שתף קטע נבחר

נפל לביבי האסימון

האליטות שהיו קורבנותיו כראש הממשלה הן עתה חיות המחמד שלו כשר האוצר

בהיסטוריה של ישראל קרה רק פעם אחת שרבבות יצאו לכיכר העיר לחגיגת ניצחון בעקבות הבחירות לכנסת: ב-1999, כאשר אהוד ברק גבר בהפרש ניכר על בנימין נתניהו. כמו פקק שנחלץ מבקבוק שמפניה, הם אצו לכיכר רבין לקראת "שחר של יום חדש", כהבטחת המנצח.

 

נתניהו כרה אז את הבור לעצמו: בשלוש שנות כהונתו חיפש ומצא כל דרך לסכסך בין חלקיו של העם היושב כאן. בין בני עדות מזרח לאחרים, בין דתיים לחילונים, בין ימין לשמאל. בלחישותיו באוזני ידעוני זקן ובעלי באסטות בשוק לא חסך שום מאמץ כדי להעמיק עוד ועוד את הקרע, הקיים למרבה הצער כבר דורות.

 

הוא, ילד השמנת מרחביה, ובעיקר בוסטון, ביקש לגייס את כל החלכאים והנדכאים, אנשי עיירות הפיתוח, כל המקופחים האמיתיים והדמיוניים בחברה הישראלית. במקביל הסתער על האליטות הכלכליות, התרבותיות והתקשורתיות. עשרות פרשנויות הוקדשו למלחמתו של נתניהו באליטות הללו (שהוא היה חלק מהן) ואשר זוהו ברובן עם המרכז והשמאל. נתניהו עשה מאמץ חריג להשניא את האליטות על האחרים, הפך להיות מגן הדפוקים במדינה.

 

מאמציו להעמיק את הקרע הם, בעיקר, שהביאו לו את תבוסתו בבחירות. מעולם לא התגייסו המונים כה רבים בתאוות-קרב כה גדולה להרחיק ראש ממשלה מכסאו. כאשר זה קרה, מיהרו המונים לרחובות.

 

כפוליטיקאי טעה נתניהו פעמיים: הוא לא הבין לנפש החלכאים והנדכאים, וכמובן טעה בפרשנותו הפוליטית מול האליטות. היה עליו לדעת כי הניצחון בבחירות מושג בכפר-סבא, בראשון-לציון וברמת-גן, ולא בנתיבות, בשדרות ובקריית-מלאכי. רק במאוחר הבין, כנראה, כי בוחרי עיירות הפיתוח יצביעו בעד הליכוד ובעדו גם אם ירעבו ללחם ויהיו מובטלים במשך שנים. מאות האלפים האלה מונחים למעשה בכיסו. לביבי נפל האסימון.

 

זו, כנראה, הסיבה האמיתית לתפנית שביצע בכהונתו כשר אוצר. האליטות שהיו קורבנותיו כראש הממשלה הן עתה חיות המחמד שלו. אליהן הוא פונה, להן הוא דואג – בהנחה מוצדקת לחלוטין מבחינתו – שהן הקובעות את הניצחון בבחירות לכנסת. הוא חזר בעצם לצור מחצבתו: החברים העשירים שכה הסתייגו ממנו, מעמד הביניים הצברי, המערב-אירופי. הוא חדל כמעט לחלוטין להצטלם עם אלי מויאל משדרות. עכשיו הוא בתמונה עם שלמה נחמה מבנק הפועלים ועם עפרה שטראוס מ"עלית".

 

וכך, כאשר החלכאים והנדכאים יצביעו בעדו גם אם ימכור להם כעכים כצמידי-זהב, וכאשר האליטות הכלכליות יוצאות מגדרן כדי להלל, לפאר ולקלס אותו על מדיניותו הכלכלית הנבונה והצודקת, השלים נתניהו את הסיבוב. עכשיו גם אלה וגם האחרים מונחים בכיסו לקראת הבחירות.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים