מומחית: דו"ח דברת לא יושיע את מערכת החינוך

נייר עמדה שהתפרסם היום (ג') מותח ביקורת על דו"ח ועדת דוברת וטוען ששינוי ארגוני מבני המלווה בהעצמת סמכותו וכוחו של המנהל, לא יושיעו את מערכת החינוך.

עוד מתריע נייר העמדה, כי קיימת סתירה בין החזון לבין ההמלצות והביצוע. לפי נייר העמדה, "מרבית ההמלצות האופרטיביות כבר נוסו בעולם לא תמיד בהצלחה". כמו כן הוא כולל ביקורת על היעדר ההתייחסות לתכני לימוד.

המסמך מערך במסגרת פרויקט "סנאט" הפועל במימון קרן פרידריך אברט הגרמנית. במסגרת הפרוייקט נשלחים מדי יום ניירות עמדה בנושאים שונים ישירות לחברי הכנסת והוא חובר על ידי ד"ר נילי מארק, מומחית לכלכלת חינוך מאוניברסיטת תל אביב.

בצוות ההיגוי של הפרויקט נמנים גם ח"כ גלעד ארדן (ליכוד), ח"כ יצחק הרצוג (עבודה) וח"כ אתי לבני (שינוי). מטרת הפרויקט ההתנדבותי היא להעלות בפני החכ"ים מידע שנמצא על סדר היום הציבורי.

נייר העמדה מציין כי נושאים רבים לא זכו עדיין לטיפול מלא בהמלצות ועדת דברת. מדובר בעיקר בנושאים העוסקים בהיבטים הכלכליים והמימוניים של מערכת החינוך, בזכויות התעסוקתיות של המורים, במחויבות של הממשלה למימון החינוך, ובעיקר בהגדרת המנגנונים שיבטיחו את יישום ההמלצות ככתבן וכלשונן, לרבות מנגנוני חקיקה ומנגנונים אחרים.

בנייר נכתב: "אין ספק בכך שוועדת דברת עשתה עבודה יסודית, מקצועית ומעמיקה, תוך ניסיון לשלב רעיונות ותוכניות השאובים מרפורמות שהונהגו במדינות אחרות עם חזון וערכים הנובעים מתוך מציאות ישראלית מורכבת וייחודית. עם זאת, הותירה הוועדה שאלות רבות בלתי-פתורות. המלצותיה מתעלמות מהאקלים הכלכלי-חברתי השורר כיום במדינת ישראל. אין בהן מנגנון שיבטיח את המשך המימון הציבורי לחינוך בעידן של הפרטה והתנערות הממשלה מאחריותה החברתית".

"חלק מהרפורמות כשלו בעולם"

ד"ר נילי מארק, מחברת נייר העמדה, אמרה כי "המהלכים האופרטיביים המוצעים בהמלצות ועדת דברת דומים מאוד לאלו שכבר הונהגו במקומות אחרים בעולם. רעיונות אלו נועדו, לרוב, לשרת תפיסת עולם ניאו-ליברלית אשר מועצמת על-ידי תהליך הגלובליזציה. חלק מהרפורמות הללו כשלו בעולם, חלקן גרמו להעמקת הפערים בין קבוצות האוכלוסייה השונות וחלקן עודנו שנוי במחלוקת. סיכויי ההצלחה של רפורמות אלו תלויים, בין השאר, במשטר הכלכלי-חברתי השורר במדינה ובנכונות של המדינה ליטול אחריות על מימון החינוך ואספקתו. לכן, תהיה זו טעות לנתק את מבנה הרפורמה המוצעת מן הרקע והתנאים המיוחדים של החברה בישראל".

לדברי ד"ר מארק, אין בהמלצות ועדת דברת מנגנון שיבטיח שפיטורים מוצדקים של אחוז מסוים של מורים לא יהפכו לתופעה כללית, בפרט כאשר מוקדי הכוח יעברו אל המנהלים אשר צמחו ברובם בחברה בה פיטורים הם המפתח להתייעלות.

"האמונה ששינוי ארגוני מבני המלווה בהעצמת סמכותו וכוחו של המנהל הוא שיושיע את מערכת החינוך, מעוררת שאלות, בלשון המעטה". היא מוסיפה. "קשה לחשוב על המנהלים כעל סוכני השינוי המהותי, שכל כך הרבה מוטל על כתפיהם. הלוא גם הם צמחו בחברה כוחנית, בעלת תשתית תרבותית דלה למדי ועם חשיפה מעטה לתרבות העולם".

ד"ר מארק גם מתייחסת לכך שבהמלצות הוועדה אין כמעט התייחסות לשאלת התכנים הנלמדים, למעט התייחסות לתוכנית ליבה ולצמצום מספר המקצועות הנלמדים בעת ובעונה אחת. לדבריה, זוהי שאלה חשובה מאוד שטרם ניתן לה מענה בהמלצות.

"אין בטענות ממש"

פרופ' ויקטור לביא, חבר בוועדת דברת ומומחה לכלכלה מהאוניברסיטה העברית, אמר: "באופן כללי אין בטענותיה ממש. מדובר בדו"ח ביניים, ואמרנו במפורש שעדיין לא פתרנו הכל. יש עדיין סוגיות עקרוניות שלא נידונו ועוד לא הוחלט לגביהן, ויש עוד סוגיות עקרוניות שכן החלטנו לגביהן, אבל עדיין לא השלמנו את פרטי היישום. כולם יבואו לידי ביטוי בדו"ח הסופי בסוף אוקטובר".

בהתייחסו לביזור והעברת האחריות מן המדינה לרשות המקומית, אמר לביא כי מדובר בחלק מרכזי בתוכנית. "זה מרכיב חשוב ועיקרון מרכזי בכל הרפורמות שנעשו בכל המדינות המתקדמות בעולם, למשל בשבדיה, דנמרק, בלגיה, נורבגיה, פינלנד, קנדה, ניו-זילנד ואוסטרליה, בהצלחה רבה. גם הטענה כי התוכניות יושמו בהקשר מדיני כלכלי שונה מישראל איננה נכונה. להיפך: לישראל יש אחריות גדולה מאוד לחינוך. עד היום המדינה מממנת אותו וטענתנו היא הפוכה: המדינה עושה בעצם יותר מדי, ואנו מציעים שהיא תבזר אחריות ותהפוך לגוף מפקח כפי שקורה במדינות אחרות בעולם".

לביא התייחס לטענות לגבי פיטורי המורים. לדבריו, "טענות אלה אינן נכונות. המנהלים בעתיד לא יהיו אותם מנהלים כמו היום. לכן, לא נכון להסתכל על המנהלים שכיום מנהלים את בתי הספר ולשפוט אותם. בעתיד הם יתנהגו אחרת מאחר ותהיה להם אחריות גדולה מאוד. לכן הם לא ימהרו לפטר מורים".