קלינטון: נתניהו ויתר על הגולן, ברק דחה הסכם

"הסורים היו יותר גמישים מהישראלים" - כך עולה מספרו של נשיא ארצות-הברית לשעבר, ביל קלינטון, בו הוא מאשים את ישראל בכישלון שיחות שפרדסטאון עם הסורים.

לדברי קלינטון, סוריה גילתה גמישות גדולה, אבל ראש הממשלה אהוד ברק, שחשש מדעת הקהל שלא הוכנה לוויתורים, "קיבל רגליים קרות" וביקש לחזור לישראל לכמה ימים. כמו כן טוען קלינטון שראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו הסכים לוותר על הגולן תמורת חתימה על ברית הגנה עם ארה"ב.

• הספר החדש: הצלחה שיווקית
• מתחרט על בין לאדן והמריחואנה
  

קלינטון כותב בספרו "חיי": "הסירוב הישראלי בשפרדסטאון וההדלפה של מסמך העבודה לתקשורת הישראלית, הביכו את חאפז אסד וחיסלו את האמון השברירי שלו".

כשנפגש הנשיא קלינטון מאוחר יותר עם אסד בז'נווה, הגיע הנשיא האמריקני עם הצעה מרוככת יותר של ברק. "בהשוואה לנקודת הפתיחה שלו בשפרדסטאון ברק היה מוכן עכשיו לפחות שטח על שפת הכנרת אבל עדיין רצה רצועה של 400 מטר, הסכים לפחות אנשים בתחנות ההתרעה ולתקופת נסיגה מהירה יותר", אבל זה כבר היה מאוחר יותר לדברי קלינטון.

בהגיעו לז'נווה הוא מצא כי "אסד היה מסוייג וסתר את העמדה הסורית בשפרדסטאון. הוא הודיע שלא יוותר על אף שעל אדמה ושהוא רוצה לשבת על שפת הכנרת ולשכשך את רגליו במים".

קלינטון כותב שברק שיגר אותו לז'נווה עם "הצעה מכובדת", אבל זה כבר היה מאוחר מדי. "אילו ההצעה הזו היתה באה בשפרדסטאון, ייתכן שהיה מושג הסכם".

"רבין הבטיח לי לסגת מהגולן"

עוד כותב קלינטון, דברים שהתפרסמו אבל הוא מאשר אותם בפעם הראשונה: "לפני שנרצח, יצחק רבין הבטיח לי לסגת מרמת הגולן לגבולות 4 ביוני 1967. ההתחייבות ניתנה בתנאי שאחזיק אותה בכיסי עד שיהיה אפשר להציגה לסורים במסגרת של הסדר כולל. אחרי מותו שמעון פרס אשרר את ההתחייבות. פרס רצה שנחתום על הסכם הגנה עם ישראל, בתמורה לוויתור של ישראל על הגולן. את הרעיון הזה גם נתניהו קידם וכמוהו ברק. אמרתי להם שאני מוכן לעשות את זה".

על שיחות השלום עם סוריה אומר קלינטון שהיתה התקדמות עד לעליית נתניהו לשלטון. קלינטון אומר ששלוש פעמים הוא ראה את חלום השלום עם סוריה קורס: מותו של רבין, ההפסד של פרס בבחירות של 1996 ועליית נתניהו והדחייה הישראלית של ההצעה הסורית.

"היה ברור ששני הצדדים אינם רחוקים זה מזה. סוריה היתה מוכנה בהתחלה לאפשר לישראל רצועת חוף של 10 מטר בכנרת (בסוף הסכימו לרצועה של 50 מטר). סוריה דרשה נסיגה ישראלית בתוך 18 חודשים. ברק רצה שלוש שנים. ישראל רצתה תחנות התרעה. סוריה רצתה שאנשי או"ם או אמריקנים יאיישו אותן. ישראל רצתה ערבויות להמשך זרימת מים, כמותית ואיכותית. ישראל רצתה יחסים דיפלומטים מייד עם התחלת הנסיגה. סוריה רצתה לעכב את זה", מספר קלינטון.

הנשיא לשעבר הוסיף: "הסורים באו לשפרדסטאון עם גישה חיובית כמהים להסכם. בניגוד לזה, ברק אחרי שראה את הסקרים החליט להאט את הקצב". קלינטון מוסיף: "אני הייתי מאוכזב קלות".

לדבריו, "חשבתי שברק קיבל עצה רעה מאוד. בנושאי חוץ, סקרים הם לפעמים חסרי משמעות. אם ברק היה עושה שלום אמיתי עם סוריה זה היה מעלה את יוקרתו בישראל ובעולם והיה מגביר את הסיכוי להסדר עם הפלסטינים".

"לא הבטחתי לשחרר את פולארד"

קלינטון הכחיש שהוא הבטיח לנתניהו לשחרר את ג'ונתן פולארד, במסגרת הסכם הביניים שהושג בפסגת וויי ב-1996. בספרו מתייחס קלינטון באריכות לדברי נתניהו וטוען שהוא אמר לנתניהו שהוא נוטה לשחרר את פולארד, אבל לא הבטיח לו את זה.

"נתניהו איים לבטל את ההסכם אלא אם כן אשחרר את פולארד. הוא אמר שהבטחתי לו לעשות זאת בפגישה קודמת ולכן הוא הסכים לנושאים האחרים. האמת היא שאמרתי לראש הממשלה שאם זה מה שצריך לעשות כדי להגיע לשלום, אני נוטה לעשות זאת אבל אבדוק זאת עם אנשי. עם כל האהדה שיש לפולארד בישראל, זה מקרה קשה. הוא מכר את סודות המדינה שלנו, תמורת בצע כסף. במשך שנים הוא לא הביע שום חרטה", כתב קלינטון בספרו.

קלינטון אומר שהוא אמר לנתניהו "אבחן את הנושא ברצינות יחד עם טנט והצוות לביטחון לאומי, אבל מוטב שנתניהו יתרכז בצד הביטחוני של ההסכם, שיוכל לסמוך עליו יותר מאשר על שחרור פולארד".

למרות זאת קלינטון מתאר שהוא ניסה "למכור" את שחרור פולארד בשיחה עם יועציו ועוזריו השונים וכולם התנגדו.

"כשדיברתי עם סנדי ברגר (יועץ הנשיא לביטחון לאומי) וג'ורג' טנט (ראש ה-CIA), הם התנגדו נחרצות. גם מדלן אולברייט (שרת החוץ) התנגדה. ג'רג' טנט אמר לי שאחרי הנזק הכבד שהמרגל אולדריץ' איימס גרם ל-CIA, יהיה עליו להתפטר אם אמחל לפולארד. ממילא לא רציתי לעשות את זה. ההערה של טנט סגרה את הדלת", מתאר קלינטון את ההתרחשויות.

מפולארד נמסר בתגובה כי דבריו של קלינטון הם שקר. בהודעה שפירסם באמצעות הוועד למען שחרורו בחר פולארד לתקוף דווקא את בשר נתן שרנסקי, וציין כי שתיקתו ארוכת השנים של שרנסקי, שנכח בפסגת וויי וסיפר לפולארד על ההסכמות בנוגע לשחרור, "היא שמאפשרת לקלינטון לשקר, ומותירה אותי נרקב בכלא".

על רצח רבין: "היכיתי בכדורי הגולף וחיכיתי"

קלינטון מספר גם כיצד שמע על ההתנקשות בחייו של יצחק רבין ועל הדקות שבהן המתין לשמוע אם רבין חי או מת. "רציתי להיות לבד. לקחתי מקל גולף ושני כדורים והלכתי למדשאה הדרומית. התפללתי לאלוהים לחוס על חיי יצחק, היכיתי בכדורים וחיכיתי", כותב קלינטון, שקיבל את הבשורה המרה מהיועץ שלו לביטחון לאומי, טוני לייק.

"בשנתיים וחצי שעבדנו יחד, רבין ואני פיתחנו יחסי קירבה בלתי רגילים, שהצטיינו בכנות, אמון והבנה יוצאים מהכלל, כל אחד למצבו הפוליטי של השני. נהיינו חברים בדרך מיוחדת. בכל פעם שנפגשנו גדלו הכבוד והדאגה שלי אליו. לפני שמת, אהבתי אותו כמו שלא אהבתי הרבה אנשים. במוחי ידעתי שהוא סיכן את חייו, אבל לא יכולתי לדמיין אותו הולך".

על צמד המילים שבחר "שלום חבר", לסיום נאומו בהלוויה של רבין, כותב קלינטון: "היו בצוות שלי כמה יהודים דוברי עברית, שידעו את יחסי לרבין. אני עדיין מוקיר להם תודה שנתנו לי את צמד המלים הללו".

על יחסו לישראל הוא מספר שהושפע מהכומר שלו, ד"ר ווט, שאמר לו: "ביל, אני חושב שאתה תהיה נשיא יום אחד. אני חושב שתעשה עבודה טובה. אבל יש משהו מעל הכל שאתה חייב לזכור: אלוהים לא יסלח לך אם לא תעמוד לצד ישראל".

קלינטון מספר שהכומר ווט, שהגיע בעצמו בפעם הראשונה לארץ ישראל בשנת 1938, לקח קבוצת מאמינים לביקור בישראל בדצמבר 1981 ובהם היו גם הילארי וביל קלינטון, שזה היה ביקורם הראשון בארץ.

נתניהו: סירבתי לסגת מהגולן

נתניהו הכחיש הערב את דברי קלינטון כי היה מוכן לסגת מהגולן. "אם אכן נכתבו כדברים האלה הם אינם נכונים. ארה"ב כלל לא היתה מעורבת בשום שלב, במגעים החשאיים בין רה"מ לשעבר בנימין נתניהו לנשיא סוריה חפז אל אסד. המגעים האלה התפוצצו דווקא בגלל סירובו של נתניהו לרדת מרמת הגולן והתעקשותו שהגבול החדש יעבור במרחק של קילומטרים מזרחה מקוי 67", נמסר מטעמו.