שעון עצר מדויק ופודיום; בברלין היטלר ראה את אואנס מנפץ את תורת הגזע; אחרי המלחמה לונדון הדלךיקה את הלפיד; בהלסינקי שלטו ה'פינים המעופפפים' וברומא החל להרביץ קסיוס קליי

למרות שנערכו בשיא המיתון הגדול, ומספר המדינות המשתתפות והאתלטים נפגע קשות בגלל המשבר הכלכלי העולמי, נערכו משחקי לוס אנג'לס 1932 בפאר שהתנועה האולימפית טרם ידעה. איצטדיון הקולוסיאום בלוס אנג'לס, מתקן בנוי אבן עם כ-100 אלף מקומות, היה מרשים הרבה מעבר לסטנדרטים המקובלים באירופה באותה תקופה. גם טקס הפתיחה, שנערך בהשראה הוליוודיות, היה המפואר אי פעם.

 

משחקי לוס אנג'לס קבעו מספר חידושים, כמו מדידה חשמלית לרמת מאיות השנייה (שתהפוך לחובה רק ב-1972), כפר אולימפי, גמרים נפרדים בענפי ההתעמלות, דוכן המנצחים המוגבה לטקסי הענקת המדליות ואפילו השתתפות ראשונה של המדינה המאוכלסת בעולם במשחקים. מאות מיליוני תושבי סין יוצגו על ידי עסקן בודד וחמישה עסקנים. שכנתה של סין, יפן, הרשימה מאד במשחקים, כששלטה בבריכת השחייה.

 

רק ארבע שנים אחרי שיתוף נשים לראשונה באתלטיקה, הכוכב הגדול של המשחקים הייתה אתלטית נשית. בייב דידרקיסון האמריקנית ניצחה בריצת 80 מטרים משוכות וזריקת כידון וזכתה במדליית הכסף בקפיצה לגובה. רק חוקי התקופה, שהגבילו השתתפות נשים לשלושה מקצועות, מנעו ממנה מדליות נוספות.

 

פאבו נורמי הפיני, כוכב המשחקים בשנות ה-20, ספג מכה מורלית קשה מהועד האולימפי. נורמי הגיע ללוס אנג'לס בכדי להשתתף בריצת המרתון, המדליה האחרונה במרחקים הארוכים שעדיין חסרה לו. כשהגיע לקליפורניה הודיע הועד האולימפי לנורמי שהוא נפסל בגלל חשבון הוצאות מופרז שמהווה עבירה על חוקי החובבנות. פסילתו של נורמי, שגדל בדלות קשה, היוותה שיא חדש של צביעות מצד גורמים בועד האולימפי שהשתמשו בחוקי החובבנות בכדי לשמור את המשחקים כנחלה פרטית של האריסטוקרטיה.

 

סימני המיתון הגדול ניכרו במשחקים. סימן אחד הייתה מכירה פומבית גדולה של ציוד בכפר האולימפי בסיום המשחקים. משלחת ברזיל הגיעה למשחקים על אניית קפה, אותו ביקשה למכור בכדי לממן את השתתפותה. הקפה לא נמכר אבל המארגנים מימנו את השתתפות הברזילאים. פגם יחיד בהכנסת האורחים האמריקנית הייתה אי הידיעה האמריקנית לגבי המדידות המקובלות באירופה. מרחקים נמדדו בפיט ואינצ'ים, מה שהיקשה מאד על המשתתפים האירופאים.  

 

ברלין 36': סיוט מציץ מן היציע

 

כשהכבוד לארח את משחקי 1936 הוענק לברלין, ב-1931, הנאציזם היה סיוט רחוק, ואיש לא יכול היה לשער שאלו יהפכו למשחקים האולימפיים האפלים ביותר בהיסטוריה. האירוע המעוות לא חסר פאר והדר. ממשלתו של היטלר הקימה איצטדיון אולימפי מדהים של 100 אלף מקומות ובנתה מתקנים חדשים ומפוארים על שטח של כ-1200 דונם.

 


אוונס ג'סי
ג'סי אואנס. מול עיניו של היטלר

 

הנאצים לא חסכו בדבר בכדי להפוך את משחקי ברלין ומשחקי החורף בגארמיש-פנטרקירשן לגדולים בהיסטוריה. הם הנהיגו את מירוץ הלפיד הראשון מאתונה אל האצטדיון האולימפי והוסיפו שורה ארוכה של ענפים לתכנית כמו כדוריד, כדורסל וקאנו. למשחקים הוזמנו דמויות חשובות בהיסטוריה של הספורט, כמו ממציא הכדורסל ג'יימס נייסמית' ומנצח המרתון האולימפי הראשון, ספירידיון לואיס – שהעניק להיטלר זר עלי זית. לני ריפנשטאל, גאונית הקולנוע בשירות המכונה הנאצית, תיעדה את המשחקים בסרט "אולימפיה" - יצירה שנחשבת לאבן הדרך החשובה ביותר בתולדות צילום הספורט.

 

הגזע העליון

 

על רקע מפגן הגאווה הנאצי, שנועד להמחיש את עליונות הגזע הארי והישגי הרייך, בולט עד היום בהיסטוריה האולימפית הישגו הייחודי של ג'סי אואנס: אתלט שחור, נצר למשפחת עבדים, שמול עיני השלטון הנאצי זכה בארבע מדליות זהב במיאוצים ובקפיצה לרוחק. גם אם האגדה שהיטלר עזב את האצטדיון בכדי לא להעניק לאואנס מדליה, הוכחה כבר כלא נכונה, ניצחונותיו של אואנס היוו מכה קשה לתעמולה הנאצית. ארצ'י וויליאמס, ג'ון וודרוף וקולרנליוס ג'ונסון השלימו שליטה מוחלטת של שחורים אמריקנים בכל הריצות עד 800 מטר והקפיצות לגובה ולרוחק. 

 

לונדון 48': לקום מן הקרשים

 

לונדון זכתה ב-1939 באירוח משחקי 1944, אך בתוך שלושה חודשים פרצה המלחמה העולמית. משחקי 1940 שנועדו להיערך בטוקיו, הועברו תחילה להלסינקי ואחר כך בוטלו. משחקי 1944 בוטלו כמובן גם כן. עם סיום המלחמה, ב-1946, יזם נשיא התנועה האולימפית, השבדי סיגפריד אדסטרום, הצבעה בדואר בה נבחרה לונדון לארח את משחקי 1948. לורד בורלי, מנצח ה-400 משוכות ב-1928, מונה ליו"ר הועדה המארגנת.

 


אמיל זאטופק
זאטופק. מי צריך לנשום?

 

למרות התנאים הקשים בבריטניה, שהייתה נתונה אז במשטר צנע של פוסט-מלחמה, אירגון המשחקים היה למופת. התקציבים לא איפשרו טקסים גרנדיוזים, אבל טקסי הפתיחה והנעילה בהשתתפות מקהלות בריטיות, ופרשי ומחצרצי בית המלוכה יצרו אווירה מרגשת. גרמניה ויפן לא הוזמנו, וברית המועצות בחרה בפעם האחרונה שלא להשתתף. למרות כל זאת, והרבה בגלל לידתן של הרבה אומות חדשות, נקבע שיא של 59 מדינות משתתפות ששלחו 4,099 ספורטאים.

 

אמא סדרתית

 

כוכבת המשחקים הייתה אם לשתיים מהולנד, פאני בלנקרס-קון, שזכתה בארבע מדליות זהב באתלטיקה. הופעת בכורה מזהירה היתה גם לאמיל זאטופק, שיהיה גיבור משחקי 1952, שניצח בריצה ל-10,000 מטרים בהפרש מדהים של כמעט 50 שניות. ניצחון מדהים היה לבוב מת'יאס האמריקני בן ה17- שניצח בקרב עשרה. ניצחון שסימל את התאוששות עולם הספורט מהמלחמה היה לקלע האקדח ההונגרי קרולי טאקאץ'. טאקאץ' איבד את ידו הימנית במלחמה, למד לירות בידו השנייה וזכה בזהב בירי מהיר באקדח. 

 

הלסיקני 52': וישראל גם

 

לפני מלחמת העולם השנייה העניקה פינלנד לתנועה האולימפית, במשחקי הלסינקי 1952, את אחת התופעות הספורטיביות המרתקות ביותר בהיסטוריה, כשפאבו נורמי, וילה ריטולה, האנס קולהמיינן ושאר ה-"פינים המעופפים" שלטו באופן מוחלט במרחקים הארוכים והבינוניים.

 

נורמי, גדול הרצים למרחקים ארוכים, הביא את הלפיד לאיצטדיון האולימפי, ועתיד היה לראות במשחקים את האתלט שיזכה להיזכר לשווה ערך אליו. אמיל זאטופק הצ'כי השלים בתשעה ימים ניצחון משולש מזהיר ב-5,000 ו-10,000 מטרים ובמרתון, שהיה מירוץ המרתון הראשון שרץ מימיו.

 

ויקטור צ'וקרין, אסיר מחנה ריכוז בזמן מלחמת העולם השנייה, זכה בתחרות הקרב-רב בהתעמלות ונתן רמז להישגים הכבירים של הסובייטים בהתעמלות בשנים שיבואו.

 

החשיבות הפוליטית המרכזית של משחקי הלסינקי הייתה הצטרפותה של ברית המועצות למדינות המשתתפות. הסובייטים סיימו במקום השני אחרי האמריקנים בדירוג המדליות. המאבק בין המעצמות עתיד לעמוד במרכז המשחקים עד ההשתתפות האחרונה של הסובייטים במשחקים ב-1992(תחת דגל חבר המדינות). האווירה הבין-גושית המתוחה הורגשה מיד כשהסובייטים וספורטאי הגוש המזרחי שוכנו בנפרד. יפן וגרמניה הוזמנו שוב למשחקים, ומספר גדול של מדינות חדשות הופיעו לראשונה - ביניהן אחת בשם ישראל. 

 

מלבורן 56': פופוליטיקה

 

מלבורן זכתה בכבוד להיות העיר הראשונה מחצי כדור הארץ הדרומי (והיחידה עד שנת 2000) לארח את המשחקים האולימפיים ב-1956, אחרי שגברה בהצבעה על בואנוס איירס בקול אחד בלבד. בגלל הבדלי העונות המשחקים החלו בנובמבר והסתיימו בדצמבר. חוקי ההסגר המחמירים של החקלאות האוסטרלית גרמו לתחרויות הרכיבה להיערך כמה חודשים קודם לכן בשטוקהולם.

  

האווירה במשחקים עצמם הייתה טובה, הרבה בזכות העיר המארחת שנחשבת לאחת הנלהבות ביותר לספורט בעולם. טקס הפתיחה ותחרויות האתלטיקה נערכו במלבורן קריקט גראונד הענק. הסובייטים סיימו ראשונים בדרוג המדליות בזכות כמה ספורטאים נפלאים. ולדימיר קוטס זכה בזהב ב-5,000 ו-10,000 מטרים. לאריסה לטינינה זכתה בשש מדליות בהתעמלות בדרך לשיא כל הזמנים של 18 מדליות. ויקטור צ'וקרין הגן על התואר שלו בקרב רב בהתעמלות. האמריקנים התנחמו בניצחון כפול במיאוצים לבוב ג'ו מורו וניצחון כפול שני ברציפות בקפיצות למים של פט מקורמיק.

 

בסיום המשחקים - כתגובה לאווירה הפוליטית הקשה - קיבלה התנועה האולימפית את הצעתו של ג'ון איאן ווינג, נער אוסטרלי ששלח מכתב לנשיא התנועה האולימפית, והציע שבסיום המשחקים יצעדו ספורטאי כל המשלחות ביחד ולא תחת דגלי מדינותיהן. 

 

רומא 60': עלי התחיל שם

 

רומא הייתה אמורה לארח את המשחקים ב-1908 אבל אלו הועברו ללונדון בעקבות אסון טבע בו החריב הר געש את דרום איטליה. כעבור 52 שנים, ב-1960, זכתה העיר סוף סוף בפיצוי. האווירה הבינלאומית הקשה של מלבורן נרגעה במשהו, ואפשרה שיאי השתתפות של 83 מדינות ו-4738 ספורטאים. ההיסטוריה הקיסרית המפוארת של העיר מצאה את ביטוייה, תחרויות ההתעמלות נערכו במרחצאות קרקלה, תחרויות ההיאבקות בבזיליקה די מאסנציו וריצת המרתון עברה בהרבה מהאתרים המפורסמים של העיר.

 

בעיקר ייזכרו משחקי רומא בגלל תחרויות האתלטיקה שהיו אולי האיכותיות אי פעם. תחרויות אילו כללו בין השאר ניצחון סנסציוני, עם חשד של גניבה בזינוק, של ארמין הארי הגרמני ב-100 מטרים. תחרות קרב עשרה בלתי נשכחת בין שני חברים לחדר במכללת יו.סי.אל.איי - בה ניצח רפר ג'ונסון האמריקני את סי.קיי יאנג מטיוואן. מארי האלברג, רץ ניו זילנדי משותק באחת מידיו הדהים בניצחון ב-5000 מטרים. אבבה ביקילה מאתיופיה החל עידן חדש באתלטיקה כשניצח בריצת המרתון והיה לאתלט הראשון מאפריקה השחורה לזכות בזהב.

  

בתחרויות ההתעמלות זכתה לאריסה לטינינה הסובייטית, כמו במלבורן, בשש מדליות זהב. נבחרת הכדורסל האמריקנית עם ג'רי ווסט, אוסקר רוברטסון, וולט בלאמי וג'רי לוקאס נחשבה לאחת הקבוצות החובבות הטובה בהיסטוריה.

 

ברומא גם החלה אחת הקריירות המדהימות בתולדות הספורט. קסיוס קליי, שעתיד לשנות את שמו למוחמד עלי, זכה במדליית זהב במשקל בינוני באיגרוף. קליי, זרק מדלייה זו לנהר בשובו לארצות הברית במחאה על קיפוח השחורים בארצות הברית. ב-1996 הוזמן עלי להצית את הלפיד האולימפי בלוס אנג'לס והתנועה האולימפית העניקה לו מדליית זהב במקום זו שהשליך.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מוחמד עלי (מימין). זרק את המדליה מרומא
צילום: רויטרס
מומלצים