על מה מתחרט קלינטון? על השלום, בין לאדן והמריחואנה

הראיון המיוחד שהעניק נשיא ארצות הברית לשעבר, ביל קלינטון, לתוכנית "60 דקות" שודר הלילה (ב') בארה"ב. הראיון נערך במסגרת מסע קידום המכירות של קלינטון לספרו האוטוביוגרפי החדש "חיי", היוצא לחנויות השבוע.

קלינטון התוודה בראיון על מה שהגדיר כאחד מכישלונותיו הגדולים ביותר: חוסר הצלחתו לשכנע את הפלסטינים והישראלים להגיע להסכם שלום. קלינטון שב והאשים את יושב ראש הרשות הפלסטינית בכישלון תהליך השלום בין הישראלים לפלסטינים. לדבריו, "כולנו עשינו שגיאות, אבל השגיאה של ערפאת שלא חתם על הסכם שלום בקמפ דייויד היא בעלת משמעות היסטורית. שנה אחרי שעזבתי את הבית הלבן, הוא היה מוכן לחזור לעסקה שאני הנחתי על השולחן. אז כבר היה מאוחר".  

הראיון לא עסק רק בכישלונות של הנשיא בבית הלבן. קלינטון נזכר גם בכמה רגעים משמחים שעברו עליו בחדר הסגלגל, גם בהקשר המזרח תיכוני.

כך למשך סיפר הנשיא לשעבר על הדקות שלפני טקס חתימת הסכם אוסלו במדשאת הבית הלבן בספטמבר 1993. קלינטון פנה לראש הממשלה המנוח, יצחק רבין ואמר לו כי ייאלץ ללחוץ את ידו של ערפאת. רבין הסכים, בחוסר רצון מופגן אך אמר: "בסדר, אבל בלי נשיקות!". וכך, קלינטון ויועצו לביטחון לאומי, טוני לייק, שברו את הראש לפני הטקס, כיצד ימנעו מרבין את הנשיקה הערבית המסורתית על הלחי. בסופו של דבר, לאחר כמה ניסיונות ומשחקי תפקידים של קלינטון ולייק, הצליחו השניים ולחיצת היד ההיסטורית יצאה לדרך.

האיום היה ונשאר אל קאעידה

כישלון נוסף של קלינטון, לדבריו, הוא העובדה שלא הצליח ללכוד את אוסמה בין לאדן.

בהתייחסו לכשלונו השני הנוגע לבין לאדן, אמר קלינטון כי ההאשמות נגדו אינן מבוססות. "הסיפור שלפיו הסודנים הציעו לי את בין לאדן אינו נכון. אין לסיפור הזה שום בסיס. כשה-CIA אמר לי שבין לאדן נמצא במחנה באפגניסטן, הוריתי לשגר לעברו טילים".

קלינטון ניצל את הבמה להתבטאות ראשונה מקיפה על מלחמת עיראק. לדבריו, אל קאעידה ולא עיראק, הייתה איום הטרור הגדול ביותר על ארה"ב כשארה"ב פלשה לעיראק. "אני חושב שעשינו שגיאה כשלא איפשרנו לאו"ם להשלים את תהליך הפיקוח", אמר קלינטון, והוסיף, "יותר מחבלים הגיעו לעיראק בעקבות המלחמה. אני עדין מאמין שאיום הטרור הגדול ביותר הוא אל קעידה".

"הנשיא בוש הראשון, קיבל החלטה אחרי מלחמת המפרץ הראשונה, שבמקום להפיל את סדאם, עדיף להדק את הטבעת סביבו. אני ירשתי את השיטה הזו והיא נראתה לי הגיונית", סיפר הנשיא ל"60 דקות". "גילינו נשק אסור והרסנו בתקופת הפיקוח יותר נשק מאשר במלחמת המפרץ. אני מאמין שעשינו שגיאה כשלא איפשרנו לאו"ם להשלים את תהליך הפיקוח".

הימים היפים יותר- והיפים פחות

ואולם עיקר תשומת הלב הופנתה לא לפועלו המדיני של קלינטון בבית הלבן אלא לחייו האישיים והפרשיות השונות שרדפו אותו בימי כהונתו.

"עשיתי זאת מהסיבה הגרועה ביותר שאפשר להעלות על הדעת – רק מפני שיכולתי", מסביר קלינטון. "זו הסיבה הבלתי-מוצדקת ביותר, מבחינה מוסרית, שניתן להעלות על הדעת".

קלינטון סיפר גם כי במשך כחצי שנה אחרי הפרשה הלכו הוא ואשתו לטיפול זוגי כי "הילארי היתה צריכה זמן כדי להחליט אם תישאר נשואה לי".

פרטים מהספר דלפו לתקשורת

בימים האחרונים פורסמו בכלי התקשורת בעולם פרטים עסיסיים מהספר. בין השאר פורסם כי במשך כחודשיים אחרי הפרשה, נאלץ הנשיא לבלות את לילותיו על הספה בסלון אגף המגורים בבית הלבן, משום שאשתו סרבה להכניס אותו לחדר השינה. "תאוותי וכזבנותי סיכנו לא רק את נישואיי, אלא גם את האהבה והכבוד של ילדתי היחידה", כתב קלינטון בספר.

עוד הוא כתב שאת הימים הראשונים שלאחר הווידוי בפני אשתו ובתו העביר בבקשות אין-ספור לסליחה ומחילה מצידן, ובמקביל עסק באותו זמן בדיוק בתיכנון מכת גמול גדולה נגד אוסאמה בן-לאדן ואל-קאעידה על פיצוץ שגרירויות ארה"ב בקניה ובטנזניה באוגוסט 1998. יועציו הזהירו אותו כי מכה כזאת עלולה להיראות כניסיון להסיר את פרשת מוניקה מסדר היום, אך לדבריו, הוא דרש מהם בתוקף להישאר צמודים לענייני הביטחון הלאומי בלבד.

קלינטון כינה את פרשת לוינסקי "שגיאה מוסרית נוראה, שלא ניתן להצדיקה בשום אופן. היא התרחשה רק משום שנזדמן לי". הוא סיפר שאחרי כמה חודשים של קשר על המתמחה הצעירה קיבל, לדבריו, גועל נפש ממעשיו וסיים את היחסים עימה, "משום שלא יכולתי יותר לחיות עם עצמי... הרגשתי סוף-סוף חופשי. בדרך מסוימת זה היה מעין שיחרור".

ומה עוד מטריד את הנשיא, היום במבט לאחור אל תקופת כהונתו? הוא מצטער על כך שאמר שניסה מריחואנה אך "לא לקח לריאות", אף על פי שגם היום הוא מתעקש שזה נכון. "באמת שניסיתי לקחת לריאות, פשוט לא הצלחתי".