עיראק: האם כוחות הביטחון המקומיים מוכנים למשימה?
חיילים לא מאומנים, חוסר מוטיבציה ושלל טענות מצד חבריהם האמריקנים, אלו הדברים שמאפיינים את כוחות הביטחון העיראקיים. היום עברה השליטה בעיראק לידיהם, אבל לדבריהם, הם פשוט "מקווים לטוב והולכים אל הלא נודע"
השליטה בעיראק, ובכללה השליטה הביטחונית, עברה היום (ב')
לידי העם העיראקי. בסוף שנת 2005 צפויים הכוחות הבינלאומיים השונים, ובראשם צבאות ארצות הברית ובריטניה, לעזוב את המדינה. אך שאלה אחת ראויה להישאל - האם העיראקיים מסוגלים למלא את המשימה ולשמור על ביטחונם?
כתב של "האובזרבר" הבריטי, שהתלווה לסיור שגרתי של הצבא האמריקני בעיראק, נדהם לגלות שהחיילים העיראקיים מעדיפים לשבת בצל עצי התמר, כשקסדותיהם ונשקם מושלכים על הרצפה. "קשה להאמין שבידי צעירים אלה טמון עתידה של עיראק", ציין.
הבעיה, לטענת העיראקים, אינה טמונה בפחדנות מצד החיילים העיראקיים, שהרי עצם ההסכמה ללבוש את מדי כוחות הביטחון נחשבת להצהרת אומץ בעיראק של ימינו. הבעיה טמונה בחוסר ההכשרה של החיילים, ובחסך העצום בציוד, מוטיבציה ומנהיגות.
לטענת החיילים האמריקנים, "העיראקים הם חקלאים, לא לוחמים". אחד החיילים המוצבים במרכז עיראק, שנתקל מדי יום בעמיתיו העיראקים, סיפר כי לכוחות הביטחון במדינה מתגייסים רק אלה שלא הצליחו למצוא עבודה אחרת. "הלוחמים האמיתיים, אלא שרוצים להלחם ולסכן את חייהם, נמצאים בצד השני של המתרס, זה שיורה עלינו", אמר.
לטענתו, אומנם ישנו שיפור בתפקוד כוחות הביטחון, אך הוא אינו מספיק בכדי לקחת אחריות על ביטחון המדינה. הוא הסביר כי "לפני חודשיים, כאשר האנשים האלה שמעו יריות הם פשוט ברחו או ירו באוויר ללא שום מטרה, היום הם לפחות יודעים איך לתפעל את עצמם ואת הנשק שלהם".
בעיה נוספת היא השאלה בדבר מידת יכולתם של העיראקים להלחם בבני עמם. רוב פעולות הטרור בעיראק התבצעו לא על ידי אנשיו של אל-זרקאווי, המזוהים עם אל-קאעידה, אלא על ידי קבוצות חמושים שונות, סוניות ברובן.
חברי קבוצות אלה הודיעו פעמים רבות בעבר כי מטרתן היא להעלים את הצבאות הזרים מעיראק, אך הן לא ציינו שום מטרה פוליטית מעבר לכך. התנהגותן של קבוצות אלה לאחר העברת השלטון אינה צפויה ועשויה להיות אלימה אף יותר מהתנהגותן כיום.
ממשלתו של איאד עלאווי יכולה אומנם לאיים שתנקוט בשיטות של עוצר או שתפעיל חוקים צבאיים בערים השונות, אולם תושבי פלוג'ה למשל, ממילא רגילים לחיות תחת מצור אמריקני וחוקים צבאיים שכפו עליהם החמושים. גם האיום להוציא להורג אנשים שיורשעו כבוגדים או כמרגלים לא מרתיע את החמושים, הם הרי קבעו סטנדרט חדש לגמרי להוצאות להורג במדינה.
אנשי הקואליציה, יחד עם חברי הממשלה הזמנית, עושים ככל שביכולתם על מנת להכין את כוחות הביטחון למשימה. הם אפילו מימנו את רכישתן של 174 אלף חליפות מיגון חסינות אש, מספר חליפות עצום שיכול להספיק לכל השוטרים והחיילים שיוצבו בשווקים.
לא מאומנים
יחידות המשטרה צוידו ב-13 אלף אקדחים חדשים. כמו כן צוידו היחידות במספר גדול של כלי רכב ממוגנים ומכונות ירי.
הצבא האמריקני אף משתדל להעביר את חיילי צבא עיראק הכשרות שונות, שיעזרו לחיילים להתמודד בלחימתם בחמושים בני הארגונים השונים, אך מספר ההכשרות אינו מספיק. מבין 25 אלף חיילים, רק 5,000 עברו הכשרה. במשמר הלאומי, שעד לפני ימים ספורים נקרא "כוחות ההגנה האזרחיים", הוכשרו רק 35 אלף מבין מעל ל-50 אלף לוחמים.
אפילו ביחידה המיוחדת, שחבריה מקבלים תוספת סיכון של 80 דולרים לחודש ואמורים להילחם במקומות המסוכנים ביותר, כגון נג'ף ופלוג'ה, הוכשרו רק 2,300 מתוך 7,000 לוחמים.
וכך, כשהם לגמרי לא מוכנים למשימה שהוטלה עליהם, יקבלו על עצמם חברי כוחות הביטחון העיראקיים את השליטה במדינה. לדברי אחד מהם, שוטר בבגדד, "אנחנו לא סומכים על עלאווי, או על אמריקה ובריטניה. אנחנו לא סומכים על עצמנו או על הנשק שלנו. אנחנו פשוט מקווים לטוב והולכים לעבר הלא נודע".
לפנייה לכתב/ת 
חיילי הצבא העיראקי החדש. מוכנים?
צילום: איי פי
"הלוחמים האמיתיים". איש מיליציה חמוש
צילום: רויטרס
מומלצים
