ספרד: ימים של סחרחורת

ספרד לא נראית כיעד אידיאלי לטיולי משפחות. מה פתאום לסחוב את הילדים בקיץ לראות את כל האתרים היהודיים והמוסלמיים של גרנדה וטולדו? ואם כבר חופש בקוסטה-בראבה, אז למה לא לבד.

אבל יש את ברצלונה. גם היא לא נראית כמו כוס התה של הקטנים, אבל לא רחוק מתרוממים הפירנאים המשכרים שמציעים יופי של טיולים, ובכיוון השני, שעה וחצי נסיעה דרומה, ליד העיר טרגונה, משתרע פארק השעשועים הענק והמלהיב פורט אוונטורה.

יותר מדי לופים

מי שרוצה לראות את העולם מפרספקטיבה אחרת, להתחמק מלהבות יוקדות, לחטוף זרנוקי מים, לגלות גני עדן אקזוטיים או להציל דולפינים מתוך צוללת זעירה, שייסע לפורט אוונטורה. הפארק מציג בין השאר תרבויות מרכזיות בעולמנו, וכבר אחרי שער הכניסה הראשי משתרע אגם נאה שבשוליו סירות דייגים יווניות. קצת אחרי, מפתיע העולם הפולינזי בשפע צמחייה עבותה. בניגוד לפארקי שעשועים אחרים, המתקנים כאן ממוקמים בפינות חבויות, מה שמאפשר ליהנות מהמרחב.

ויתרנו על מופע ההולה-הולה במסעדה מעוטרת גגות קש, ונכנסנו אל האודיסאה הימית - מסע וירטואלי בעקבות דולפין מדבר אל מעמקי הים ומפגש עם מפלצות נוראיות. התחושה אמיתית לגמרי. בהמשך עלינו על שאמי-טאמי - רכבת הרים קצרה שטסה בין מפלי מים גועשים. משם לאגף הסיני המשובח, כדי לגלות שמופע הצלליות במקדש הקסם של ג'ינג-צ'או הוא מהיפים שראיתי מעודי, יפה אפילו יותר מאלה שראיתי בסין.

כאן נמצא גם המתקן המדהים מכל בפארק, רכבת החאן הגדולה, הידועה גם כרכבת השדים הארוכה ביותר בעולם. מודה, לא עליתי. יש במסלול שלה יותר מדי לופים הפוכים לטעמי. שלחתי את הילד תאב ההרפתקאות עם שני צעירים ישראלים אחרים. הם עשו את זה שלוש פעמים ברציפות, מנצלים את תור האקספרס שמקנה הכרטיס המוענק למי ששוהה באחד ממלונות הפארק (דיל שווה ביותר למי שבא בסופי שבוע, בהם התורים ארוכים כאורך הגלות).

המשכנו לחלק המקסיקני וטיפסנו היישר על רכבת הדיאבלו - רכבת השטן של המכרות. שתי רכבות שועטות במסלול מקביל, מה שמאפשר לך את התענוג לראות אחרים סובלים כמוך. בחלק הזה אפשר לצפות גם במופע אש מוטרף במקצת בפירמידה של תרבות המאיה. מדובר באש של ממש, תמרות עשן וחום יוקד.

בעיירת המערב הפרוע בתי עץ משוחזרים להפליא, לצד מתקני שעשועים, בעיקר של ירי נושא פרסים. אחד המתקנים המהנים במיוחד היה, במפתיע, מכוניות הקרטינג. למה? כי נותנים המון זמן להוציא את המרץ ולהתנגש בלי סוף.

ביום השני לטיול, אחרי שסיימנו לסמן וי על כל המתקנים, הלכנו לפארק הצמוד, קוסטה-קריבה (החוף הקריבי), שהוא אטרקציה לאוהבי מים ומגלשות. גילינו שם גם כמה מתקנים "מרושעים", ביניהם כזה שמוריד אותך בצינור חשוך מלא במים שנכנסים לך לפה, כשרק אורות מהבהבים סביבך. יצאתי חבול להפליא.

ממגדל אחר ירדו חמישה אנשים בסירה שטסה בצינור פתוח. הייתי עם גבי לכיוון הירידה, אבל ראיתי היטב את הפנים אחוזות הבהלה של האבא שלידי. הילדים כמובן צווחו מהנאה.

איך מגיעים? נוסעים על האוטוסטרדה AP-7 מברצלונה (בתשלום) עד ליציאה מס' 35 בעיירה סאלאו (שתי יציאות אחרי טרגונה).

חברת יוניטל, שמייצגת את פארק פורט אוונטורה בארץ, מציעה חבילות נופש שכוללות טיסה ישירה לראוס, העיירה הסמוכה, או טיסה לברצלונה. חבילה של 3 לילות במלון פורט אוונטורה, בחדר לשלושה, עולה החל מ-699 דולר, וכוללת גם כניסה לקוסטה-קריבה.

מחיר כניסה לפארק ליום אחד הוא 35 יורו למבוגר ו-28 לילד. לשלושה ימים, כולל פארק המים - 16 יורו למבוגר ו-49 לילד. מומלץ לקנות בארץ ולחסוך תורים היסטריים.

חוויית הטיול והשעשועים ממשיכה גם בברצלונה. עולים עם הילדים במדרגות של כנסיית 'המשפחה הקדושה' שהגה אנטוניו גאודי, משוטטים בפארק גואל הקסום (גם עבודה של גאודי), מצטלמים שם עם הסלמנדרה הגולשת ממזרקת מים, ואם עוד נותרו יומיים בקופה אפשר לקנח במסלול כפרי עם הרבה אוכל טוב בפירנאים.

שווה קפיצה

כדאי לטייל עם הילדים בשדרות רמבלאס בברצלונה ולהתעכב איתם בשוק בעלי-החיים, המשופע בעיקר בתוכים מכל העולם ולצערי גם בבעלי-חיים אחרים, דוגמת אפרוחי אמו אוסטרליים מדהימים. יש כאן גם לא מעט מופעי רחוב. בנמל תמיד מוצאים עניין. בימים בהם שהינו בעיר התקיימה בו תערוכת ספינות עץ וגוררות, וניתן היה לעלות על כל אחת מהן. אפשר גם סתם להביט בקנאה ביאכטות הגדולות שעוגנות שם ואחר כך לעלות על הרכבל המעופף.  

חנות מיוחדת בברצלונה שכדאי להיכנס אליה עם הילדים היא ARLEQUI MASCARES (רחוב פריססה 7, ליד הרמבלאס, בכיוון מוזיאון פיקאסו). היא לא גדולה אומנם, אבל קל לגלות אותה בזכות המסכות הצבעוניות המוצגות בחלון הראווה שלה. בפנים - אוסף משגע של מסכות ובובות על חוט.

• עוד על ספרד? לחצו כאן
  
• עוד על טיולים עם ילדים? לחצו כאן